האם אתם מכורים לעבודה

ממנהלים טובים אנחנו לומדים להיות פרודוקטיביים, שאפתנים, ממוקדי קידום ולשאת ולתת על העלאת השכר שאנו ראויים לה. אנחנו לומדים מהם להיות ממוקדים בעבודה. אבל בשלב מסויים יש כאלה שמגיעים לנקודה בה ההתמקדות בעבודה הופכת למזיקה. למרות שוורקוהוליזם היא מילה שבדרך כלל משתמשים בה בבדיחות הדעת, זוהי תופעה שעשויה לחבל ביחסים בין אישיים, להשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית, ולגרום לנזק ממשי. אנה יובנוביץ', מטפלת שעובדת עבור ParentingPod, פירטה בביזנס אינסיידר כמה מהסימנים לוורקוהוליזם, מדוע הם באים לידי ביטוי, והכי חשוב, איך לשנות את ההתנהגות הזאת.

מכורים לעבודה מרגישים חרדה כשהם לא עובדים

למרות שהם לעתים לא אוהבים את עבודתם, מכורים לעבודה מוצאים שהפעולות שהם עושים כחלק ממנה נותנות להם תחושת נוחות, מבנה, ומשמעות, שמביאה בהמשך לתחושת אשמה, חוסר מנוחה וחוסר אונים כשהם לא עובדים, כך אומרת יובנוביץ'. "ללא רשימת מטלות יומית שעליהם לעשות, מכורים לעבודה עלולים להרגיש שהם מבזבזים את זמנם או חיים ללא מטרה". ולמרות שאין להם הרבה זמן פנוי, מכורים לעבודה בדרך כלל גם לא מרשים לעצמם להנות ממנו.

מכורים לעבודה מרגישים חרדה כאשר הם אינם עובדים צילום: שאטרסטוק

עבור מכורים לעבודה, העבודה תמיד בראש סדר העדיפויות

חגים? אז מה. ארוחת ערב משפחתית? אין מצב. חולים? למי אכפת? "מכור לעבודה שם את העבודה בראש סדר העדיפויות. עבורו, העבודה אולי קשה מאוד, אבל לא לעבוד זה קשה אף יותר", אומרת יובנוביץ'. היא מדגישה במיוחד שגם בריאותם בדרך כלל מושלכת הצידה לטובת העבודה, ושתפיסת העולם המעוותת הזאת עלולה לבסוף להשפיע על דעותיהם לגבי אחרים. "הם מזלזלים בצרכים אישיים ובאנשים ששמים את רצונותיהם האישיים מעל העבודה". בכל מקרה, מכורים לעבודה פחות צפויים לבלות זמן בהתקשרות לאחרים – בין אם במקום העבודה או מחוצה לו.

מכורים לעבודה לא משאירים זמן לאספקטים אחרים של החיים

"זמן חופשי" אינו כל כך חופשי עבור מכורים לעבודה. הם הופכים את עצמם לזמינים תמידית עבור הקולגות שלהם ותמיד מוכנים לחזור מיד לעבודה. על פי יובנוביץ', מכורים לעבודה רבים יוצרים למעשה מצב בו זקוקים להם לעתים תכופות. "מכורים לעבודה לא עוזרים לצוות שלהם לגלות תושיה או עמידות בזמן שהם אינם – הם פועלים ברזולוציה גבוהה מדי, מתקשרים בצורה לוקה בחסר, ולא סומכים על חברי הצוות שלהם". כיוון שזה גורם לזמן שלהם להתמלא בכיבוי שריפות והתעסקויות משרדיות, לא נשאר להם זמן למשפחה, חברים, תחביבים, או לעצמם.

מכורים לעבודה לא שולטים בבעיה שלהם

כמו אצל רוב המכורים, גם המכורים לעבודה לא יודו שהם כאלה, אלא יתלו את האשמה בנסיבות, כמו הצורך בקידום, עמיתים עצלנים, או פשוט שיש להם יותר מדי עבודה. הסיבה להתמכרות הזאת לעבודה, אומרת יובנוביץ', היא סיבה די אפלה. "עבודה לאורך שעות ארוכות היא התנהגות מקובלת חברתית, אשר עוזרת להדחיק בעיות אחרות בחיים. לכן הצעד הקשה מכולם ביציאה מהמצב הזה הוא להודות בפני עצמך שהעבודה הפכה עבורך להסחת דעת מהחיים".

מכורים לעבודה אינם אנשים שמחים

אנשים בעלי תשוקה כלפי עבודתם שמפנים אליה הרבה אנרגיה אינם מכורים לעבודה. הסיבה לכך, אומרת יובנוביץ', היא שמכורים לעבודה אינם אנשים שמחים. "הם מרגישים צורך כפוי לעבוד יותר מדי. הם לא עושים זאת כי הם נהנים מכך, אלא כדי לשכך את הרגשות השליליים שצפים אצלם כאשר אינם עובדים". לכן, בניסיון להתעלם מהחרדה שמתעוררת כאשר אינם עובדים, הם מעסיקים את עצמם בעבודה – עד לרמה של קהות חושים.

למרות שוורקוהוליזם הוא דבר שואב, יובנוביץ' אומרת שישנן כמה דרכים לטפל בהתנהגות הלא-בריאה הזאת. היא ממליצה לבקש מאנשים בסביבת העבודה שלכם פידבק לגבי הרגלי העבודה שלכם והשפעתם על אחרים, לתכנן פעילויות עם אנשים שאתם אוהבים מיד אחרי העבודה כדי להבטיח שאתם באמת דופקים כרטיס בסוף היום, וחיבור מחודש לרגשותיכם (הדברים שאולי נמנעתם מהם מבלי שתדעו) ע"י קריאת ספרים, האזנה למוזיקה, או כל דבר שעשוי לזרוע בכם השראה ולעודד מחשבה. וכמובן שתמיד אפשר לפנות גם לעזרה מקצועית.