סייבר-פוליטיקאי: בטו אורורק, מועמד לנשיאות ארה"ב והאקר עם קוד על הידיים

כוננות ספיגה בצד הרפובליקני. הנשיא טראמפ צילום: AP

לא, אני לא מתכוון לג'ון מקאפי - אולי האדם הכי ססגוני בהייטק האמריקאי -  שהשיק קמפיין עצמאי לנשיאות ארה"ב בבחירות הקודמות; בניגוד אליו המועמד שאני מדבר עליו מעולם לא הואשם ברצח, פיתוח עצמי של סמים חדשים, בריחה מידי הרשויות בבליז או בניית אנטי וירוס שנטה להאט מחשבים. שמו בטו אורורק, ועד לפני שנה בערך, מעטים ידעו על קיומו מחוץ לטקסס. מר אורורק עוסק בפוליטיקה כבר 14 שנה והוא חבר מועצת העיר אל-פאסו. אורורק הוא מועמד אגרסיבי, שזכה לתהילתו כשתקף בנחרצות קמפיין של טד קרוז הרפובליקני; הוא איש הייטק בעברו, מייסד חברת שירותי תשתיות הרשת SSTG, והאקר.

בטו אורורק צילום: איי פי

ולא סתם אחד: בנטו היה חבר פעיל בקהילת ההאקרים "כת הפרה המתה" - קהילה שהיא מהוותיקות מסוגה בארצות הברית ובעולם כולו. כת הפרה המתה קמה ב-1985, כקהילת BBS שעסקה במוזיקת מטאל, אנרכיה וסיפורים אישיים מוזרים. חבריה עסקו בהרבה תחומים ובין השאר, כתבו שירה, סיפורים אירוטיים ועוד. אך לקבוצה היה עוד תחומי עניין שבזמנו נחשבו למאוד חתרניים: תכנות עצמאי, ניתוח ופירוק ציוד תקשורת והאקינג בכל הרמות.

הקהילה היא שטבעה את המונח "האקטיביזם", כשהובילה מבצעי סייבר שנועדו לעורר מודעות פוליטית או להעניש שחקנים חזקים בכלי גרילה מקוונים. לפי ספר חדש שכולל עדויות רבות מתוך הקהילה מר אורורק היה שחקן פעיל בכת הפרה המתה; הוא פרסם פוסטים, מדריכים, טיפים ורעיונות בפורומים של הקבוצה, תחת הכינוי Psychedelic Warlord. לא ידוע האם הוביל בעצמו מהלכי האקינג, אך ככל הנראה שהחזיק ביכולת הטכנית לכך.

אנחנו צריכים קצת האקרים בפוליטיקה באדיבות: ויקיפדיה

האם יזכה אורורק בנשיאות? מוקדם מדי לחשב את סיכוייו, ויש לו מתחרים ותיקים וחזקים בהרבה. ואולם, הוא מהווה סנונית ראשונה של פוליטיקאים מזן חדש: כאלה שמכירים את השוליים הטכנולוגיים, ואף מושפעים מהעמדות שמאפיינות אותם. האקרים של פעם הם מטבעם נון-קונפורמיסטים שבועטים במוסכמות ומעדיפים לסלול דרך משלהם מאשר ללכת בזו שהתוו לפניהם. בדמיוני, אחד כזה מקשיב לנציגי חברות הייטק שמקריאים דפי מסרים בעדויות ושימועים, אומר להם "רגע, אתם מבינים שכל מה שאמרתם עכשיו הוא כלום בפיתה, כן?" ואז דורש נימוקים אמיתיים ועדויות טכניות; אחד שלו היה קורא מאמר זה, היה צוחק על הכותרת "סייבר-פוליטיקאי".

הבעייה היא שכדי להיכנס לפוליטיקה ולשרוד, צריך להשאיר משהו בש"ג: את מה שהיית קודם. דרישות פרלמנטריות, גורמי לחץ מפתיעים והרבה עיניים בוחנות יוכלו להכניע גם אידיאליסט מושבע. אורורק לא עבר ישירות מה-BBS למסדרונות השררה; היה עליו להתברגן ולהתמסד היטב בזמן הזה. ולכן, כנראה שהוא ודומיו לא ינהלו מדינות בעתיד הנראה. לפחות, לא מתוך המנגנונים הרשמיים שלהן.

פייסבוק מחפשת סיפורים מקומיים צילום: שאטרסטוק

אתמול פרסמה עמוד שמציג את היוזמה, בו טענה החברה שאחד משלושה אמריקאים גר במקום בו פשוט אין מספיק חדשות כדי להצדיק את השקת Today In, פלטפורמת הדיווחים המקומיים. הרשת החברתית כיוונה די נמוך מלכתחילה: הפלטפורמה הושקה רק בערים בהן פורסמו בה יותר מחמישה סיפורים חדשותיים מעניינים ורלוונטיים בחודש. פייסבוק, בהתנשאות טיפוסית של עמק הסיליקון, טענה שאזורים בהם שיעור החדשות נמוך יותר הם בגדר "מדבר חדשותי". בפועל, 35% מאזורי המערב התיכון, צפון מערב ודרום ארה"ב דוממים בעיניה, והמדינה הכי 'משעממת' ברמה המקומית היא ניו ג'רזי.

