ספטמבר 2001 היה אמור בארי בייקוף, מנכ"ל חברת Netegrity, לעלות על טיסת יונייטד איירליינס מבוסטון ללוס אנג'לס. הוא איחר להגיע לנמל התעופה, וכאשר רץ לשער העלייה למטוס עצרה אותו עובדת ביטחון מבוגרת ואסרה עליו לעלות לטיסה. כ־45 דקות לאחר ההמראה, המטוס, שנחטף על ידי מחבלי אל־קאעדה, רוסק אל תוך המגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי. בייקוף ניצל בנס.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

"שנתיים אחר כך, בדצמבר 2003", משחזר יזהר שי, "בייקוף קנה את החברה שלי, ביזנס ליירס. ואני תמיד אומר שאני לא יודע איך חיי היו נראים אלמלא אותה עובדת ביטחון היתה מעכבת אותו בשדה התעופה". ביזנס ליירס, חברת תוכנה בתחום הסייבר כשעוד לא קראו לו בשם הזה, נרכשה תמורת כ־42 מיליון דולר, והעסקה היתה יריית הפתיחה של קריירת הטכנולוגיה וההון סיכון של שי. אחר כך הגיע אקזיט קטן נוסף עם v-secure, חברת סייבר להגנה על אתרי רשת שנמכרה לרדוור, ומעבר להון סיכון.

נתניהו וגנץ. "ביבי הפך את המילה 'שמאל' למילה נרדפת לבוגדים עוכרי ישראל. זה גאוני מבחינת מיתוג אבל חסר אחריות במובן הלאומי" צילום: אלכס קולומויסקי

13 שנה אחר כך, טיסה מקרית אחרת סיפקה את יריית הפתיחה של הקריירה הפוליטית של שי. "אחרי שבוע עמוס בקליפורניה ובניו יורק כשותף בקרן Canaan Partners, עליתי על טיסה לישראל. הייתי הרוג, מת לישון, אני מגיע לכיסא שלי בביזנס, מתיישב, ואז מהמושב לידי בני גנץ מסתכל עליי.

"אני אומר לו, 'שלום, קוראים לי יזהר שי'. הוא עונה, 'שלום, קוראים לי בני גנץ'. אמרתי לו, 'את זה אני יודע. מתי אתה הולך להיות ראש ממשלת ישראל?'. הוא חייך, חצי במבוכה, ואמר, 'אתה לא הראשון ששואל, אבל אין לי תשובה נחרצת לזה כרגע'. בקיצור, הלכה השינה".

"באותו לילה, לפני 3 שנים בערך, דיברנו על מדינת ישראל, על דברים שצריך לעשות, על הייאוש שפושה בחברה הישראלית בגלל השיח של הפוליטיקאים. היינו גבוה בעננים, אבל זאת היתה שיחה שהלכה לגובה ולנומך, ימינה או שמאלה. לכל הדברים שנוגעים למישהו שחי בישראל ואוהב אותה ורוצה לגדל בה את ילדיו.

"היינו בטיסה ארוכה, אין לאן לברוח, והוא מאוד התעניין בפעילות החברתית שלי, שקשורה לנוער בסיכון. גם הוא עבד אז בהתנדבות עם נוער מירוחם. אחר כך דיברנו על ספרות, הייטק, כלכלה, על שירי ארץ ישראל. הוא ואני אוהבים שירי ארץ ישראל".

המפגש המקרי ההוא התפתח לידידות. "הייתי אחד האנשים שעזרו לגנץ ללמוד את ההייטק ואת העולם העסקי מזווית הראייה שלי. משם זה התפתח להקמת מפלגה. מה שהכניס אותי פנימה סופית היה שיחה על ציונות, ערכים, ותרומה לחברה עם בני וחילי (טרופר). ביקשתי אישור סופי מאשתי הילה, ואחרי שקיבלתי אותו אמרתי, 'אני בפנים'".

"עברתי דילול במפלגה, אבל העוגה גדלה"

שי הוא מנהל שותף בשלוחה הישראלית של קרן ההון סיכון האמריקאית כנען, ודמות מוכרת בקהילת ההון סיכון. הוא נוכח בפרופיל גבוה ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית, הרבה בזכות קהילת "אצטדיון הסטארט־אפ" המונה 43 אלף חברים, שייסד בפייסבוק לפני כ־8 שנים. הוא מהפעילים בקמא־טק, המסייעת לחרדים להשתלב בתעשיית הטכנולוגיה, עוסק בפרויקטים חברתיים לקידום שוויון הזדמנויות לצעירים בפריפריה, ומשדר את הפודקאסט "הייטק בפקקים". אם תרצו, שי הוא מעין "ניר ברקת של כחול לבן", נער הפוסטר הייצוגי של ההייטק במפלגה.

ניסנקורן. "מביא יכולות וקשרים" צילום: תומריקו

הקריירה הפוליטית הרשמית שלו היא רק בת 3 שבועות, וכבר ידעה דרמות ומהפכים. "הצטרפתי לחוסן לישראל במקום 12, כשהיתה בשיא תהליכי האיחוד עם תל"ם של בוגי יעלון. יומיים אחר כך עברנו 'מיזוג ורכישה' עם יש עתיד. עברתי 'דילול' למקום 20, במהלך שכלל גם שינוי זהות ומיתוג מחדש".

התאכזבת?

"בעולם שממנו אני בא צריך לעבור דילול כדי שהעוגה תהיה גדולה יותר, אז ספגתי דילול. הסקרים מוכיחים שהעוגה גדולה בהרבה מסך מרכיביה קודם לכן".

