דו"ח טכנולוגי
המכשירים חזקים, ההופעות חלשות: בעיית הביטחון העצמי של וואווי
הענקית הסינית הציגה אתמול את שני הטלפונים הכי מתקדמים בעולם, אך האירוע שלה - כמו של חברות סיניות אחרות - לא סחף את הקהל ונראה כאילו התנהל בצילן של אפל וסמסונג; האם חוק זכויות היוצרים החדש של האיחוד האירופי יועיל לגולשים; ומתיחה בטוויטר גורמת לחסימה נרחבת של חשבונות
העכבר בגוף הנמר
אתמול הציגה וואווי שני סמארטפונים מסנוורים: ריצ'רד יו, מנכ"ל חטיבת המוצרים לצרכן, עלה לבמה וחשף את מכשירי ה-P30 וה-P30 פרו, על הנייר כנראה הטלפונים הכי מתקדמים בעולם. יש להם יכולת צילום שבאמת שקולה לשל מצלמות SLR מקצועיות, מסך שרוטט בתדר שמאפשר לו לתפקד כרמקול, סוללות חזקות ועוד. אישית, אני לא מופתע: יצרניות המובייל הסיניות הן שנותנות את הטון בכל הנוגע לחדשנות בתחום המובייל בשנים האחרונות. אבל האירוע של וואווי לא היה חגיגה של עליונות טכנולוגית - לא נעים, אך הוא דמה לסדנה ברגשי נחיתות. יכולות הטלפונים הוצגו שוב ושוב אל מול המתחרים מבית אפל וסמסונג, כי וואווי לא הסתפקה בלהגיד שאצלה בטלפון יש זום אופטי מדהים ולהדגים אותו - היא היתה חייבת להמחיש עד כמה לאחרים אין. למעשה, יש רק דבר אחד שיש לאפל וסמסונג ואין לוואווי - כמו גם ליצרניות סיניות אחרות: ביטחון עצמי.
ריצ'רד יו וה-P30 צילום: מתוך שידור חי של וואווי
רואים את זה באירועי החשיפה שלהן, כל פעם מחדש: בכירים סינים בעלי אנגלית שקשה מאוד להבין עולים על הבמה ומתפארים ביכולות המכשירים כאנשי מכירות, אומרים "שלנו קצת יותר דק משל אפל" ו"שלנו קצת יותר מהיר משל סמסונג" כדי לצאת מצילן של היריבות. וזה משונה, שכן הצל הזה בכלל לא נמצא שם: כשנחשף המייט 20 פרו של וואווי, כלל תכונות שאצל כל המתחרים עוד ישבו במעבדה; מצלמת שלושה חיישנים עם זום אופטי של פי חמישה, סורק טביעת אצבע בתוך המסך, טעינה אלחוטית של מכשירים אחרים ועוד. מי, מי מרכין ראשו כשיש לו יתרון כזה? והוא עוד נחשף בשנה שעברה, בה סמסונג הדירה תכונות מתקדמות מהמכשירים המתחרים כדי לשמור אותן ל-S10 של השנה, ואפל השיקה מתיחת פנים לאייפון X.
וואווי מדגימה את יכולת הזום של ה-P30 לעומת מתחריו צילום: youtube
בעיות הביטחון של היצרניות הסיניות משליכות על אופי אירועי החשיפה: הם נוטים להיות ארוכים ולכלול הרבה הדגמות. סרטי התדמית דומים לשל חברות קוריאניות או יפניות, אך הם רק חלק אחד מהחבילה האסתטית שהיא חשיפת טלפון חדש. לפעמים גם נראה שהחברות שוכחות להבליט דברים בהם לא יכולות אפל וסמסונג להתחרות; המוצר שלכם שקול לשל המתחרה המערבי ועולה חצי ממנו, בעידן בו הטלפונים רק מתייקרים משנה לשנה? הנה משהו ששווה להדגיש.
