גדעון תדמור: "פריצת שוק הגז הישראלי במכה אחת יצרה המון חיכוכים שלא רואים בארה"ב"

לא מעט חברות שהונפקו בשנתיים האחרונות בבורסת תל אביב הנחילו מכה צורבת למשקיעים, אולם עם המניות הבודדות שבלטו לחיוב נמנית שותפות חיפושי האנרגיה נאוויטס פטרוליום, ששווי השוק שלה עומד על 488.2 מיליון שקל.

לאחר שעלתה ב־87.6% מאז הנפקת יחידות ההשתתפות באוקטובר 2017, התגלתה נאוויטס כאחת ההנפקות המוצלחות, אף שמודל ההשתלבות בחיפושי נפט במפרץ מקסיקו עדיין לא מובן לגמרי למוסדיים בישראל. אולם בעזרת שילוב מוצלח בין טקטיקת גרילה עסקית לבין חוצפה ישראלית הצליחה נאוויטס להשיג בזול נתח משני פרויקטים מוצלחים במפרץ מקסיקו. 

מייסד נאוויטס פטרוליום גדעון תדמור (56) מכהן כיו"ר החברה ומחזיק בשליטה בשותף הכללי (33.97%), ובאופן ישיר יש לו אחזקה נוספת של 5.37%. תדמור הקים בתחילת שנות התשעים את אבנר קידוחים, היה שותף לגילוי ים תטיס, השתלב בקבוצת דלק ומונה למנכ"ל דלק אנרגיה ב־2001. בהמשך מונה ליו"ר דלק קידוחים והיה שותף לגילוי שדות הגז תמר ולווייתן.

את נאוויטס, שהיתה בעבר חברה בריטית של קבוצת דלק, רכש תדמור מידי יצחק תשובה ב־2013 והפך אותה לשותפות חיפושי אנרגיה ישראלית ב־2016. רק בהמשך נבחר לה השם. "נאוויטס זה אנרגיה בלטינית", מסביר תדמור. "באחד מביקורינו ביוסטון, טקסס, החל לרדת גשם. וכשיורד ביוסטון מבול, נתקעים במלון. היינו כבר חייבים שם לחברה, אז פתחנו מילון והתחלנו לחפש — עד שעצרנו בנאוויטס".

למה נאוויטס עלתה בזמן שרוב המניות החדשות נפלו?

"יצרנו קשר רצוף עם השחקנים הגדולים בשוק, כלומר המוסדיים, שמשתתפים בכל ההנפקות שלנו. אצלנו המשקיעים מורווחים לא רק על ההשקעה ביחידות ההשתתפות, אלא בכל ניירות הערך — כולל באג"ח שגייסנו למימון פרויקטים ספציפיים. בקיצור, כל מי שהשקיע אצלנו הרוויח — ובגדול".

מה שונה בקשר שלכם עם השוק? מה אחרים לא יודעים?

"ההסתכלות שלנו תמיד היתה לטווח ארוך, והשוק יודע שאנחנו שחקנים שלא הולכים למקום אחר. אנחנו חוזרים לשוק ההון הישראלי שוב ושוב. גם בגיוסי אג"ח וגם בהנפקת יחידות השתתפות, וזה בונה קשר ארוך שנים. אנחנו גם הבאנו לשוק קונספט חדש, שמאפשר לראשונה להשקיע בפרויקט ספציפי של חיפושי נפט וגז מחוץ לישראל".

גדעון תדמור צילום: אוראל כהן

אופן הפעולה של נאוויטס מתחיל מאיתור הזדמנות בתחום האנרגיה. לאחר שהחברה מוצאת אותה היא פונה למשקיעים ומציעה להם לגייס אג"ח כדי לממן אותה - סדרת אג"ח לכל פרויקט שאיתרה.

איך נולד רעיון גיוס האג"ח למימון פרויקט ספציפי?