אני מקווה שאף אחד לא מופתע שם בפייסבוק: טכנית, קשה מאוד לדעת אוטומטית שבכלל קרה משהו שנחשב חדשות מקומיות; נניח שכל תושבי העיירה זיגזג באורגון (קיימת במציאות, לחופי נהר זיגזג. נשבע); כל המקומיים כותבים על משהו בפייסבוק - האם זה מעניין אותם משום שזה קרה אצלם? משפיע עליהם? צירוף מקרים? ובנוסף, חדשות מקומיות עוברות, במקרים רבים, בערוצים מקומיים שלא בהכרח כוללים את הרשת החברתית. את הדברים הפיקנטיים באמת יעדיפו אנשים לספר ביניהם, ולא בהכרח בצורה פומבית.

1. ממשלת ניו זילנד החלה לחסום אתרים אתרים ושירותים מקוונים שלא הסירו את תיעודי הרצח שבוצע במדינה בסוף השבוע - ביניהם 4Chan, אתר שיתוף הקבצים מגה, Liveleak ו-8Chan. הרוצח, שטבח ב-50 מתפללים מוסלמים, צילם את מעשיו והעלה לפייסבוק, וניאו נאצים שמרו והפיצו מחדש את הזוועה בכל פעם שנמחקה. זה קרה בפייסבוק, ביוטיוב, בטוויטר ובשירותים מקוונים אחרים, אך נראה שיוטיוב וטוויטר השתלטו על העניין מהר מפייסבוק, ואף חסמו משתמשים שהעלו את הסרטון. הנאצים יכולים לטעון שמה שעושה ממשלת ניו זילנד הוא בגדר צנזורה כוחנית, שזכותם להביע תמיכה בזוועות אם נשמרת להם אפשרות דמוקרטית לעשות כן. וזה זמן טוב להזכיר שדמוקרטיה כוללת התחשבות במיעוטים ובדעות מיעוט, אך נשענת על קביעת הרוב - ורוב האנושות סבור שטבח של חפים מפשע על רקע דתי הוא דבר מעוות ופסול. על כל פנים - טבח שמוצג כעדות מהשטח בפיד.

יש דברים שחובה לצנזר

2. כבר שנים שלא ברור מה מחזיק את מייספייס בחיים: שימושה כרשת חברתית הוחלף בידי פייסבוק, שימושה כפלטפורמת תקשורת הוחלף באפליקציות צ'ט, וכל מה שנשאר לה הוא הצד המוזיקלי. כן, בימים עברו השתמשו גולשים רבים במייספייס כפלטפורמה להפצת שירי הלהקות שלהם, או להפעלת עמודי מעריצים לאמנים ויוצרים מפורסמים. השבוע מישהו בישל את כבשת הרש: תקלת שרתים הובילה למחיקת כל תוכן הגולשים שהועלה בין 2003 ל-2015: קובצי אודיו, סרטונים, תמונות וטקסט. לפי הערכות, נמחו כך כחמישים מיליון שירים. לאחר שהודיעה החברה על הפאדיחה, נאלמה דום; כלי תקשורת בעולם לא הצליחו לקבל ממנה תגובה והחשבונות שלה בפלטפורמות חברתיות אחרות לא צייצו או פרסמו דבר כבר שנים. מוסר השכל: שימרו את הדברים החשובים לכם אצל מי שעדיין חי - והקפידו על גיבויים; המהדרין מוסיפים גם עותק בכונן פיזי בבית. ובכל מקרה זיכרו שכל עוד הקבצים שלכם מאוחסנים על מחשב של מישהו אחר, גורלם בידיו ולא בידיכם.

3. המהפכה הבאה בעולם הגיימינג נמצאת מעבר לפינה: שירותי סטרימינג של משחקים, שיאפשרו גישה לכותרים תובעניים גם בלי מחשבים חזקים ויקרים במיוחד. גוגל אף צפויה, לפי הערכות, להשיק בצורה נרחבת מוצר כזה בהמשך היום. אנבידיה רוצה להיות זו שתיהנה מפירות התשתיות העצומות שיצריכו שירותים שכאלה; החברה הודיעה שחתמה על הסכם עם סופטבנק במסגרתו תבנה תשתיות גיימינג בהזרמה עבור הקהל ביפן וקוריאה. התשתית תורכב משרתים מיוחדים שכל אחד יכיל די כרטיסי מסך חזקים כדי לתמוך בכ-10,000 גיימרים בו זמנית. אנבידיה מנסה להתרחב בשנים האחרונות לתחומי תשתיות המחשוב, ורכישת מלאנוקס הישראלית ב-6.9 מיליארד דולר היא חלק מהאסטרטגיה הזו.