רואים את זה גם מחוץ לאירועים: לא פעם קרה שחברה סינית נתפסה בהצגת תמונות מרשימות ככאלה שצולמו בטלפון שלהן - כשבפועל צולמו במצלמה מקצועית ואף, אוי לבושה, נלקחו מאתרי מאגר תמונות. מה, אתם לא בטוחים שהטלפון שלכם מצלם מספיק טוב? אז אולי תשאירו אותו עוד קצת בשלב הפיתוח; זיופי תמונות נחשפים ממש בקלות. צריך רק מנוע חיפוש.
מנהל מדהים. פרזנטור? לא כל כך. ריצ'רד יו צילום: שלומית רביד
התרופה לכך טמונה בחיקוי אפל - משהו שפעם עשו הסינים די הרבה - אבל לא חיקוי מכשירים. בסין עדיין לא למדו מהענקית האמריקאית איך לסחוף קהל בינלאומי באירועים: במקום בכירים ואנשי שיווק, על וואווי להעלות לבמה מפתחים שבנו בעצמם את המכשירים והתכונות המתקדמות. שום דבר לא כובש יותר מהתלהבות כנה, מגאווה של מהנדס במוצר מעולה שהוא בנה בשתי ידיים. רואים את זה אצל קרייג פדריגי באירועי אפל. בכלל, אצל יצרנית האייפון המנכ"ל מגלם אב גאה של משפחה מוכשרת, ולא איש מכירות בחליפה יקרה.
שלא תטעו, ריצרד יו הוא אחד המנכ"לים הכי מוכשרים בביזנס; עם כל כך הרבה משברים שניהל בהצלחה וצמיחה פראית במכירות (כשוואווי בכלל לא פעילה בארה"ב, כן?) כנראה שמגיעה לו משאית של מדליות. אבל מה לעשות שהוא פחות חזק בשואומנשיפ, ובאירועים צריך פרזנטור אחר. בסופו של דבר, זה לא מספיק שיש לך אובייקטיבית את המכשיר הכי מתקדם בעולם - אנשים צריכים להשתכנע בכך. ואם לא תשכיל וואווי לנקוט בצעדים הנדרשים, תימשך ההגמוניה התודעתית לפיה המכשירים סינים הרבה יותר טובים משהיו פעם, אבל עדיין לא אייפונים.
כשזכויות יוצרים הורסות יצירה
פרלמנט האיחוד האירופי אישר אמש תיקונים לחוק זכויות יוצרים מקומי, שעל פניו נשמעים נפלאים: חברות אינטרנט כפייסבוק וגוגל ישאו באחריות משפטית להפרת זכויות, ויוצרים יוכלו לתבוע גם את גונבי היצירות וגם אותן. בנוסף, יהיה עליהן לשלם על כל שיתוף של תוכן מסחרי שבוצע בצורה שעלולה להחליף את צריכת התוכן באתר המקור. למשל, כתבות מאתרי חדשות; אם אם שיתופן יציג יותר מרק כותרת, יוכלו המו"לים לדרוש תשלום. נשמע כמו צדק היסטורי: הרי ענקיות האינטרנט האמריקאיות ברחו תמיד מאחריות בטענה שהן רק פלטפורמה, שהן בנו את האצטדיון אבל לא אחראיות לכל פאול.
כשהזכויות דורכות על היוצרים צילום: shutterstock
אבל יש שטוענים ובצדק שהחוק לא יגן על היוצרים הקטנים - רק על תאגידי תוכן שגם ככה מחזיקים בהון זמין ותזמורת שלמה של עורכי דין. לטענת ארגוני זכויות דיגיטליות ואישים בולטים כמייסד ויקיפדיה ג'ימי וויילס וממציא ה-WWW טים ברנרס-לי, הקטנים יאכלו אותה - שכן חברות גדולות לא יטרחו לברר האם יש היתרים נדרשים כדי שלא להסתבך בתביעות, ופשוט יצמצמו חשיפה של יצירות. סוזן וויצ'סקי, מנכ"לית יוטיוב, טענה כך בעצמה: "יהיה זה מסוכן מדי לארח תוכן מיוצרים קטנים, כי הפלטפורמה תהיה אחראית ישירה להפרת זכויות יוצרים", כתבה באוקטובר האחרון. לדבריה, החקיקה תהווה איום לפרנסתם של יוצרים רבים.
