לראשונה: תוכנית מתאר ארצית למערכת הבריאות

לראשונה בתולדות המדינה מינהל התכנון מגבש בשיתוף משרד הבריאות תוכנית מתאר ארצית למתקני הבריאות. כך נודע ל"כלכליסט". המהלך החל להתגבש לפני כשנה ביוזמת משרד הבריאות.

התכנון החל כשמשרד הבריאות הציג למועצה הארצית לתכנון ובנייה את הצורך בתוכנית מתאר כוללת למתקני משרד הבריאות, בעיקר לנוכח התחזית לגידול באוכלוסייה עד שנת 2045. התוכנית נועדה לענות על צורכי מערכת הבריאות ועל הפיזור שלה תוך כדי התחשבות בתוכניות הבנייה המואצות בישראל. עד כה עבד משרד הבריאות מול מינהל התכנון על פי תוכניות נקודתיות ובלא תוכנית כוללת. 

צפיפות בבית החולים שיבא. העומס בבתי החולים צפוי לגדול צילום: יריב כץ

"הצורך בתכנון כולל עלה לאור הזינוק בהיקפי התכנון, בין היתר באמצעות תוכניות הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור — ד"ל), הגידול באוכלוסייה והצורך להגדיל את המתקנים הרפואיים הקיימים. במשרד הבריאות עבדנו עד עכשיו עם כמה תוכניות אסטרטגיות וחשבנו שיהיה נכון שתהיה תוכנית ברמה הארצית של מערכת הבריאות. בעקבות הדרישה שלנו הנחתה המועצה הארצית את מינהל התכנון ומשרד האוצר לצאת לתכנון, ולאחר תהליך של שנה נבחר משרד לרמן אדריכלים", כך אמר סמנכ"ל הבינוי במשרד הבריאות אבי בן זקן.

תוכנית ל־24 שנים

תוכנית המתאר צפויה להסתיים בתוך כשנתיים, כך שהיא תהיה תקפה ל־24 שנים. תפקיד המתכננים כעת יהיה לבחון את יכולת הגידול של המתקנים הקיימים ולאתר מיקומים מתאימים לטובת הקמת מתקנים חדשים, בכלל זה בתי חולים ומרכזים רפואיים קטנים יותר שימוקמו בלב השכונות. כמו כן יפעלו המתכננים על פי המגמה של משרד הבריאות, אשר רווחת גם בעולם, להעביר חלק משמעותי מהטיפול בחולים מבתי החולים לבית ולמרכזים רפואיים קהילתיים.

בישראל שורר כבר כיום מחסור במיטות אשפוז. מספר המיטות עומד על 1.8 מיטות ל־1,000 נפש לעומת כ־3 מיטות ל־1,000 נפש בממוצע ב־OECD. בסך הכל יש בישראל כ־17 אלף מיטות אשפוז, וההערכה היא כי קיים צורך להכפיל את מספר המיטות עד לשנת היעד של התוכנית, כך שמספרן יעמוד בסוף התקופה על 35־40 אלף. המספר הזה יאפשר למשרד הבריאות לשמור על ממוצע המיטות הקיים, וכרגע לא מדובר על הגדלתו והשוואתו לממוצע ב־OECD.

על פי ההערכות השמרניות של התוכנית, כדי לעמוד ביעד יהיה צורך להקצות כ־700 מיטות אשפוז בכל שנה במשך כ־25 שנה. לפיכך יידרש משרד האוצר להקצות כמיליארד שקל בשנה לטובת פיתוח מלבד תקציב הבריאות, ובתוספת של כ־25 מיליארד שקל ל־25 שנה רק כדי לאפשר למשרד הבריאות לתת שירות רפואי ברמה סבירה בכל חלקי הארץ. יחס שטח הבנייה למיטה עומד על כ־200 מ"ר בבית חולים, כך שכל תוספת של 500 מיטות מחייבת בנייה של כ־100 אלף מ"ר. בהתחשב בצרכים, מדובר על תוספת של כ־3.6 מיליון מ"ר בנוי בתקופה זו.

לעבור לבנייה לגובה

הכוונה של משרד הבריאות היא כי בשלב הראשון ימצו את הבנייה במרכזים הקיימים ככל האפשר. בתי חולים שעל פי הערכות אפשר יהיה להוסיף בהם שטחים בנויים הם פוריה בטבריה, רבקה זיו בצפת, העמק בעפולה וקפלן ברחובות. כמו כן מתוכננת הקמה של בתי חולים חדשים בקריית אתא ובבאר שבע, ומשרד הבריאות יבקש להקצות במסגרת התוכנית שטח לטובת הקמתו של בית חולים חדש נוסף באזור המרכז. השטח שנדרש לטובת כל אחד מבתי החולים החדשים עומד על 200־300 דונם. הן בתוכניות החדשות והן בישנות המגמה היא לעבור לבנייה לגובה ככל האפשר על פי מגבלות הבנייה באותו האזור.

מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר צילום: ניב קנטור

אלא שכאמור, בתי החולים הם רק חלק מהתוכנית. החלק השני, שאמור להקטין את הצורך בהגדלת יחס המיטות לתושב, הוא הקמת מרכזים רפואיים קהילתיים. מרכזים אלה נדרשים להיות בשטח של 10־15 אלף מ"ר, והם יכללו אמצעי דימות, מכוני רנטגן, שירות אורתופדי ועוד, טיפולים שכיום מחייבים להגיע לבתי החולים. הקמת המרכזים תוריד את הלחץ מבתי החולים. התוכנית תשריין שטחים בשכונות קיימות ובשכונות חדשות שבהן יוקצה מקום להקמת מרכזים רפואיים, כמו ההקצאה הקיימת לבתי ספר ולמבני ציבור אחרים.

על פי בן זקן, אחת ממטרות התוכנית היא שהמרכזים הקטנים יוצאו ממרכזים מסחריים ומקניונים ויוקצה להם מבנה נפרד. "כניסה לקניונים מייקרת את העלויות של קופות החולים, וגם לא נכון תפעולית להכניס את לקוחות הקופות לקניונים. חולה אינו צריך לעבור במרכז מסחרי אלא להגיע למבנה בריאות".

התורים יתקצרו? תלוי איפה

תוכנית קיצור תורים סייעה בעיקר לבתי החולים הפרטיים

תוצאות מעורבות לתוכנית "קיצוץ תורים", שהיתה אמורה להמיר ביטוחים פרטיים לבריאות בכסף ציבורי: קופות החולים השקיעו כ־1.33 מיליארד שקל בתוכנית, השקעה שגרמה לצניחה של כ־900 מיליון שקל בפרמיות של הביטוחים הפרטיים (שב"ן). האזרחים שילמו פחות וקיבלו הרבה יותר. לא רק שחסכו 899 מיליון שקל בפרמיות, אלא שהקופות הגדילו את ההשקעה במטופלים ב־433 מיליון שקל יותר מהחיסכון בשב"ן, שם היה אמור להתבצע "קיצור התור" (יותר פרוצדורות בפחות זמן). אבל שני שלישים מהכסף (64.3%) הגיעו בסופו של דבר לבתי החולים הפרטיים, ובעיקר לאסותא רמת החייל, שקיבל 574.5 מיליון שקל (43%). כך עולה מתוצאות התוכנית ל־2018 שהגיעו ל"כלכליסט". כ־40% מהתוכנית בוצעו על ידי קופת חולים מכבי, בעלי אסותא.

בינואר נחשף ב"כלכליסט" מכתב ששלחה מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות ד"ר אורלי וויינשטיין למנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, שלפיו "התוכנית אינה מממשת את מטרתה בקיצור זמני המתנה לתורים בבתי החולים הממשלתיים מלבד בשוליים. אחת ממטרותיה המוצהרות היתה חיזוק המערכת הציבורית באמצעות תוספת מקורות תקציביים במטרה להעלות את מספר הניתוחים המבוצעים במימון ציבורי. לצערנו, רוב התקציב ברכיב זה מומש בבתי חולים פרטיים, ולראייתנו מטרה זו לא התממשה", כתבה וויינשטיין והדגישה כי "הסטת המימון מתקציב מדינה לבתי חולים פרטיים היא תחרות לא הגונה".

במשרד הבריאות מסבירים כי התוכנית הצליחה ולא מתרגשים מהביקורת, שכן כמעט מיליארד שקל נחסכו מכיס האזרח ושירותי בריאות נקנו מכסף ציבורי. במשרד מדגישים כי התוכנית הוסיפה עוד 476 מיליון שקל למערך הציבורי, וכי אסותא דווקא נפגע מהתוכנית, שכן למרות התוספת של כ־575 מיליון שקל, הירידה בפרמיות גרעה ממנו 617 מיליון שקל.

"נצטרך לעקוב ולשים דגש על היקף הפעילות בבתי החולים הפרטיים. אנו פועלים כדי להבטיח שמירה על רמת הפעילות בבתי החולים הציבוריים ביתר שאת ב־2019", מסר מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב.

אדריאן פילוט