על רקע מחאת התושבים: נדחו הדיונים בתוכנית להקמת עיר ערבית ליד עכו

נדחה למועד לא ידוע דיון בהתנגדויות לתוכניות להקמת עיר ערבית בשטח גבעת טנטור צמוד לג'דיידה מכר, מזרחית לעכו.

דחיית הדיון היא על רקע מאות התנגדויות שהוגשו רשמית על ידי המועצה המקומית ומאות תושבים, באמצעות העמותות עדאלה ובמקום. וכן על רקע התנגדות כללית של הציבור הערבי שמתבטאת בשורה של צעדי מחאה. מדי שבוע מאות מפגינים בשטח המיועד לבניה, וגם מחר (שישי) צפויה להיערך הפגנה וצעדה שמארגנת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי, לרגל יום האדמה.

אירוע הגשת התנגדות לעיר ערבית במשרדי הותמ"ל בירושלים

מחאה נערכה גם בעת הגשת מסמכי ההתנגדות של מועצת ג'דיידה מכר, אז ליוו את ראש המועצה כמאה תושבים שניצבו מול משרדי מנהל התכנון עם שלטים. אפשר להעריך כי במנהל התכנון מעדיפים לדון בהתנגדויות לאחר הבחירות, שכן גם קמפיין הבחירות עצמו גורם להלהטת המתנגדים.

המחאה היא כנגד שתי תוכניות נפרדות אך שלובות זו בזו, שמקדמת המדינה בותמ"ל ויחד יוצרות מסגרת תכנונית להקמת 15 אלף יחידות דיור ובהם כ-80 אלף תושבים על שטח של כ-5000 דונם צמוד לג'דיידה מכר. המוחים טוענים כי התכנון נעשה ללא שיתוף היישוב ותושביו ותוך התעלמות מצרכיו, על קרקעות פרטיות באופן שיפגע בזכויות הקניין ולא יאפשר להגשים את התוכנית.

חלק גדול מהשטח הן קרקעות פרטיות שהופקעו בשנת 1976 מידי התושבים כדי להקים עיירה לעקורי עכו. עד עתה המדינה לא מימשה את תכלית ההפקעה, אך סירבה להשיב את הקרקע לבעליהם. בכ-1300 דונם אחרים בשטח התוכנית הם בבעלות פרטית עובדה שתקשה על מימוש התוכנית.

כן נטען כי ג'דיידה מכר, ישוב במעמד סוציו אקונומי מהנמוכים במדינה שבו מתגוררים כיום כ-20 אלף תושבים, לא יוכל לשאת את העול הכלכלי הכרוך בצמיחה של פי 5 בכמות התושבים תוך פחות מ-20 שנה. הטענה היא כי השכונה החדשה שגודלה כעיר, תהפוך לעיירת מצוקה ועוני ולא תמשוך תושבים במעמד בינוני וגבוה שמבקשים להתגורר באזור חיפה ובמרכז קרוב לאזורי התעסוקה, התרבות והפנאי.

"תכנון פטרנליסטי"

המועצה המקומית ג'דיידה מכר הגישה התנגדות באמצעות עו"ד קייס נאסר ובו היא דורשת לבטל לחלוטין את 2 התוכניות, לאפשר לה לספח את השטח שעליו אמורות לקום ולתכננו בהתאם לצרכיה ולתחזית גידול האוכלוסייה באופן טבעי.

להתנגדות המועצה צורפה חוות דעת מקצועית שגובשה על ידי צוות מתכננים, שבראשו עמד פרופ' יוסף ג'בארין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

הצוות קבע כי "הציבור הערבי לא היה שותף כלל בהכנת התוכנית או בקבלת החלטות כלשהן בנדון, למרות שהן מיועדות לו. שתי התכניות זוכות להתנגדות רחבה מאד של תושבי ג'דידה-מכר, הסביבה, והחברה הערבית. זהו תכנון פטרנליסטי".

בנוסף, הצוות מצא כי 39% משטח התוכנית היא קרקע בבעלות פרטית עובדה אשר לדבריהם אין לה "אח ורע בתכנון בישראל או בעולם" צוות ג'אברין מסביר כי "מאחר ואין מנגנון חוקי המחייב בעלי קרקעות לפתח את הקרקע שבבעלותם הדבר יביא ליצירת מרחבים קונפליקטים מחוררים".

הזכויות בשטח שייכות לאלפי בני אדם. התוכנית קובעת את השימושים בקרקע אך כמו בכל תוכנית בניין בעיר אחרת, אין בה מנגנונים שיגרמו לבעלי הקרקעות לקדם בניה. בכל ישוב בארץ, יהודי או ערבי, בניה בקרקע מרובת בעלים מתעכבת במשך שנים רבות ולעיתם לא מקודמת בכלל בגלל מחלוקות וקושי כלכלי לבנות בשטח. התופעה מורכבת במיוחד ביישובים ערבים שכמעט אין בהם קרקעות מדינה, כך שהבניה תלויה אך ורק בפרטיים בעלי הקרקע.