"זיהינו בשוק צורך לגוון השקעות, וגם את העובדה שהחשיפה היתה רק לפרויקטים בישראל. ידענו שיש הזדמנויות במקומות יציבים מאוד בתחום האנרגיה, כמו במפרץ מקסיקו, ובמקביל הבנו שמחירי הכניסה לאותן הזדמנויות היו אטרקטיביים מאוד, בגלל חלון הזמן שיצר המשבר בענף".

מה הוביל אותך, אישית, להציע את זה לשוק?

"זה כנראה חלק מתהליך חינוך שעברתי, מתקופת ים תטיס דרך ההצלחה בתמר ולווייתן. המשקיעים באו בעקבותיי ובעקבות ההערכה למה שעשינו בעבר, אבל זה לא היה קל. שאלו אותנו שוב ושוב 'מה הבשורה שאתם מביאים כשאתם הולכים לעבוד ב'מכה' של הנפט והגז בארה"ב?'. שנתיים אחרי שרשמנו הצלחה בפרויקטי בקסקין (Buckskin) ושננדואה (Shenandoah), הוכחנו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים".

"נכנסנו לתגליות ענק בארה"ב אחרי שהושקעו בהן מיליארדי דולרים"

בקסקין ושננדואה הן תגליות נפט תת־ימיות מוכחות במפרץ מקסיקו, שנאוויטס פטרוליום שותפה בהן. "כתוצאה מחשיבה יצירתית־ישראלית, שאנחנו מיישמים במפרץ מקסיקו, אנחנו מביאים כמה דברים ייחודיים מאוד", מסביר תדמור. "אנחנו מסוגלים לנטרל את סיכוני האקספלורציה וקידוחי האימות ולהיכנס במחיר אפסי לפרויקט כמו בקסקין. לשננדואה נכנסנו במחיר שולי לעומת הסכום שהושקע בו. הצלחנו להיכנס בעלות אפסית לתגליות ענק בארה"ב אחרי שבוצע האימות והושקעו בהן מיליארדי דולרים. וזאת בתקופה שעלויות הפיתוח נמוכות ביותר בגלל המשבר בענף. הצלחנו, בעצם, לקצר את תולדות הזמן. נכנסו ביולי 2017 לבקסקין, וההפקה צפויה ביולי הקרוב. במפרץ מקסיקו יש עודף אדיר של תשתיות, ולכן אנחנו משתפים פעולה עם לוג (LLOG Explorations), המפיקה הפרטית הגדולה בארה"ב".

איך מתקדמים שני הפרויקטים במפרץ מקסיקו?

"בקסקין הוא פרויקט של 515 מיליון חביות נפט מוכחות, שבגילויו הושקעו 1.1 מיליארד דולר. אנחנו נכנסנו ב־7.5% לפרויקט עם מפעיל, כשמרבית סיכוני הפיתוח כבר מאחורינו. כשתתחיל ההפקה, בעוד חמישה חודשים, הפרויקט ישדרג את נאוויטס באופן משמעותי. נתחיל לראות הכנסות, כשהצפי לחלקנו בהפקה היומית הוא ל־2,300 חביות נפט. זה EBITDA של כ־30 מיליון דולר בחישוב שנתי. שננדואה צפוי להתחיל להפיק בסוף 2023, ואז נגדיל כמעט פי עשרה את ההפקה היומית שלנו. נגיע ליותר מ־22 אלף חביות נפט ביום, וה־EBITDA הכולל הצפוי יהיה כ־270 מיליון דולר. זו תהיה קפיצת מדרגה דרמטית של נאוויטס".

