איש עסקים תובע את BNP פאריבה: התנהלותו "גזענית ואנטישמית"

איש העסקים יעקב אגם, שבבעלותו חברת ההשקעות ורטיקל גרופ הולדינג (Vertical Group Holding), תובע במלטה את הבנק הצרפתי BNP פאריבה בטענה לאנטישמיות ופעולות פליליות, כך מדווח האתר טיימס אוף מלטה. אגם הוא ישראלי לשעבר ותושב בריטניה. 

לפי הדיווח, התביעה הוגשה במלטה, שם אגם מתגורר בין השאר, מכיוון שלטענתו הבנק סיכן את הונו. התביעה אינה רק נגד הבנק אלא גם נגד היו"ר ז'אן למייר, המנכ"ל ז'אן-לורן בונאפה והיועצת המשפטית של הבנק, ואלרי לפארג'-סרקוזי.

סניף של הבנק הצרפתי BNP פאריבה בפריז צילום: בלומברג

לטענתו של אגם, הפעולות שלהם פגעו במוניטין שלו ושל החברה שלו, והובילו "להפסדים חומריים עצומים של מיליארד יורו במספר פעולות פיננסיות והשקעות". עוד הוא מאשים כי הפגיעה במצבו הפיננסי הובילה לכך שהוקפאו פרויקטים שבהם החברה שלו הייתה מעורבת, ושהיו יכולים להניב "כמה מאות מיליוני יורו ברווחים".

עורך דינו של אגם, פיו ואלטה מסר בתגובה כי לא מדובר בתביעה פשוטה של לשון הרע והפרת המחויבות של הבנק, אלא מעורב בעניין "דפוס של פעולות אנטישמיות, הצהרות והתנהגות פלילית הנובעות מהגזענות והאנטישמיות של הבנק והמנהלים שלו".

תחילת הפרשה ביוני 2010, אז שוכנע אגם להפוך ללקוח של הבנק, והפקיד נכסים בשווי מיליוני יורו בסניף בסינגפור, וזאת על מנת שהבנק יוכל להימנע מתשלום מסים בצרפת, כך לטענתו של אגם. המחלוקת ביניהם פרצה ב-2013, אז התעמת אגם עם הבנק לאחר ששמע כי הוא תומך בארגוני טרור ובאיראן. אגם, ששירת בצה"ל כלוחם, טען כי משפחתו לא תוכל לשמור על הקשרים עם הבנק תחת הנסיבות הללו. ב-2014 הוטל על פאריבה קנס של 9 מיליארד דולר לאחר שהודה באשמה של הפרת הסנקציות שהטילה ארה"ב במשך עשור.

יעקב אגם

"להרוס את הנכסים ואת השם הטוב של משפחתו"

לטענתו של אגם, לאחר המחלוקת ביניהם ב-2013 בבנק פתחו בשורה של פעולות המנוגדות לרגולציות שנועדו לסיים את הקשרים ביניהם, ולטענתו נועדו "להרוס את הנכסים ואת השם הטוב של משפחתו".

כשהפך להיות לקוח של הבנק, שתיים מהחברות של אגם קיבלו הלוואות לצרכים תפעוליים בשווי 27.5 מיליון דולר, שהוא שילם במלואן, ולחברה שלישית – ורטיקל – היו 10 מיליון דולר בחשבון, ללא הלוואות. אולם, לפי התביעה, הבנק טען כי ההלוואה לאחת מהחברות הגיעה לחדלות פירעון ולכן דרשו תשלום של 20 מיליון דולר בתוך 10 ימים.

לדבריו של אגם, בפברואר 2014 הוא נפגש בפריז עם המנכ"ל של סניף הבנק בסינגפור, והסכים לסיים את הקשרים שלו עם הבנק, זאת כל עוד הבנק ימשיך לכבד את ההלוואות שהעניק לאחותו, רות אגם. הוא שילם 20 מיליון דולר, אך בבנק התעקשו על תשלום של 6 מיליון דולר נוספים שהוענקו לחברה אחרת שלו, שלא הייתה בפיגורים על ההלוואה שהיה עליה לשלם עד סוף 2014. אולם ב-2015 הבנק הפסיק את המו"מ והחל בהליכים בסינגפור ובצרפת במטרה לאכוף את הערבויות האישיות שנתנו יעקב ורות אגם עבור החברות שלה. ב-2016 הבנק החל בתהליכי עיקול של הנכסים של רות אגם.

כהוכחה לרוח האנטישמיות בבנק, טען אגם כי ב-2016 הבנק הגיע להסדר לפיו שילם 40 מיליון דולר לעובד יהודי שפוטר לאחר שהתלונן על כך שנאלץ לצפות בסרט הדרכה שהציג את היטלר וסמלים נאציים אחרים ב"אור חיובי".

פרשת הסרט האנטישמי

לפי אגם, היועצת המשפטית לפארג'–סרקוזי אמרה בדצמבר 2015 כי "הורו לה להרוס את השם של משפחת אגם, במיוחד של יעקב, את המוניטין, העסקים, החברות והנכסים שלו, ולקחת כל מה שבבעלותם בצרפת החל ממכוניות, אמנות ורהיטים, ושהיא תשמח לעשות זאת".

עוד מאשים אגם כי בשלב מסוים בהליכים המשפטיים היא התייחסה אליו ואל אחותו בביטוי הצרפתי ces gens-la, שפירושו "האנשים האלה", ושבית המשפט הגבוה בצרפת פסק בעבר כי הוא בעל נטייה אנטישמית. הוא טוען שהיא גם כינתה אותם "פרזיטים" שמתגוררים באחוזות יוקרתיות "וחיים על חשבון הבנק וחלק מהעולם הפיננסי הבינלאומי".

כהוכחה לרוח האנטישמיות בבנק, טען אגם כי ב-2016 הבנק הגיע להסדר לפיו שילם 40 מיליון דולר לעובד יהודי שפוטר לאחר שהתלונן על כך שנאלץ לצפות בסרט הדרכה שהציג את היטלר וסמלים נאציים אחרים ב"אור חיובי".

ביולי 2017, רות אגם והחברות שלה הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד פאריבה, בטענה לביצוע הפרות מרובות הנובעות ממניעים אנטישמיים.

בסינגפור ניסה אגם טקטיקה שונה וערער על התקפות המשפטית של מיזוג בין הבנק וחברת בת צרפתית שלו. אולם במאי 2016 בית המשפט הגבוה של סינגפור צידד בבנק. לפי אגם, בראש פאנל השופטים עמד עורך הדין לשעבר של הבנק. התביעה משכה תשומת לב תקשורתית. בעיתון המקומי The Straits Times כתבו כי אגם "מנסה להתחמק מההתחייבויות הפיננסיות שלו", טענה שלדבריו מהווה לשון הרע והזיקה למוניטין שלו.

לפי אגם, התביעה כוללת גם את היו"ר המנכ"ל והיועצת המשפטית בשל "הכישלון שלהם לבצע פעולות", מה שאגם מפרש כמתן אישור לפעולות של הבנק.