בנק ישראל: ירידה תלולה באיכות המורים בישראל - בגלל "רפורמת הסרדינים"

ירידה תלולה חלה בשנים האחרונות ברמת המורים הנכנסים למערכת החינוך. כך עולה מפרק בדו"ח בנק ישראל לשנת 2018 שפרסם הבנק היום. הבנק מטיל את האחריות בין היתר על "רפורמת הסרדינים" של שר החינוך נפתי לבנט שגרמה לפתיחת כיתות רבות ולצורך לקלוט מורים בקצב מהיר.

הבנק יצר מדד לאיכות המורים המבוסס על ציוני הבגרות שלהם בתיכון במתמטיקה ובשפה. נמצא שהחל מ-2007 וביחוד לאחר יישום הסכמי השכר החדשים ("אופק חדש", ו-"עוז לתמורה") חלה עלייה באיכות עובדי ההוראה החדשים. זאת, כנראה בשל השיפור בשכר החודשי של המורים (אך לא בשכר לשעה).

בנט על רקע כיתה (אילוסטרציה) צילום: טל שחר, אוראל כהן

לעומת זאת בשנים האחרונות איכות המורים החדשים ירדה בחדות בקרב מורות ומורים בכל שלבי החינוך (בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים). כך צנחה רמת המורים הממוצעת במדד של הבנק משיא של 0.6 ב-2015 לשפל של 0.53 ב-2017.

גם "מסקרי מיומנות מבוגרים שנערכו בשנים האחרונות במדינות OECD עולה שרמת המורים הישראלים נמוכה יחסית לרמה בשאר מדינות הארגון. ישראל דורגה במקום ה-28 מתוך 34 מדינות. גם רמת המורים ביחס לשאר האוכלוסייה בישראל נמוכה בהשוואה ליחס המקביל במדינות OECD האחרות (30 מתוך 32).

הדו"ח מציין, כי "שיפור איכות המורים והמורות הוא מרכיב מרכזי לשיפור מערכת החינוך ולשיפור הדירוג של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים". זאת משום ש"קיים מתאם גבוה בין רמת עובדי ההוראה, המשתקפת במבחנים בין-לאומיים בקריאה ואוריינות מתמטית, ובין הישגי התלמידים בתחומים אלה".

הבנק מסביר את הירידה באיכות המורים בכך ש"הרפורמות שהביאו לצמצום מספר התלמידים בכיתה הגדילו את הביקוש למורים - מספרם הכולל במערכת החינוך גדל בקצב גבוה מקצב הגידול של מספר העובדים הצעירים במשק. הצורך לקלוט מורים ומורות במערכת בהיקף נרחב בא ככל הנראה על חשבון איכות המורות והמורים שנכנסו למערכת".

עוד מציין הדו"ח שההוצאה לתלמיד ביחס לתוצר לנפש שבה בשנים האחרונות לרמתה בראשית שנות ה-2000, לאחר שנים שבהן היא הצטמצמה. ההוצאה לתלמיד הגיעה ב-2001 ל-16.7% מהתמ"ג לנפש, צנחה בשל הקיצוצים בתקציב המדינה ל-14.8% מהתמ"ג לנפש ב-2006 וב-2018 הגיעה לרמה של 17%.

הגידול בהוצאה לתלמיד ביטא בעיקר יישום רפורמות לשיפור במעמד עובדי ההוראה (עלות: 7.3 מיליארד שקלים בשנה), צמצום מספר התלמידים בכיתה (1.5 מיליארד) והענקת חינוך חינם מגיל 3 (עלות: 1.8 מיליארד). כלומר חלק גדול מהכסף כלל לא הלך לשיפור איכות ההוראה.

הדו"ח מציין ש"בעשור האחרון אמנם השתפרו הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים (PISA, TIMSS, PIRLS), אולם בשיפור זה אין די: דירוגה של ישראל ב-OECD, הן מבחינת ההוצאה לתלמיד ביחס לתוצר לנפש והן מבחינת הישגי התלמידים במבחנים אלו נותר נמוך. ישראל אף נכללת בקבוצת המדינות שמציגות את הפערים הגדולים ביותר בין התלמידים החלשים לחזקים".

הבנק קובע ש"הצלחה בצמצום פערי ההישגים צפויה להוביל לגידול משמעותי בפריון ובשיעור הצמיחה ולצמצום אי השוויון במשק".