העונה החדשה של האופרה הישראלית: רוסיני פינת רכטר

ענבל פינטו, תומר זבולון ועידו ריקלין הם שלושה אמנים שישתפו פעולה עם האופרה הישראלית, שחשפה אתמול את הרפרטואר שלה לעונת 2020-2019.

“לצד העובדה שאנחנו מוסד בינלאומי שמביא מוזיקאים ובמאים מהטובים בעולם חשוב לי לטפח יוצרים ישראלים”, אמר מנהל האופרה צח גרניט ל”כלכליסט”. “המטרה היא להכניס כל עונה כוחות חדשים ויוצרים ישראלים לצד היוצרים הבינלאומיים. והאתגר הוא למצוא דרך לחבר את כולם”.

העונה תיפתח בנובמבר עם “מנון” מאת ז’ול מסנה בבימוי וינסן בוסאר שעולה לראשונה בישראל. בהמשך תעלה לראשונה בישראל אופרה אמריקאית מודרנית “איש מת מהלך” (המבוססת על הסיפור ששימש בסיס לסרט “גבר מת מהלך”, על נזירה המלווה אסיר נידון למוות) מאת ג’ייק הייגי בניצוחו של פטריק סאמרז ובבימוי תומר זבולון, מנהלו האמנותי של בית האופרה באטלנטה.

האופרה "פולחן האביב" צילום: יחצ

“מעט מאוד אופרות אמריקאיות זוכות להעלאה מחודשת. זו יצירת מופת וגאווה להביא אותה הנה, במיוחד שהבמאי הוא ישראלי שהתחיל כעובד במה באופרה הישראלית”, אומר גרניט.

במה בתוך במה

“אידומנאו” של מוצרט תעלה בבימויו של קספר הולטן, כשעל עיצוב התלבושות אניה ון קרג, שעבדה בעבר בבית האופנה דיור; “הספר מסוויליה” מאת רוסיני תעלה בניצוחו של אלסנדרו דה מארקי. עוד יעלו “יבגני אונייגין” מאת צ’ייקובסקי ופושקין; ו“לה טרוויאטה” מאת ורדי בבימוי אלסנדרו טאלבי בהפקה שממוקמת בעולם האופנה הזוהר של ימינו.

העונה תינעל עם שתי יצירות: הבמאי והדרמטורג של בית האופרה עידו ריקלין יחזור ל”שיץ” מאת חנוך לוין למוזיקה של יוני רכטר, וענבל פינטו תביים לראשונה באופרה הישראלית את “פליאצ’י” מאת רוג’רו לאונקוואלו על להקת שחקנים נודדת. פינטו גם תעצב את הבמה והתלבושות.

הבמאית ענבל פינטו: "אני נכנסת לעולם שיש לו יסודות משלו אבל אוסיף מעצמי. אביים דרך ההבנה שלי את החלל והתנועה ויחסים בין בני אדם" צילום: עמית שעל

פינטו מוכרת לקהל הישראלי מעולם המחול כיוצרת, כוריאוגרפית (“אויסטר”, “פוגה”), ומנהלת להקת המחול הנושאת את שמה, אך ז’אנר האופרה אינו זר לה. ב־2006 יצרה בגרמניה יחד עם שותפה המקצועי ובן זוגה לשעבר אבשלום פולק את האופרה “ארמיד” מאת כריסטוף ויליבלד; וב־2013 יצרו את “השועלה הערמומית הקטנה” מאת לאוד יאנאצ’ק בבית האופרה של ברגן בנורבגיה.

“אני הרבה פעמים מתייחסת לאופרה דרך הגוף ומשם אני נובעת”, אומרת פינטו. “אם במחול אני בוראת עולם אז פה אני נכנסת לתוך עולם קיים ונותנת לו את הפרשנות שלי. באופרה יש הרבה מאוד מפתחות אבל גם הרבה מאוד פרשנויות שיכולות לבוא לידי ביטוי וזה מה שמאתגר אותי”.

באופרה המסגרת יותר נוקשה.

האופרה "יבגני אונייגין" צילום: יוסי צבקר

“אני הולכת לפרוץ את זה. כמובן שאני נכנסת לתוך עולם שיש לו היסודות שלו וההרגלים שלו והכוונה שלי היא להוסיף לזה מעצמי. אני הולכת לביים דרך ההבנה שלי את החלל והתנועה והיחסים בין בני אדם”.

למה בחרת דווקא בפליאצ’י?

“במה בתוך במה זה משהו שהתעסקתי אתו כבר ב’אויסטר’ ומאוד מתחברת אליו. יש את ההסתכלות הפנימית של היצירה והיוצר ויש את ההשתקפות של החיים על הבמה והפוך, איך הם משפיעים אחד על השני ואיך הם דומים ושונים. זה סיפור על להקת שחקנים שמגיעה לעיירה ונוצר רומן בין אחת השחקניות לאחד מיושבי המקום ובסופו של דבר ההצגה שהם מעלים על בגידה היא סוג של רפלקציה של החיים, החיים והבמה מתערבבים וזה משהו שהרגשתי מחוברת אליו”.

ציפורל'ה ותרנגולים

במחול יעלו “ציפורנים” של תיאטרון המחול פינה באוש; “גראנד פינאלה” מאת חופש שכטר; “אנטיתזה” של להקת המחול האיטלקית אטרבלטו; “פולחן האביב” של להקת יאנג לי פינג מסין; “סנקאי ג’וקו” מיפן ועוד.

באגף המוזיקלי יעלו סדרה חדשה של אופרות בארוק; הסדרה “השתקפויות” של שלומי שבן והקאמרטה המפגישה בין מוזיקה קלאסית לפופולרית; ותזמורת המהפכה עם קונצרטים חדשים בהם “התרנגולים, הרמיקס”, מחווה ללהקת “התרנגולים” ושיתוף פעולה עם ציפורל’ה.