תדמור מרבה לדבר על חלון ההזדמנויות שזימן לו המשבר בענף, אך טוען שלא הכל עניין של מזל. "חשוב לי להדגיש שהכניסה לבקסקין היתה בעקבות הזדמנות שאנחנו יצרנו. בזמנו שאלו אותנו: 'אתם בכלל יכולים?'. אחר כך אמרו לנו: 'טוב, זה מקרה חד־פעמי'. ואז הגיע פרויקט שננדואה, ואז כבר אמרו לנו: 'או.קיי, אתם סדרתיים'. בשננדואה היינו צריכים לגלות יצירתיות ולבוא בזווית אחרת. מדובר בתגלית מוכחת של 281 מיליון חביות נפט ובפרויקט שהושקעו בו 1.7 מיליארד דולר. חברת קובלט (Cobalt) מכרה את הפרויקט במסגרת הליך פשיטת רגל בארה"ב (צ'פטר 11), כי היא לא עמדה בלוחות הזמנים של התשלומים הכבדים. הגענו למצגת של קובלט, שהציעה למכירה פרויקטים במיליארדי דולרים, וגילינו את שננדואה, שהיתה לגביו בעיה. רישיונות הפרויקט היו אמורים לפקוע לפני מועד סיום הליך המכירה בחסות בית המשפט. כדי להאריך את הרישיונות, היה צורך להכניס מפעיל חדש, אבל מפעילים בארה"ב לא מוכנים להיכנס לפרויקט, ולגלות רק לאחר מכן בביהמ"ש אם אכן זכו בו. כלומר, היתה בעיית תזמון".

השוק המנוסה בארה"ב פספס פרויקט כזה?

"אני זוכר בבירור שישבנו שם, ב־18 בינואר 2018, ושאלנו את עצמנו: 'מה לא הבנו כאן? מה הבעיה להיכנס? הרי זה פרויקט נפלא, וצריך מפעיל שיבצע אותו'. אבל ביוסטון דברים לא מתנהלים כך. החלטנו לקחת יוזמה, פנינו ל־LLOG ואמרנו להם: 'תצטרפו לפרויקט וקחו סיכון שלא נזכה. יחד נגבש תוכנית פיתוח, נגיש אותה לרשויות ונוביל את הניסיון לזכות במכרז'. קרן ההשקעות בלקסטון (Blackstone) הצטרפה אלינו, ו־LLOG הסכימו בסוף. אבל זה לא היה קל. נראה לי שכוח השכנוע הישראלי עבד במקרה הזה, וכך זכינו בנכס הזה. קנינו בתחילה 70%, דוללנו בהמשך וכיום יש לנו 23% בשננדואה. שילמנו 1.8 מיליון דולר על פרויקט שהושקעו בו 1.7 מיליארד דולר, וצירפנו אליו שתי ענקיות — בלקסטון ו־LLOG".

בנובמבר האחרון דיווחתם על קידוח יבש.

"בקידוחי אקספלורציה גם זה קורה, ובקידוח הזה מחקנו מיליון דולר על חלקנו בו".

למרות הכישלון בנובמבר האחרון, לנאוויטס יש פעילות אקספלורציה נוספת בקנדה — ובהיקף משמעותי הרבה יותר. אבל במקרה זה היא תנסה, לדברי תדמור, לנקוט טקטיקה אחרת. בדומה לרציו פטרוליום, שמחזיקה ברישיונות ליד גאנה המוקפים בתאגידי ענק, תנסה גם נאוויטס להשאיר את הסיכונים לענקים.

מה התוכניות שלכם בקנדה?

"מדובר בפרויקט האקספלורציה המלהיב ביותר שלנו. אנחנו מחזיקים ב־30% מבלוק 7, שהפוטנציאל הכולל שלו הוא 1.2 מיליארד חביות נפט. הרישיון הזה מוקף בשלושה רישיונות סמוכים, שמוחזקים בידי קונסורציום של בריטיש פטרוליום, הס קורפוריישן ונובל אנרג'י. הענקיות האלה מחויבות לקדוח ברישיונות הסמוכים לנו, בעוד אנחנו מחויבים רק לבצע ניתוח סיסמי. אז אנחנו יושבים וממתינים שהם יקדחו, והם אמורים לעשות זאת בשנת 2020. אם הגדולים יצליחו, האופציה הכלכלית תעלה, וזאת מבלי שסיכנו דולר אחד".

