קשייה של yes במסע מהשמיים לארץ

באחת הפרסומות האחרונות של yes הילדה אמילי מציינת את החסרונות של שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט (OTT), כגון אלו של סלקום ופרטנר. "טלוויזיה זולה מגיעה עם קאץ' גדול גדול", היא אומרת. "באמצע הפרק זה מתנתק, וגם הדוז פואה באירוויזיון מגיעה בדיליי של 30 שנה. זה הקאץ'". יכול להיות שבדירקטוריון yes לא ראו את הפרסומת הזאת, כי בסוף השבוע הודיעה ספקית הטלוויזיה בלוויין שבכוונתה להפסיק לשדר בלוויין, ולעבור לשידור על תשתית אינטרנט בלבד. בדיוק אותה תשתית שאמילי יורדת עליה, זו ש־yes מצהירה שסובלת מבעיות כמו ניתוקים או דיליי של שידורים חיים. סביר להניח שבקרוב תתחיל אמילי לזמר זמירות אחרות.

שידורי הלוויין, שבסוף המאה הקודמת נחשבו חלופה זולה ומתקדמת יותר לשידורי טלוויזיה רב־ערוצית בכבלים, נכנסים כיום לסוף מחזור החיים שלהם. הם יקרים (בעבור yes מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה), מוגבלים ביכולותיהם לעומת שידורים מבוססי אינטרנט, ומחייבים השקעה גדולה יותר בתשתיות. על רקע זאת החליטה yes לעבור לשידור על גבי אינטרנט. המהלך צפוי לארוך שנים אחדות, ולא ידוע מתי יושלם.

הפרסומת עם אמילי. מישהו שאל אותה? צילום: YOUTUBE

מידרדרים מאחור

אולם בדרך להשלמת המהלך עומדים כמה מכשולים מרכזיים. הראשון הוא תשתיות האינטרנט בישראל. כיום למעט מאוד משקי בית בישראל יש גישה לסיב אופטי שיכול לספק אינטרנט במהירויות אדירות של עד 1 ג'יגה־בייט בשנייה. לפי דו"ח של M-Lab משנה שעברה, המהירות הממוצעת של אינטרנט בישראל היא 7.64 מגה־בייט בשנייה - מקום 70 בעולם, ירידה של עשרה מקומות לעומת 2017. במצב כזה שידורי טלוויזיה באמצעות האינטרנט יסבלו מבעיות קליטה כמו ניתוקים באמצע הצפייה. סלקום ופרטנר אמנם גדלו בקצב מרשים וצברו במשותף כבר 319 אלף מנויי טלוויזיה, אך סביר להניח שכמעט כולם הגיעו מבתים עם חיבור אינטרנט מהיר. מנגד, ל־yes יש 584 אלף מנויים, וסיכוי גבוה שלרבים מהם אין חיבור אינטרנט שיכול לתמוך בשידורי טלוויזיה באיכות HD ואפילו 4K דרך כמה ממירים במקביל.

כדי להעביר את כל המנויים לשידור מבוסס אינטרנט, yes צריכה שהם ישדרגו את חיבור האינטרנט שלהם, וזה משהו שיארך זמן. להערכת yes, לפחות שבע שנים.

בימים אלו יש תנופה משמעותית בפריסה של תשתיות סיב אופטי וחיבור בתים אליו. פרטנר פורסת סיבים בקצב קבוע, וסלקום הודיעה בשבוע שעבר על רכישת השליטה במיזם הסיבים Unlimited של חברת החשמל. yes היא גם חברה־בת של בזק, השחקנית השלישית בתחום הסיבים האופטיים, שכבר פרסה תשתיות ברחובות ערים רבות, אך טרם חיברה אותן לבתים.

המנכ"ל רן גוראון צילום: יונתן בלום

מלבד זאת, המעבר לתשתית אינטרנט כרוך בעלויות משמעותיות ל־yes, ובראשן עלות החלפת הממירים הקיימים, שמבחינה טכנולוגית לא יכולים לקבל שידורים דרך האינטרנט. ההערכה היא כי מדובר ב־900 אלף ממירים. עלות ממיר לשידורי אינטרנט יכולה לנוע בין 70 דולר ל־100 דולר, כלומר החלפת ממירים לכל הלקוחות בשבע השנים הקרובות תעלה לחברה כמה עשרות מיליוני דולרים. וזה עוד לפני הוצאות שיווק והסברה ועלות פירוק צלחות הלוויין.

נאמנה למקור

היבט אחר של המהלך הוא הרגולציה על yes. שידורי הלוויין של החברה מצויים כיום בפיקוח מועצת הכבלים והלוויין, שבין היתר מחייבת השקעה משמעותית בתוכן מקורי. מעבר החברה לשידורים באינטרנט בלבד למעשה ישחרר אותה מהרגולציה של המועצה. חובת ההשקעה בהפקות מקור עומדת על 8% מהכנסות yes. בין הרבעון הרביעי 2017 לרבעון השלישי 2018 עמדו הכנסות החברה על 1.5 מיליארד שקל, כלומר כ־122 מיליון שקל השקעות.

אולם הסיכוי שהחברה תפסיק להשקיע לחלוטין בתוכן מקורי, או אפילו תהפוך את ההשקעה לשולית, אינו גבוה, שכן תוכן מקורי - כגון "פאודה", "האחיות המוצלחות שלי" ו"השוטר הטוב" - הוא אחד היתרונות שלה על פרטנר וסלקום, ומכלי השיווק העיקריים של yes. החברה אף הצהירה שהיא תמשיך לשמור על עצמה כמותג פרימיום, עם מחיר בהתאם (התשובה הישירה שלה לסלקום ולפרטנר היא המותג סטינג, שממוצב כמוצר לואו קוסט).

כמו כן תוכני המקור הם גם מקור הכנסות עבור yes. נטפליקס, למשל, קנתה ממנה את זכויות השידור של כמה הפקות מקור, וגם הפיקה גרסה אמריקאית ל"השוטר הטוב" בכיכובם של ג'וש גרובן וטוני דנזה (שלא זכתה להצלחה ובוטלה אחרי עונה אחת). בסוף השבוע האחרון פורסם שאמזון תפיק גרסה אמריקאית ל"על הספקטרום".