המאבק בהון השחור בנדל"ן רק מתחיל: משחור כהה לשחור בהיר

אגף הכלכלן הראשי באוצר חשף אתמול הערכה העוסקת בשוק הדיור ומגלה שוב עד כמה ענף הנדל"ן רווי בהון שחור. על פי ההערכות באוצר, הסיבה לכך שבדצמבר 2018 נרשמה עלייה של 20% ברכישת דירות יד שנייה ביחס לדצמבר 2017 (לעומת ירידה של 8% בינואר 2019) היא הכניסה לתוקף של החוק לצמצום השימוש במזומן.

צילום: שאטרסטוק

החוק האוסר להשתמש ביותר מ־50 אלף שקל במזומן בין שני אנשים פרטיים וביותר מ־11 אלף שקל בין אדם לעסק אילץ אנשים שחיו על מצבורי מזומנים שהגיעו אליהם בדרך זו או אחרת לרוץ ולעשות איתם משהו. הדרך הכי קלה "להיפטר" מכסף מזומן כל כך מהר היא לרכוש דירה כמובן. למעשה, גם ההסכמים הבינלאומיים בעניין העברות המידע והחשש של הבנקים להיחשב מלביני הון גורם לכך שאותם אנשים שצברו מזומנים (שכנראה לא שולם עליהם מס) תקועים, ולא יכולים להפקיד את הכסף בחשבון הבנק ולהשקיע אותו בשוק ההון. ולכן דצמבר, רגע לפני האיסור לבצע עסקאות במזומן, היה כנראה חודש שיא בניסיון להלבין הון לא מדווח.

אין זו הפעם הראשונה שבחינה לעומק של ענף הנדל"ן חושפת תרמיות. כך, למשל, מצא הכלכלן הראשי באוצר שבעוד השכר החודשי הממוצע של משקי בית שהחזיקו בדירה אחת בנתניה ב־2015 עמד על 33 אלף שקל, השכר הממוצע של משקי בית עם 3־6 דירות עמד על 20 אלף שקל, ומי שהחזיק 22 דירות הרוויח בממוצע 8,000 שקל בחודש. במילים פשוטות, אלה שהיה להם כסף לקנות כמה דירות לא דיווחו על ההכנסות האמיתיות שלהם לרשות המסים.

אסור להתבלבל, ענף הנדל"ן לא נוקה כעת מהון שחור. ב־2017 חשף מבקר המדינה כי הנתונים שאוספת רשות המסים על העסקאות בענף הנדל"ן רחוקים מלשקף את המציאות, מה שהופך את המלחמה בהון השחור לקשה עוד יותר. מאז הפעילות של הרשות השתפרה במידה מסוימת, אבל הדרך שלה להגיע למצב שבו אפשר יהיה למגר את ההון השחור בענף הנדל"ן על בסיס הצלבות של הנתונים הקיימים עוד ארוכה. כל גילוי כזה אמור לדרבן את רשות המסים ומשרד האוצר להרחיב את המעקב שלהם אחרי ענף הנדל"ן ואת הפעילות שלהם במיגור תופעת ההון השחור שהשתרשה בו כל כך. מדובר גם בכל הקשור להכנסות משכירות, גם אם הדבר לפחות בתחילה ישפיע אפילו על מחירי הדיור.