מתוך האופציות לגיוס 75 מיליון שקל מומשו רק 50 מיליון

בסוף פברואר השלימה נאוויטס פטרוליום סבב גיוס דרך אופציות שמומשו לאג"ח שלה. האופציות היו לגיוס 75 מיליון שקל, ולבסוף גויסו רק 50 מיליון שקל. בחברה לא מאוכזבים, ורואים בסכום שגויס התפתחות חיובית. תדמור התייחס קודם להשלמת הגיוס באמצעות האופציות לאג"ח המדוברות ואמר כי לתפיסתו "למשקיעים באג"ח הקונצרניות יש מעין שעבוד שני על התקבולים שיגיעו מבקסקין. ולמרות זאת, האג"ח הקונצרניות נסחרות בתשואה גבוהה בפער גדול לעומת האג"ח הפרויקטליות. לכן אנחנו חושבים שהן מהוות הזדמנות, בשל פערי ארביטראז' שנוצרו".

לאן הולכים מחירי הנפט בעולם?

"סביבת המחירים הנוכחית טובה לנאוויטס. היא מאפשרת לנו להיכנס לפרויקטים מעולים בתנאים אטרקטיביים מאוד. מבחינתי, המצב הנוכחי הוא מיטבי. אנחנו עדיין לא מוכרים נפט, וגם כשנתחיל למכור, בבקסקין, עלות ההפקה השולית תהיה 15 דולר לחבית, כך שיש פער דרמטי מצוין. אבל מה יילד יום? איש אינו יודע. אנחנו מבססים את ההערכות שלנו על מתודולוגיה של פירמת PwC, והיא מביאה אותנו למחיר חזוי של 60 דולר לחבית — רמה שיש קונצנזוס לגביה".

יש סיכוי למצוא בישראל נפט בכמויות משמעותיות?

"אני אוהב את ישראל, ואני אופטימיסט בלתי נלאה. אני סבור שיש פוטנציאל למציאת נפט בישראל".

הרעיון למכור גז לאירופה, באמצעות צינור לאיטליה, הוא בר־ביצוע?

"האסטרטגיה האזורית, שהייתי שותף לגיבושה, מדברת על שיתוף פעולה עם ירדן, מצרים וקפריסין, ובפוטנציה גם עם טורקיה. אלה מדינות סמוכות לנו, שזקוקות לגז ויש להן מה לתת בתמורה. העברת הגז אליהן בצינור היא פשוטה מבחינה טכנית וכלכלית. אירופה מדברת על גיוון מקורות, ואחת הדרכים הפשוטות להיכנס לשם היא דרך טורקיה כרכזת. מבחינה טכנו־כלכלית, זו נראית הדרך הישימה ביותר, אבל אני לא שולל את רעיון הנחת הצינור והכניסה דרך איטליה".

יש לך טיפ ליזמים בתחילת דרכם?

"לחלום הכי גבוה שאפשר. חיי העסקיים למדו אותי שצריך לקחת סיכונים, אבל גם לגדר אותם. לא לשכוח את הערך האדיר של המקצוענות. אלה העקרונות שקידמו אותנו בשוק הגז וגם בפעילות כיום בארה"ב — חולמים וחושבים מחוץ לקופסה, אבל משמרים את היכולות המקצועיות שלנו".

מה ההבדלים בין העבודה בישראל ובין ארה"ב?

"הענף בארה"ב הוא שוק משוכלל מאוד, יציב מאוד ובעל היסטוריה ארוכה. זה שוק עם רגולציה מאפשרת מאוד — אבל גם מקצועית מאוד. אנחנו שם אחד מני רבים, אבל גם כך אנחנו נבריק. יש יתרונות במצב של אחד מני רבים. נהנים מהטוב, מהסביבה המפותחת, אבל זה לא מונע ממך להבריק, למצוא את הפיצוח. מה שקרה בארץ הוא טבעי. שוק הגז פרץ במכה אחת והפך לסקטור כלכלי משמעותי. בזמן אפסי הוא חייב את כולם, לרבות המערכות הממשלתית והרגולטורית, לרוץ מהר ולהתרכז במעט השחקנים שיצרו אותו. זה יצר המון חיכוכים, כאלה שלא רואים בארה"ב".

ריצ'ארד גיר (משמאל) וליאור אשכנזי בסרט "נורמן" שתדמור השתתף בהפקתו צילום: © Studio / Produzent