סוף המונופול: יוקם מכון רפואה משפטית נוסף

הפור נפל: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן החליט להקים מכון לרפואה משפטית שני בישראל שיתחרה עם המכון היחיד הקיים היום, זה שבאבו כביר בדרום תל אביב - כך נודע ל"כלכליסט". ההחלטה נפלה בימים האחרונים כהמשך ישיר למסקנות של ועדה שהקים ליצמן, בראשות מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב, שהגישה דו"ח מפורט בנושא במאי האחרון.

הקמת המכון הנוסף היא רק חלק מהרפורמה המקיפה יותר המתוכננת בתחום הרפואה המשפטית בישראל, שבמסגרתה ייפרד המכון הקיים, בניהולו של ד''ר חן קוגל, ממשכנו הנוכחי ויעבור למתחם משלו בבית החולים אסף הרופא. כלומר, שני המכונים, החדש והישן, יהיו חלק מבתי חולים. רפורמה זו חיונית לנוכח ההזנחה המתמשכת שממנה סובל התחום בישראל - מדינה שבה יש לא רק פשע כמו בכל מדינה אחרת אלא גם מעשי טרור שמחייבים רפואה משפטית מתקדמת. כך, למשל, שני רופאים משפטיים היו אלו שפענחו בזמן קצר מאוד את הרצח של אורי אסנבכר ז”ל בשבוע שעבר ואפשרו את תפיסת הרוצח, פלסטיני תושב חברון שהודה במעשה.

העלות של הקמת מכון נוסף ושל העברת המכון הקיים למבנה שיוקם עבורו באסף הרופא נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים שיגיעו מתקציב הבינוי של משרד הבריאות. גורמים בכירים במשרד הודו בפני "כלכליסט" כי אמנם עדיין אין את כל התקציבים הנדרשים להשלמת שני המכונים, אלא רק להתחלת הבנייה. אבל בשל דחיפות העניין הוחלט להתחיל במהלך כבר עתה.

מימין: יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב וד”ר חן קוגל צילום: טל שחר, אוראל כהן

עוד נודע ל"כלכליסט" כי במשרד הבריאות יפנו למשרד לביטחון הפנים ולמשטרת ישראל כדי שישתתפו במימון הקמת המכון שכן מערכת אכיפת החוק והמשפט היא זו שמקבלת שירותים ממנו במסגרת תיקים שהיא מנהלת.

במערכת הבריאות מודים כי תחום הרפואה המשפטית בישראל הוזנח לאורך שנים, ולראיה - במדינות בגודל דומה לישראל יש מספר מכונים גדול בהרבה: בשוויץ יש תשעה מכונים, באוסטריה חמישה ואפילו ברשות הפלסטינית יש שני מכונים. גם במספר הרופאים המומחים ברפואה משפטית ישראל נמצאת בפיגור: יש בארץ רק שבעה מומחים כאלה, יחס אחד לכמיליון בני אדם, שהוא מהנמוכים בעולם, לעומת אחד למאה אלף כמקובל בעולם המערבי.

קוגל לא חש מאוים

מי שהיה עלול לכאורה להרגיש מאוים מהחלטת ליצמן על הקמת מכון נוסף הוא ד''ר חן קוגל, מנהל המכון באבו כביר. אלא שגורמים במערכת הבריאות מסרו ל"כלכליסט" כי קוגל לא רק בירך על ההחלטה אלא שהוא אף המליץ בחום על הקמתו של המכון השני, מכיוון שהוא מודע למשבר העמוק ממנו סובל המקצוע שלו על רקע היעדר אפשרויות לתעסוקה בתחום.

משרד הבריאות החליט להצמיד את שני המכונים, הקיים והחדש, לבתי חולים ממשלתיים, בין היתר כדי לאפשר להם ליהנות מהתשתיות שלהם, למשל לצורך ניתוחים. סיבה נוספת להעברתו של המכון באבו כביר לאסף הרופא היא שהתשתיות של המכון במצב רע ואין אפשרות לשפצו ולהרחיבו בגלל מיקומו במבנה לשימור.

שני המועמדים המובילים לאכסן את המכון החדש שיוקם הם בתי החולים הלל יפה בחדרה ורמב"ם בחיפה. אלא שבמתחם של רמב"ם יש קושי למצוא מקום פיזי להוספת מכון בגודל כזה. יתרון נוסף של הלל יפה הוא מיקומו המרכזי, שיאפשר למכון בתחומו לתת שירות לכל הארץ. גם אסף הרופא עונה להגדרה של מיקום מרכזי, ובנוסף לכך מדובר במתחם ענק שבו יש עדיין שטחים פנויים.

למרות הכפיפות למשרד הבריאות, ההשלכות מרחיקות הלכת של הקמת מכון נוסף לרפואה משפטית נמצאות במישור המשפטי. לראשונה יבוטל המונופול של המכון

באבו כביר ותייוצר תחרות או ריבוי דעות ברפואה המשפטית.

בכיר במשרד הבריאות הסביר כי "המכון הנוכחי הוא חלק מהתביעה, ובפועל אין אפשרות לסנגוריה לקבל שירות. אם יהיה יותר ממכון אחד, יתאפשר לכל אחד מהצדדים לקבל חוות דעת ממכון אחר ולא ייווצר מצב לא נוח כמו היום, כשמנהל במכון נותן חוות דעת לטובת התביעה ורופא שכפוף לו נותן חוות דעת נוגדת לטובת הסנגוריה”.

ללא זהות מובחנת

בסוגיה איזה מהמכונים ישרת את ההגנה ואיזה את התביעה התעוררה מחלוקת בתוך הוועדה של משרד הבריאות שעסקה בנושא, שבה היה חבר גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לבסוף הוחלט ששום מכון לא ישרת רק צד אחד אלא שלפי המיקום של האירוע, מכון אחד ייקח על עצמו תפקיד אחד והשני את התפקיד הנגדי. המטרה היא גם שאף אחד מהמכונים לא יפתח זהות מובחנת, כלומר, לא יהיה מכון אחד עם פרופיל תביעתי והשני סנגוריאלי, אלא ששני המכונים יתמחו בשתי הגישות.