בנק ישראל מזהיר: הצמיחה תרד ל-2.4% בממוצע - עקב אי-שילוב חרדים וערביות

בנק ישראל מתריע כי קצב הצמיחה של המשק הישראלי יירד מממוצע של 3.3% (כפי שהיה בין שנת 2000 ל-2016) לקצב ממוצע של 2.7% בין השנים 2017-2035, ול-2.4% בממוצע עד 2065. הסיבה העיקרית לפי בנק ישראל היא במרכיב ההון האנושי. כך מפרסם היום הבנק במסגרת חלק מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2018 שנעשה על ידי ד"ר איל ארגוב ושי צור מחטיבת המחקר של בנק ישראל.

לפי הניתוח, הירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה צפוייה כשלעצמה להפחית את קצב הגידול של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64). על פי ההערכות זה יוריד את קצב הצמיחה הממוצע בחצי אחוז לעומת הממוצע בהשוואה לתחילת שנות ה-2000. אולם מה שיותר קריטי בכל הנוגע למדיניות הממשלה הוא ההיבט השני שצפוי להוריד את קצב הצמיחה - ירידה בקצב הגידול של השכלת העובדים (שנות הלימוד) ושל שיעור ההשתתפות בכח העבודה. כאן הדגש כמובן הוא על גברים חרדים ונשים ערביות. על פי התחזית הבסיסית (לפיה הממשלה תנקוט צעדים שידחפו את האוכלוסיות הללו לשוק העבודה - מה שלא כל כך קרה בשנים האחרונות) שתי אוכלוסיות אלו יגדילו הן את ההשתתפות שלהן בשוק העבודה ואת שנות הלימוד שלהן, עליית חלקם של הגברים החרדים והנשים הערביות באוכלוסייה, לאור כך שבכל מקרה הם מאופיינים בערכים נמוכים של תעסוקה והשכלה תביא לירידה של כחצי אחוז בצמיחה.

נשים חרדיות בעבודה (ארכיון)

בתרחיש פסימי יותר, אם יישארו שיעורי התעסוקה כמו שהם היום, שיעור ההשתתפות הכולל בשוק העבודה יירד ב-6% לפחות מ-80%, והתוצר לנפש יירד ב-6%. בתרחיש אופטימי אם הממשלה תנקוט בצעדים אפקטיביים יותר בנושא, התוצר לנפש יגדל ב-3%. במונחים של תוצר לנפש של היום מדובר בעלייה של 4,000 שקל או ירידה של 8,000 שקל בשנה. אלא שכדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לפעול הרבה יותר ממה שעשתה עד כה. לפי בנק ישראל יש לשים דגש על רמת המיומנויות של גברים חרדים במתמטיקה ובהבנת הנקרא הנמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים, והפער הופך לגדול במיוחד כאשר מדובר בגברים חרדים צעירים. מיומנויות אלה נמצאו בעלות השפעה ניכרת על פריון העבודה. אפשר שהתמונה בקרב החרדים משקפת את התהליך שבו נגרע במרוצת השנים הלימוד של מקצועות אלה מתכנית הלימודים של מסגרות החינוך חרדיות, במיוחד אצל בנים. על כן יש לעודד את הלימוד של אותם מקצועות: הפער לרעת החרדים הצעירים בתחום זה מהווה חסם להשתלבותם בשוק העבודה, וקשה להם להתגבר עליו בבגרותם. העלייה הצפויה בחלקם היחסי באוכלוסייה של גברים חרדים מ-3.6% בשנת 2015 ל-11.5% בשנת 2065, ושל סך החרדים לכמעט רבע מהאוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים בשנת 2065, מעצימה את הצורך במדיניות זו. במקביל מעריכים בבנק ישראל כי הזדקנות תביא לירידה בשיעורי ההשקעה ולכן גם ההון הפיזי ותרומתו לצמיחה (כלומר ההשקעות במשק) יפגעו גם כן.

עוד מעריכים החוקרים, כי אם ישראל תגדיל את תקציב החינוך שלה לתלמיד לרמה הממוצעת ב-OECD, יגדל תקציב החינוך ב-1% מהתוצר, והדבר יתרום לצמיחה בצורה משמעותית. על פי הערכות הבנק עד 2065 יעלה קצב הצמיחה ב-3% מהתרחיש הבסיסי. שיפור מעבר להוצאה הממוצעת יגדיל את הצמיחה אף יותר. כדי שזה יקרה מדגישים בבנק, צריך לשפר את החינוך בגילאים הצעירים (0-3) שם הסביבה החינוכית קריטית.

בתחום התשתיות אמנם זרם ההשקעה הציבורית דומה לממוצע ב-OECD אך כדי לצמצם את הפער ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר. להערכת הבנק השקעה של כ-15 מיליארד שקל נוספים בשנה בתשתיות כמו תחבורה ציבורית ותקשורת בהן ישראל מפגרת, תגדיל את רמת התוצר בישראל ב-6%, שהם 80 מיליארד שקל במונחים של היום.

בכל הנוגע למוסדות המדינה, ומדד עשיית העסקים ישראל ידועה כמי שהתדרדה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל שלא עשתה דבר בעוד שמדינות אחרות פעלו להקל את הבירוקרטיה בתחומן. ישראל מדורגת היום במקום ה-30 מבין 34 המדינות החברות ב-OECD כאשר הפערים הגדולים הם בתחום רישום הנכסים, תשלומי המסים אכיפת החוזים ועוד.. לפי הבנק, אם יחול שיפור מרבי בתחום הזה, צמיחת התוצר תעלה ב-0.12 נקודות האחוז, ורמת התוצר לנפש תעלה ב-6%.

שיפור של כל אלו תחת ההנחה כי שיעור התעסוקה ימשיך באותה מגמה של היום יביא לכך ששיעור הצמיחה של ישראל יעמוד בממוצע עד 2065 על 2.8% במקום 2.4%