האם מותר לפטר אתכם בגלל פוסט בפייסבוק

בעידן הנוכחי, ובעיקר על רקע הבחירות, רבים נוטים להביע את דעותיהם באינטרנט וברשתות החברתיות. הם אינם מודעים לכך שהתבטאויות אלו עלולות לגרור השלכות שליליות. לאחרונה, למשל, עובדת מדינה שהתבטאה בפייסבוק באופן חריף ביותר נגד צה"ל, ראש עיר גדולה ואחרים, קיבלה עונש חמור של נזיפה, הפקעת משכורת, פסילה מתפקיד ניהולי למשך שנתיים והורדה בדרגה למשך חצי שנה.

מקרה זה ומקרים דומים אחרים מעלים שאלות רבות בכל הקשור לזכויות עובדים, גבולות חופש הביטוי ועילות פיטורין. האם עובדים צריכים להיזהר ולצנזר את דבריהם?

הנה תשובות לשאלות שחשוב שכל עובד ידע ויכיר:

• האם ניתן לפטר עובד בשל התבטאות ברשתות החברתיות?
  

ההחלטה לפטר עובד בשל פרסום פוסט בפייסבוק, מאוד תלויה בתוכן הפוסט והשאלה אותה יש לבחון היא האם בעצם פרסום הפוסט קיימת פגיעה במעסיק או במקום העבודה. אם מעסיק נחשף בצורה כלשהי לפוסט מסוים בעניין מקום העבודה אותו פרסם עובד, בין אם כי אותו עובד אישר את המעסיק כחבר או כי הפוסט היה ציבורי, יש מקום לבחון האם אותו פוסט היווה הפרת חובת סודיות או אם אותו פוסט מהווה פגיעה בשם הטוב של מקום העבודה. רק במקרים בהם העובד פגע במקום העבודה בדברים שפרסם ברשת החברתית, המעסיק יוכל לפטרו.

האם אפשר לסיים העסקה בגלל שיתוף פוסט ברשתות החברתיות? צילום: שאטרסטוק

פיטורי עובד (או כל סנקציה אחרת) בשל התבטאות שלו ברשתות החברתיות, מחוץ למקום העבודה שאינם פוגעים בשם הטוב של מקום העבודה ואינו מפר חובת סודיות, אינם חוקיים, והעובד יוכל לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש שזה יבטל את הפיטורין או יחייב את המעסיק לשלם לו פיצוי ראוי בשל פיטורין שלא כדין.

דוגמאות רבות לכך ניתן היה לראות לאחר מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, כאשר מעסיקים פיטרו עובדים אשר התבטאו ברשתות החברתיות בצורה כזו אחרת במהלך הלחימה, ובתי הדין לעבודה הורו על החזרת העובדים לעבודה במרבית המקרים.

חל איסור לפטר עובד בשל השקפות פוליטיות. פיטורים על רקע זה, הם פיטורים אסורים, אלא אם הוא הוכרז על ידי רשויות המדינה כמסכן תקנת הציבור או בטחון המדינה.

• האם מעסיק חייב שתהיה לו מדיניות התנהלות עובדים ברשתות החברתיות?
  

מעסיק יכול להחליט על מדיניות התנהלות ברשתות. למשל לאסור על העובד להיכנס לפייסבוק בזמן העבודה או על חשבון שעות העבודה.

• האם גם שיתוף פוסט יכול להוות עילה לפיטורין?
  

הזכות לפרטיות הוכרה כזכות יסוד במשפט הישראלי והיא מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נקודת המוצא היא שלמעסיק אין דריסת רגל בחייו הפרטיים של העובד והוא אינו רשאי לבלוש אחריו. בית הדין הארצי קבע כי חדירה אל המרחב הווירטואלי הפרטי האישי והאינטימי של העובד, היא חדירה שאינה שונה במהותה מכניסה אסורה למרחב פרטי פיזי של העובד. יחד עם זאת, בתי הדין האזוריים נתנו התייחסות שונה בגזרי דין למקרים בהם אדם עשה לייק או שיתוף פוסט לבין כתיבת הפוסט בעצמו, המשקפת את עמדתו האישית.

לצד כל אלו, זכותו של מעסיק להחתים את העובד עם קבלתו לעבודה לגבי התבטאויות ברשת, בין אם אישיות שלו ובין אם עשה שיתוף להתבטאויות של אחר, אשר יש בהן מן העלאת הסיכוי לפגוע בארגון. עצם חתימת העובד, מיידעת אותו שהדבר יכול להוביל לפיטוריו.

• האם דין עובד במגזר הציבורי כדין עובד במגזר הפרטי?
  

דינו של עובד המועסק במגזר הציבורי שונה מדינו של עובד המועסק בסקטור הפרטי, ולרוב המגבלות שיחולו על עובד ציבור בכל הנוגע להתבטאויות ברשתות החברתיות ובכלל, הן מחמירות יותר.

מתוקף תפקידו ומעמדו כעובד ציבור, מצופה ממנו להימנע מהתבטאויות שיכולות לפגוע או להעליב בדרך זו או אחרת, חלקים מהציבור אותו הוא משרת במסגרת תפקידו, שכן אם אלו ייפגעו, יהיו לכך לרוב ההשלכות רחבות ומשמעותיות יותר מאשר אם העובד היה מועסק במגזר הפרטי. מסיבות אלה, גם בתי הדין נוטים להסכים עם גישה זו. במגזר הפרטי, לעומת זאת, לרוב יהיה ניסיון להביא לאיזון בין זכות המעסיק לשמור על שמו הטוב לבין זכות העובד לחופש ביטוי והאיסור לפגוע בעובד בשל השקפת עולמו, תהיה אשר תהיה.

• האם זה חוקי שמעסיק יודיע על פיטורי העובד באמצעי התקשורת או ברשתות החברתיות בטרם הודיע על כך לעובד עצמו או בכלל?
  

אסור למעסיק להמיר את ההודעה לפיטורי עובד בהודעה בכלי התקשורת כולל בדרך של רשתות חברתיות. כמו כן, חל איסור מוחלט גם על העובד לפרסם את דבר פיטוריו, טרם שהוא עצמו קיבל את כל המידע שנוגע אליו.

• האם מעסיק יכול להגביל עובדים מלדון על פוליטיקה או להפיץ דעות פוגעניות במקום העבודה?
  

חופש הביטוי היא זכות על-חוקתית. כוחה עומד לה ממש כמו הזכות לפרטיות, ואף יותר מכך. משכך, אסור למעסיק להביא לסיום העסקתו של עובד אך ורק בשל הבעת דעות פוליטיות. למרות זאת, לפי הפסיקה מעסיק רשאי לאסור בהודעה מראש על התבטאויות בנושאי פוליטיקה, וחובה על העובדים להישמע לכך במקום העבודה.

יותר מכך, אם דעותיו של העובד פוגעניות - למשל, רצונו לשרוף את הדגל, כפי שקרה בארה"ב - אזי רשאי המעסיק לקרוא לעובד לשימוע ולפעול על פי כללי דיני העבודה.

נקודת המוצא היא כי מקום העבודה הוא נכסו של המעסיק. משכך, הוא רשאי להגביל את הדיונים וההתבטאויות במשרד בכל נושא שאין לו קשר לעבודה, אך הוא חייב להודיע על כך מראש.

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ולייצוג ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים.