מיליקובסקי: "המצב בגראפטק עולה לנו 15 מיליון דולר בשנה"

המידע החדש שנחשף לגבי הקשר העסקי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבן דודו נתן מיליקובסקי, שהחזיק במפעלים שדרושים לחברות הפלדה, מוביל לשאלה מרכזית אחת: מה גילה, או לא גילה, נתניהו למבקר המדינה בין השנים 2015-2009 לגבי האינטרסים העסקיים שלו ושל בן הדוד.

בשנים אלה עסק נתניהו, במסגרת תפקידו כראש ממשלה, במו"מ לרכישת צוללת ו־4 ספינות משמר מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ בסכום של כ־430 מיליון יורו. מה שהיה יכול להשפיע בעקיפין על העסקים שלו, עד שמכר בנובמבר 2010 את חלקו. בהמשך היה דבר זה עשוי אולי להשפיע על העסקים של בני משפחתו, שמכרו את חלקם באוגוסט 2015.

מכאן נגזרת עוד שאלה לא פחות חשובה: האם ב־2009 מילא נתניהו אחרי הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, והעביר תוך 60 יום ממינויו לראשות הממשלה את המניות שהחזיק בחברה המשפחתית לניהול בנאמנות ציבורית (עיוורת). נתניהו טוען כי "הפעולות הקשורות בענייניו של ראש הממשלה דווחו כדין לרשויות המתאימות, וכך גם כל אחזקותיו".

הכנסות גראפטק נחתכות

לפי הדיווחים לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), בנובמבר 2010 החזיקו בני משפחת מיליקובסקי בשתי חברות בארה"ב הפועלות בתחום תוספי הפלדה: SeaDrift ו־C/G Electrodes. ההחזקה היתה בשרשור דרך שורה של חברות משפחתיות. אחת מהן היא NMDM השקעות, ראשי התיבות נתן מיליקובסקי ודן מיליקובסקי, אחיו, שבה רכש נתניהו בשנת 2007 נתח מסוים.

ל־SeaDrift, שמיליקובסקי היה הנשיא שלה ומשפחתו החזיקה בה 81% באמצעות מספר חברות, היה מפעל בטקסס שבו הופק גרפיט, חומר הדרוש לתעשיית האלקטרודות לריתוך פלדה. C/G Electrodes היתה מפעל ליצור אלקטרודות, שהמתחרה הגדולה שלה שנסחרה בבורסה של ניו יורק היתה חברה בשם GrafTech (גראפטק).

בנובמבר 2010, במסגרת עסקת מיזוג בין עסקי הגרפיט והאלקטרודות של המילקובסקים לגראפטק, שהחזיקה מאז 2008 18.9% ב־SeaDrift שסיפקה לה גרפיט, נתניהו מכר את אחזקותיו בעסקים אלה. נתניהו חילץ את עצמו ברווח נאה של פי 7 על ההשקעה, אבל מיליקובסקי ובני משפחתו נשארו בה. הבן דוד, נתן, גם כיהן עד 2013 כדירקטור בגראפטק שאליה מוזגו העסקים.

אלא שעסקי הגרפיט והאלקטרודות שבהם החזיקו המיליקובסקים, כפי שמעידים דו"חות גראפטק, רק הלכו והידרדרו מאז. תחילה בהדרגה, אבל בשנת 2015, כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט", המכירות וגם ההכנסות כבר נחתכו בחצי ביחס לשנה שלפניה (ראו גרף).

הכספים של מיליקובסקי

עד כמה בן הדוד מיליקובסקי לא היה מרוצה ממה שקורה בגראפטק ניתן ללמוד ממכתב ששלח לבעלי המניות באפריל 2014, ובו התלונן שהביצועים הכושלים הם תוצאה של כשל ניהולי, והזכיר שלחץ להדחת המנכ"ל הקודם שעזב את החברה.

רה"מ נתניהו צילום: צילום מסך

I have far more 'skin in the game' "

than any existing director", כתב מיליקובסקי שדרש להדיח 3 דירקטורים, ולחזור בעצמו לדירקטוריון ביחד עם שניים נוספים. הוא טען שגראפטק נכשלה בניצול היתרון התחרותי הייחודי של SeaDrift כיצרנית הגרפיט השנייה בגודלה בעולם. "זה עולה לנו 15 מיליון דולר כל שנה ב־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות)", טען מיליקובסקי שיצא למאבק משפטי וגם הצליח. אך בינתיים הכנסות החברה רק הלכו וצנחו.

המיליקובסקים יצאו מגראפטק באוגוסט 2015. ברוקפילד, קרן השקעות קנדית רכשה את החברה תמורת 706 מיליון דולר. מה ששיקף למיליקובסקים תמורה של כ־80 מיליון דולר על אחזקות המשפחה שנמכרו לקרן.

הצעת הרכש לגראפטק הונחה על השולחן במאי 2015 - בסמוך לחתימת עסקת ספינות המשמר בין טיסנקרופ לישראל. טיסנקרופ היתה אחד מארבעת הלקוחות הגדולים של גראפטק והסכם ספינות המשמר - שהמו"מ עליו התקיים ב־2015-2014 - היה יכול לסדר לה הכנסות כתוצאה מחוזים שמקבלת הלקוחה המהותית שלה, טיסנקרופ.

וכאן נשאלת אותה שאלה המרכזית: האם נתניהו הניח את העובדות האלה בפני היועמ"ש של משרד ראש הממשלה ומבקר המדינה?

ייתכן בסבירות לא מבוטלת, שאם נתניהו היה מציג את הקשרים עם מיליקובסקי - שכללו לדבריו גם הלוואות וכספים שקיבל ממנו - היועץ המשפטי לממשלה היה סבור שיש דרכים לפתור את ניגוד העניינים.

אלא שהחובה והאחריות להביא את הנושא בפני היועץ המשפטי לממשלה על מנת שיבחן ויקבע, היתה מוטלת כל כולה על נתניהו. וכרגע לא ברור אם הוא עשה את זה.