הרכב "הקולות המקוריים של אניגמה", בדרך לישראל

כל מי שזוכר את הניינטיז זוכר את הלהיט העצום "Sadeness: Part 1" של פרויקט אניגמה, שבו מקהלה גרגוריאנית שרה בלטינית ונשמעים לחשושים מסתוריים בצרפתית. הסינגל העפיל לראש המצעד ב־24 מדינות ב־1990; הקליפ עם הנזיר העגמומי הצועד לעבר הפסל המונומנטלי של אוגוסט רודן "שערי הגיהינום" — שמתוכם לוחשת לו הדוגמנית הצרפתייה הערומה קאת'י טסטט קשקושים על התשוקות המיניות האפלות של המרקיז דה סאד — כבש את MTV.

מאחורי פרויקט הניו־אייג' האלקטרוני האופנתי הזה עמד המפיק הרומני־גרמני מישל קרטו. קרטו כבר היה מוכר בזמנו כאיש החתום על "מריה מגדלנה" ושאר להיטיה של כוכבת הפופ האייטיזית הגרמניה סנדרה, אשתו דאז.

אניגמה הנפיקה עוד שורה של להיטים ששילבו פעמוני כנסיות ומזמורים למיניהם עם אלקטרוניקה אווירתית — הבולט שבהם היה "Return to Innocence" מ־1994, שהתבסס על מזמור אמיסי (קבוצה אתנית בטאיוואן) והתהדר בקליפ שחוזר אחורנית (אז זה היה חדשני לראות חבושים רקובים שמחלימים ומתעופפים בחזרה לעץ!).

דוגלדס (משמאל). "למוזיקה טובה אין תקופה" צילום: EGOEST

ההרכב גרף שלוש מועמדויות גראמי ומכר יותר מ־70 מיליון עותקים ו־100 אלבומי זהב ופלטינה. את כל זה עשה קרטו מבלי לחשוף את זהות הזמרים — מיהם, מאיפה ואיך הם נראים. אניגמה המשיכה לפעול גם אחרי הניינטיז, אך לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של תחילת הדרך.

עטיפת הסינגל "Sadeness: Part 1". העפיל לראש המצעד ב־24 מדינות צילום: EGOEST

בשנת 2017 חברי הפרויקט אנדרו דונלדס הג'מייקני, אנג'ל אקס הגרמני ופוקס לימה הלאטבית, שקולותיהם עומדים מאחורי שירי אניגמה רבים, הקימו הרכב בשם "הקולות המקוריים של אניגמה", ללא קרטו, ומאז הם מופיעים על במות ברחבי העולם.

באמצע אפריל הם יגיעו לארץ לשתי הופעות במרכז הקונגרסים בחיפה ובהיכל התרבות בתל אביב.

"למוזיקאים אין בית"

אחד מהקולות המקוריים של אניגמה ומי שאחראי לאיחוד המחודש הוא הזמר הג'מייקני אנדרו דונלדס. "יותר ויותר אנשים ביקשו ממני להפיק הופעה כזו. עד אז בכלל לא ידעתי שעדיין יש ביקוש כה רב למוזיקה שלנו. בסופו של דבר נפגשנו ב־2016 לדבר על זה ובתוך שבועיים התחלנו לעבוד על ההופעה. זה היה שוב כמו להיות באולפן בזמנו. ההרגשה היתה מדהימה".

בפרסומים להופעה אתם מוגדרים כ"הפרויקט המסתורי של אניגמה". מה כל כך מסתורי?

"אניגמה היה פרויקט מסתורי מאוד, ואנחנו רוצים היום לתת לקהל מסביב לעולם את אותה תחושה מיסטית, מסתורית ואניגמטית. צריך לזכור שכשהאלבום יצא אנשים רצו לדעת מי עומד מאחורי הקולות. הלהקה שלנו מורכבת ממוזיקאים מג’מייקה, אמריקה וגרמניה. אבל כשאנחנו על הבמה זה לא משנה איפה נולדנו. למוזיקאים אין ממש בית. הם מופיעים בכל ערב בעיר אחרת, במדינה אחרת".

אתם מתכננים להקליט מוזיקה חדשה?

"זה בתוכניות שלנו, בטח. אבל בינתיים אנחנו רק חושבים איך לשפר את ההופעה. אנחנו רוצים להישמע על הבמה כמה שיותר קרוב לצלילים המוקלטים, להנפיק את הצלילים בצורה כמה שיותר אורגנית וחיה ופחות בצורה אלקטרונית".

"אנחנו לא בשום קטגוריה"

כמתבקש, אנדרוס לא אוהב להגדיר את אניגמה מבחינה ז'אנרית. "תמיד נתנו לקהל שלנו להגדיר אותנו. האמת היא שאנחנו לא מתאימים בדיוק לשום קטגוריה. ראיתי אלבומים שלנו ממוקמים בחנויות תקליטים במדף הרוק, במדף האלקטרוניקה ובמדף הניו־אייג'.

"אני גם חושב שאנחנו לא שייכים לתקופה מסוימת. אנשים עדיין מקשיבים למוצרט. האם מוזיקה קלאסית אי פעם תצא מהאופנה? למוזיקה טובה אין תקופה, אניגמה תמיד תישאר מעניינת".