החוק האירופי אמנם מחריג ממים והלצות רשת, שמשתמשות ביצירות של אחרים כדי לבנות משהו חדש עם מסר חדש, אך בין מם או אנימציית GIF ובין גניבת יצירה בידי גורם מסחרי יש טווח רחב מאוד - למשל, סרטוני יוטיוב - וכל מי שנמצא בו צפוי להיפגע. האיחוד האירופי בדרך כלל יותר שקול עם החקיקות שלו, וקמפיין ההתנגדות לזו הנוכחית עדיין נמשך וכולי תקווה שיתבצעו שיופים לנוסח הקיים; הציבור במדינות האיחוד מודע היטב לזכויותיו הדיגיטליות ויודע לצעוק בקול גדול כשרומסים אותן.
קצרצרים
1. אני אוהב את הטרנד האחרון של חשיפת התכונות החדשות בשירותים מקוונים דרך פעולת גולש ספציפית: למשל, מי ששלח אמוג'י ירח לחבר בפייסבוק מסנג'ר בחודש שעבר, הפעיל אצלו את מצב התצוגה המוחשך. השבוע נחשפנו לצד הפחות סימפטי של הטרנד: משתמשים בטוויטר התלוננו על שהחברה חסמה אותם, רק משום שניסו להפעיל איזו תכונה מסתורית. בדחנים מוכשרים הפיצו שאם משנים את שנת הלידה ל-2007, רואים משהו מגניב שטוויטר עדיין לא השיקה לכולם. ובכן, מי שמשנה את שנת הלידה שלו ל-2007 מסמן עצמו כבן פחות מ-13, גיל המינימום לשימוש בטוויטר והרשת החברתית פשוט נועלת אותו בחוץ. יזהר הצייצן.
אל תאמינו לכל מה שאתם רואים בטוויטר
2. השבוע נודע שמערכת הפצת עדכוני התוכנה למחשבי אסוס נפרצה בידי האקרים, ככל הנראה ממקור מדינתי. היה זה מבצע סייבר מסתורי, בו חדרו התוקפים לכמיליון מחשבים אך רצו להגיע רק ל-600 ספציפיים. לא ידוע מי עמד מאחוריו ומה ניסה להשיג, אך אסוס תיקנה בינתיים את הפירצה במערכותיה שאיפשרה את החדירה מלכתחילה. החברה מסרה שהודיעה למשתמשים שנחשפו למתקפה האמורה, ושמיגנה את המערכת מפני פריצות דומות. מערכות עדכוני תוכנה במכשירים הן פלטפורמה מבוקשת ביותר בידי האקרים שרוצים להגיע לקורבנות רבים במהירות, בין אם מדובר בפושעים או בשפיונים. יצרניות המכשירים מודעות לכך, ומקפידות על הגנה מיטבית עבור המערכות - אך כל מומחה אבטחה יספר לכם שאין מערכת שלא ניתן לפרוץ, בהינתן די זמן ותקציב.
3. מבוכה בסיילספורס: בתביעה חדשה שהוגשה מטעם חמישים נשים, מואשמת החברה בכך שסייעה לפורטל Backpage - בו נסחרו הקורבנות כזונות. אותו פורטל הושק ב-2004 ופעל כאתר לוחות סטנדרטי, רק שבין עמודיו הוצעו גם שירותי זנות, מה שגרם לרשויות בארה"ב לסגור אותו אשתקד. לטענת התובעות, סיילספורס סיפקה לבקפייג' שירותי שיווק, ייעוץ וטכנולוגיה על אף שידעה על הפרקטיקות המפוקפקות הנ"ל - וזאת, בשעה שמנכ"ל סיילספורס מוקיע את תופעת הסחר בבני אדם בכל הזדמנות. החברה מסרה שתבחן לעומק את ההאשמות.
