הסוף למחלוקת על החוק לעידוד השקעות הון: המדינה חסכה לעצמה מיליארד שקל

אחרי שנים של מחלוקת בין רשות המסים לבין מספר חברות המיוצגות על ידי עו"ד משה מזרחי, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום כי החוק לעידוד השקעות הון לא ישתנה באופן שיקל על חברות שאינן יצואניות ב-2012-2011.

באותן שנים קבע החוק כי רק חברות שיותר מ-25% מהכנסותיהן ינבעו ממשק המונה יותר מ-12 מיליון תושבים יזכו להטבות המס, כך שבפועל, רק חברות יצואניות יוכלו להנות מהטבות המס (שיעורי מס שמגיעים היום ל-7.5% ו-16% במקום מס חברות של 23%).

עו"ד משה מזרחי

אולם, חוות דעת שהוציא מזרחי, שכיהן עד 2011 כיועץ המשפטי של רשות המסים, קבעה כי כאשר לוקחים בחשבון את הרשות הפלסטינית ורצועת עזה, גם ישראל היא משק של מעל 12 מיליון איש, ולכן גם חברות שלא ייצאו באותן שנים, זכאיות להטבות מס. בין חברות אלו ניתן למצוא את שעתרו: זנלכל, סובחי נח'לה, דלי דג ועוד חברות שיוצגו על ידי מזרחי, וטופגאם שיוצגה על ידי עו"ד זיו שרון. אם החברות היו זוכות להטבות מס, שיעור המס שלהן היה יורד מ-24%-25% ל-10% באותן שנים.

בעקבות אותה חוות דעת, רשות המסים שינתה את החוק ב-2013 וקבעה כי הטבות המס יינתנו רק לחברות ש-25% מהכנסותיהן מגיעות ממשקים של מעל 14 מיליון איש, וקבעו כי תנאי זה, מבחן גודל השוק, יחול רטרואקטיבית לתחילת 2012.

החוק נמנע במכוון מלהגדיר את החברות הזכאיות להטבות מס כיצואניות, שכן הדבר עלול להתפרש כסבסוד ייצוא, מה שאסור לישראל לעשות על פי הסכמי הסחר. כאשר הניסיון של הממשלה להעניק הטבות רק לחברות יצואניות נובע מכך שהייצוא וגודל השוק אליו הן פונות, מעיד על יכולתן להיות תחרותיות ויעילות יותר.

ביהמ"ש קיבל את עמדת רשות המסים לפיה לא ניתן לבטל את אותה חקיקה רטרואקטיבית, מאחר והחלטה כזו תגרור החזרי מס של כמיליארד שקל שאין להם מקור תקציבי בשלב זה. ההערכות הן כי כעת אותן חברות יערערו על החלטת המחוזי בחיפה לבית המשפט העליון.

מלבד ההכרעה עצמה, ששמה קץ, לפחות בינתיים למחלוקת ארוכת השנים לגבי החוק לעידוד השקעות הון, בית המשפט הביע את עמדתו בנוגע לניסיון של המדינה להסוות את תנאי הייצוא בחוק, מבלי לומר זאת מפורשות. לדברי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רן סוקול "ככל שהמחוקק מבקש להוסיף את תנאי הייצוא, עליו לציין זאת מפורשות ולא להסתיר את התכלית מפני ידידותיה של ישראל שחתמו עמה על הסכמי סחר. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינ כוללי הסתרה של התכלית והצגתה באופן אחר ומטעה".

עוד הוסיף כי "כל שהכוונה היא להעניק הטבות ליצואנים, הדבר צריך להיעשות באופן מפורש, תוך עמידה במגבלות הנובעות מהסכמי הסחר של מדינת ישראל. הצבת מבחן גודל השוק, רק על מנת לטשטש ולעמעם את הכוונה האמיתית של המחוקק, אינה ראויה ואינה מתיישבת עם התנהלות הוגנת של המדינה. א ימצא המחוקק כי הסכמי הסחר מונעי מת הטבות מס לייצוא בלבד, עליו לשקול את צעדיו האם להמשיך במתן הטבות תוך שינוי הסכמי הסחר, לוותר על הטבות המס, או לתת הטבות שונות שאין סותרות את ההסכמים".

מעורך דין מזרחי נמסר: "בית המשפט קיבל את עמדתנו שלא קיים תנאי של ייצוא בחוק לעידוד השקעות הון וכי פרשנות כזו מהווה חקיקה נסתרת שלא יכולה להתקיים במדינת ישראל. עוד נקבע, כי פרשנות החוק בהתאם לעמדת רשות המסים סותרת הסכמי סחר בינלאומיים ולכן לא יכולה להתקיים. מכיוון שמדובר בתלות בחקיקה פגומה אנו נלמד היטב את פסק הדין וסביר להניח שנביא אותו להכרעה של בית המשפט העליון".