צוות ג'אברין מסביר כי "התכניות מציעות טבלאות הקצאה ואיזון (טבלאות שמחלקות את זכויות הבניה, א"ג) אשר אינן בהסכמה וללא התייעצות עם הבעלים. כך, הן מייצרות 'מלחמת עולם' בין הבעלים ובעיות של בעלויות שכמעט ואינן פתירות בין בעלי קרקע רבים מאד שמספרם מגיע לאלפים".

התוכניות שנתקפות כעת הן גלגול של תוכנית קודמת ומצומצמת יותר לבניית 8000 יח"ד שנגנזה ב-2016 בגלל התנגדות המועצה. כעת המדינה מנסה לקדם 2 תוכניות גדולות פי 2 במסלול המהיר של הותמ"ל תוך התעלמות מהתנגדות המועצה. משום שעל פי חוק אסור להקים ישוב חדש ללא החלטת ממשלה, במנהל התכנון טוענים כי התוכניות הן הרחבה של יושב קיים- ג'דיידה מכר. אלא שמצד שני אין לשטח שיוך מוניציפאלי.

על כך אומר ג'אברין "חוסר הבהירות לגבי השיוך המוניציפאלי של מתחמי התכניות האינטנסיביות המקודמות הינו מחדל מנהלתי, אשר לא נראה כדוגמתו בתוכנית אחרת בישראל. כיצד, אם כן, יתנהל אזור זה? האם בכל הקשור לתשתיות יהווה רובע ליישוב ג'דיידה-מכר? מצד אחד, המדינה מציעה תוכנית גרנדיוזית של מוקד עירוני, מצד שני, אין כל מעמד לשטח הזה".

מימין: סוהיל מלחם ראש העיר ג'דיידה ומאחוריו עו"ד קייס נאסר

"חלק משורה של צעדים גזעניים"

התנגדות נוספת לתוכנית הוגשה על ידי עמותות עדאלה ובמקום בשם מאות תושבים. בהתנגדותן טוענות העמותות בין היתר כי המתכננים מכנים את הישוב החדש "נדבך עירוני", אך לדבריהם זהו ביטוי ריק מתוכן שנועד להסתיר את העובדה כי מדובר בתוכנית להקמת עיר חדשה, וזאת משום שהחוק אינו מאפשר לקדם תוכנית להקמת ישוב חדש בותמ"ל.

עו"ד סוהאד בשארה ועו"ד מאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה אומרות כי "התוכנית משתלבת במדיניות צמצום מרחב המחייה של הפלסטינים בגליל. במקום שמצוקת הדיור תקבל פתרון על ידי הרחבת שטחי השיפוט של הכפרים הערביים בצורה שתספק את הצרכים של כל יישוב ויישוב ויתאים לאורח חיי תושביו, המדינה כופה בנייה רווייה בהיקף חסר תקדים בקרקעות של ג'דיידה-מכר.

תוכנית זו נועדה לבלום את המעבר של האוכלוסייה הערבית לערים שמרבית תושביהן יהודים. זוהי חלק מתמונה כוללת המגובה בשורה של חוקים גזעניים הכוללים את חוק קמיניץ, חוק ועדות הקבלה ובראשם כמובן חוק הלאום."

סזאר יהודקין, מתכנן ערים מעמותת במקום, שחיבר את הפרק התכנוני בהתנגדות, אומר כי "אוכלוסיית היעד של התוכנית גדולה פי שלוש ויותר מזאת של המועצה כיום, ולכן גם כאשר מתייחסים לצורך למצוא פתרונות דיור עבור כלל האוכלוסייה הערבית, מדובר בתוכנית מגלומנית שאינה תואמת את הסביבה שלה ואת האוכלוסייה שהיא אמורה לשרת. התוכנית גם אינה מתחשבת כלל ביכולתה של ג'דידה-מכר להכיל את התכנון המוצע ולקלוט את האוכלוסייה העתידית. ברמה העקרונית, מדובר למעשה בתוכנית שמטרתה להקים יישוב חדש בניגוד מוחלט להוראות חוק הוותמ"ל".

מהותמ"ל נמסר: "תכניות הותמ"ל בישוב ג'דידה מכר מקודמות בהתאם להחלטות קבינט הדיור, ומטרתן להגדיל את היצע יחידות הדיור בצפון הארץ ובכך להקל על מצוקת הדיור של תושבי הגליל. בנוסף להיצע יחידות הדיור, התכניות כוללת היקף נרחב של שטחי תעסוקה, מבני ציבור ותשתיות חיוניות. התכניות הופקדו להתנגדויות הציבור בהתאם להליך הקבוע בחוק ולפיכך אין ביכולתנו להגיב באופן פרטני להתנגדויות שהתקבלו בשלב זה. מועד הדיונים בהתנגדויות נדחה משיקולי לו"ז של הוועדה והודעה על מועדם תצא לכשיקבע מועד חדש".