חשדות הנדל"ן קברו את ביטן

המלצות המשטרה להגיש כתב אישום נגד דוד ביטן באשמת שוחד החזירו את שיח השחיתות הישראלי למקום הנפוץ והשכיח ביותר שלו - נדל"ן, תכנון ובנייה, רשויות מקומיות. פרשות נתניהו העתיקו את השיח לתחום התקשורת, וביטן משיב את הסדר הישן על כנו: שחיתות בישראל היא בעיקר נדל"ן. שם מונח הכסף הגדול ושם מקננות ההזדמנויות הרבות. התחום הזה רווי בפקקים בירוקרטיים, באינסטלציה מורכבת של היתרים ורישיונות ששחרורם וקידומם תלוי בפקידי ונבחרי ציבור, שיכולים בהחלטה מושחתת קטנה לעשות מכה כספית ששווה חמש שנים של משכורתם החודשית. 

ביטן הוא סוג של עממיקו. אין פרשן פוליטי שלא נשבה בקסמיו. יריביו שיבחו אותו כאיש הכי נחמד ולבבי בכנסת. בראיונות היה אותנטי, ישיר, והתמסר לכל מיקרופון. במקביל הוא עשה את הקפיצה מהפוליטיקה המקומית לארצית ומִרפק את דרכו הכי קרוב לראש הממשלה. לטישת העיניים לתפקיד השר לביטחון פנים היא ההברקה הגדולה; מקום מקלט בטוח יותר אפילו מראשות הקואליציה.

דוד ביטן יוצא מביתו לחקירה בלהב 433 צילום: מוטי קמחי

ועכשיו המלצות המשטרה צבעו את האיש הנחמד הזה כתמנון רב־זרועי ששלוחותיו מגיעות לקבלנים, יזמים, עבריינים, עובדי ונבחרי ציבור. בשחיתויות רבות־היקף ומשתתפים מהסוג הזה תמיד יימצא עד מדינה. האחד שלא מרוצה מחלוקת השלל, או שהכי מאוים מכך שייתפס, האחד שיפתח את הפה. הניסיון רב־השנים, במיוחד בתחום הזה, מלמד ששחיתויות הנדל"ן הן אולי המשתלמות ביותר, אך גם המסוכנות ביותר, ותעיד הרשימה האינסופית של ראשי ערים ופקידים ברשויות המקומיות שגמרו עם כתבי אישום ובכלא.

החקירות תפסו את ביטן בשיא תהילתו כראש קואליציה, כסנגור עממי של נתניהו, כפרשן פופולרי לקומבינות, כחבר בצמד "הדודים" של 'ארץ נהדרת' עם דודי אמסלם. כלומר, עדיין כקוריוז מפלגתי יותר מאשר כמנהיג פוליטי רציני. ביטן נתפס לפני שהספיק להשלים את המעבר הזה לשורה הראשונה של מנהיגות הליכוד והמדינה. וכמו הבוס שלו, הוא מבטיח שהחשדות נגדו יתמוססו ככל שייבחנו במעלה הפרקליטות. אלא שבתחום הזה של נדל"ן מקומי, הניסיון והמיומנויות שנרכשו חזקים ומבוססים הרבה יותר.

ההמלצות נגד ביטן הן גם איתות לבוס שלו נתניהו: לא יעזרו המתקפות וההשחרות, מערכת החוק עדיין כאן, מחזיקה מעמד. והשאלה היא אם נתניהו, אחרי הבחירות, ייבלם בעצמו או ימשיך במאמציו לחיסול רשויות אכיפת החוק.