פס"ד לא שגרתי: השופט ניסה לחדש קשר בין ילדים לאב והטיל על אמם סנקציות כספיות
שני ילדים חיים עם אמם החרדית ומתנכרים לאביהם החילוני. השופט משה דרורי דן בערעור שהגיש האב, קיים 20 ישיבות וכתב 225 עמודים, והכל במטרה לסייע בחידוש הקשר
פסק דין מאוד לא שגרתי ניתן בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בירושלים ובמסגרתו ניסה סגן הנשיא השופט משה דרורי לסייע בחידוש קשר ובביסוס קשר משמעותי בין אב גרוש לבין שני ילדיו. האב הוא חילוני ואילו שני ילדיו חרדים וחיים אצל אמם, ומאז הגירושים הם התנכרו לו וסירבו להיפגש עמו.
בפתח פסק הדין כותב השופט דרורי כי להבדיל מתיקי ערעור "רגילים" בתיק זה נעשה על ידו ניסיון יוצא דופן להביא לחידוש הקשר בין הילדים לבין האב וכי הדבר הצריך דיונים רבים וארוכים – 20 דיונים לאורך שנתיים וחצי. לדבריו, עיקר החשיבות בתיק הוא הקשר בין הילדים לאביהם.
מדובר בבני זוג שנישאו בהיותם חרדים, נולדו להם שני ילדים, הם התגרשו ב-2013 ומאז האב מנהל אורח חיים חילוני והאם והילדים (בני 13 ו-11) שנותרו במשמורתה הם חרדים. האם נישאה בשנית ויש לה שני ילדים נוספים.
האב טען בערעור כי האם מונעת ממנו קשר עם הילדים ומסיתה אותם על רקע דתי, כשהוא מוצג כאדם חילוני שקשר עמו יגרום להם נזק. האב מתגורר בירושלים עם אמו, אישה בעלת מעמד גבוה בחברה החרדית.
"בנוכחותי ייצאו האב והילדים לטיול"
השופט דרורי מתייחס באריכות לכל הניסיונות להביא את האם להבין את חשיבות הקשר בין הילדים לאביהם וגם את כל הניסיונות לייצר בפועל קשר כזה. בין היתר, למשל, מסופר בפסק הדין כיצד סייע השופט לאב לקחת את הילדים לטיול, ומסר החלטה בה נקבע שהילדים יובאו ע"י האם לבית המשפט ביום הטיול בבוקר. "בנוכחותי ייצאו האב והילדים לטיול", כתב השופט דרורי.
ביום הטיול הגיעו הילדים עם אמם ונכנסו לבקשתו ללשכת השופט, שם הודיעה הבת כי היא מסרבת ללכת לטיול וכי אינה צריכה ממילא לציית לבית משפט אלא רק לבית דין חרדי. השופט דרורי דיבר על ליבם של הילדים והדגיש בפניהם את חובתם לקיים מצוות כיבוד אב ואם. בסופו של דבר יצאו הילדים לטיול עם האב ועם אמו, סבתם של הילדים.
השופט ביקש מההורים להגיש לו לאחר מכן דיווח על אירועי הטיול. האם דיווחה שהילדים חזרו "עצובים ומאוכזבים" וחשו שהאב והסבתא "מטרידים" ללא הרף. לדברי האם הילדים חשו בושה להסתובב עם האב וכי הם הביעו צער וכאב על כפיית הנסיעה שלא ברצונם.
הסיכום של האב היה שונה והוא הודה לשופט שגישתו הבלתי מתפשרת הניבה תוצאה חיובית ביותר. הוא כתב כי הוא ואמו טיילו עם הילדים במספר אתרים והילדים ברוב הזמן שיתפו פעולה ונהנו מאוד. לדבריו, בניגוד להנחיות השופט הילדים הגיעו לטיול עם הטלפון הסלולרי והאם צלצלה אליהם ובכל פעם שהיתה שיחה, היתה ירידה חדה במוטיבציה שלהם ובשיתוף הפעולה והם ביקשו לחזור הביתה מיד.
סנקציה כספית של 500 שקל
השופט דרורי בחן את אמצעי האכיפה וההתמודדות עם הניכור ההורי וכתב שמלכתחילה ראוי ללכת בדרך של טיפול, והוא הציע טיפול ע"י פסיכולוג אולם האם התנגדה לכך. לדבריו אין לשכוח כי עם כל פגישותיו עם הצדדים והילדים הוא איננו ערכאה ראשונה בתיק אלא ערכאת ערעור ורק ערכאה ראשונה יכולה למנות מומחה ולעקוב באופן שיטתי אחר קיום הפגישות עמו.
לפי השופט, נותרנו אפוא במצב שבו אין טיפול הורי או ליווי פסיכולוגי ולכן נדרש אמצעי אכיפה מבין "ארגז הכלים" שיהיה המתאים ביותר. הוא קבע כי במצבים בהם ביקורים לא התקיימו כלל, עמדת בית המשפט לענייני משפחה לפיה במקרה כזה אין מקום לסנקציות, אינה מתיישבת עם התכלית והמטרה של הסנקציות.
השופט קבע כי הביקורים והסנקציות יהיו במתכונת האמורה: הביקורים יהיו בכל יום שלישי בבית אמו של האב, וכל איחור של 10 דקות יגרור קנס כספי שתשלם האם בסך 100 שקל. אי ביצוע הביקור במלואו יגרור סנקציה כספית של 500 שקל. הביקור ימשך שעתיים. אם הביקור לא יהיה משמעותי, במובן זה שהילדים יסרבו לדבר עם האב, או שהבן יסרב ללמוד עם אביו תלמוד או שיסרבו לאכול את המאכלים שהכינה עבורם הסבתא, יוגשו על כך תצהירים והסנקציה תהיה קנס 250 שקל בחמש הפעמים הראשונות ובהמשך 500 שקל ואף 750 שקל לכל הפרה כזו.
במקביל דחה השופט את בקשת האם להגדלת מזונות והוא אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה שביטל את חובת האב להשתתף בעלות מדור הילדים בהיקף 1,800 שקל לחודש. האם חויבה להחזיר לאב תשלום זה ששולם לה ביתר במשך שנה וחצי. בנוסף חויבה לשלם לו הוצאות משפט בהיקך 25,000 שקל.
האב יוצג בהליך ע"י עורכי הדין תאנה אקרמן, יסכה אוסטר ושמואל קמיל. שמם של פרקליטי האם לא צוין בפסק הדין.