מיד אחר כך הגיעו הטענות להטרדה מינית לכאורה שביצע גנץ לפני 40 שנה, והוטלה גם הפצצה הפוליטית של היועץ המשפטי, שהחליט להעמיד את בנימין נתניהו לדין בשלוש פרשות, בכפוף לשימוע. גנץ כבר הודיע ש"ישיבה עם נתניהו בממשלה אינה על הפרק", ושי הולך עוד צעד קדימה: "כשבני גנץ ירכיב את הממשלה הבאה", הוא אומר, "אני לא רואה מצב שבו הליכוד ימליץ על נתניהו כשר לענייני משהו, כשמעל ראשו מרחפים שלושה כתבי אישום".

בכחול לבן בונים על הדחה של נתניהו?

"זאת דעה אישית, לא מפלגתית".

"רק לא ביבי" זה לא דבק מספיק חזק כדי להחזיק שלוש מפלגות שאוחדו.

"זאת טעות מיתוג. אני לא נמצא פה כי 'רק לא ביבי'. הקמפיין שלנו איננו 'רק לא ביבי' אלא מה עושים הלאה. נתניהו הוא פרק בהיסטוריה של מדינת ישראל והגיע הזמן להגיד לו תודה ולהמשיך הלאה. מה שלא עשה בקדנציה כבר 10 שנים הוא כבר לא יעשה, ואני מצטט אותו. אנחנו פה בשביל להחליף את השלטון".

באיזה אופן? כחול לבן מורכבת מהרבה אנשים שלא בהכרח מסכימים זה עם זה, שיוצרים מפלגה עם זהות לא ברורה. מפלגת "טלאי על טלאי", עם אידיאולוגיה אקלקטית.

"מפלגת שלטון חייבת להיות רחבה, בניגוד למפלגת נישה, שבה יש שלושה־ארבעה אנשים שמדברים באותו צליל ומתואמים בכל. איילת שקד ונפתלי בנט הם דוגמה טובה למפלגה שאיננה רחבה מספיק לטפל במגוון נושאים. אצלנו יש קשת של דעות, שמתנקזות למרחב בריא וטוב של הסכמה".

אשכנזי, לפיד, גנץ ויעלון בערב איחוד המפלגות. "אזרחי ישראל רוצים דמות ביטחונית בראשות הממשלה" צילום: שאול גולן

קצת יומרני להתבונן סביב כ"מפלגת שלטון". גנץ רק החליט לרוץ לפני חודשים אחדים, הרשימה של כחול לבן טרם חגגה חודש, הניסיון הפוליטי שלכם דל.

"היה לנו ברשימה שר ביטחון עוד לפני האיחוד עם יש עתיד, שהוסיפה את הניסיון שלה. יש כיום מיאוס מהפוליטיקה כפי שהיא נראית. חלק מהפוליטיקה היום מנוונת ומושחתת, ואני גאה מאוד שאין לי ולמפלגה שלי שום 'ניסיון' בעניין הזה. זאת אחת הסיבות שאני כאן".

ולפני שהספקתם לנשום הגיעו הטענות להטרדה מינית לכאורה שביצע גנץ.

"מרגע שבני גנץ סומן כמתמודד ריאלי על ראשות הממשלה, הוא הפך להיות יעד להתקפה. זה התחיל בשימוש הבזוי שעשתה מירי רגב בילד דניאל טרגרמן בן הארבע וחצי שנהרג מפגיעת פצמ"ר בנחל עוז בצוק איתן. צריך להיות בעל דרך מחשבה מעוותת כדי להתנגח כך במועמד לראשות הממשלה. עכשיו ההכפשות בעניין ההטרדות שוב, באורח פלא, נקשרות למשרד של רגב, וזה כבר לכאורה על גבול הפלילי. כחול לבן בודקת את הדברים במישור המשפטי, ואני מאחל לשרה שלא פעלה או לא הדיחה אף אחד מאנשיה לגרום למישהו להעיד עדות שקר".

מה בעצם אתה מחפש בפוליטיקה?

"יכולתי להמשיך בעשור הקרוב בהון סיכון, זה אזור נוחות מושלם, ולצעוד כך אל עבר האופק. אבל אני מעורב חברתית וציבורית באופן אינטנסיבי בדברים שבוערים לי, וזה רק המחיש לי כמה קשה להשפיע כשאתה לא באזורי קבלת ההחלטות".

זו התבוננות של מי שמגיע ממקום פריבילגי.

"אני מרגיש בנוח להיכנס למחויבות הזאת דווקא כי אני לא חייב כלום לאף אחד, ואני לא מגיע לפוליטיקה בשביל כסף. במצב הזה אין שום דבר שיוכל ללחוץ עליי במובן הפיננסי, ויכולתי לעבור לחיים ציבוריים בלי יותר מדי חשש לעתיד ילדיי. שאלתי את עצמי אם להקדיש עכשיו 12 שנים לגיוס וניהול של קרן חדשה או לעשות משהו אחר, והחלטתי על משהו אחר".

יש כאלה שאומרים שקודם הגיוס נתקע, ואז הגיעה הבחירה בפוליטיקה כאילוץ.

"הגיוס נתקע אז הולכים לפוליטיקה? זה אילוץ אגרסיבי מדי. אם כבר האופציה היתה לכתוב ספר זיכרונות ולעשות עשייה חברתית, שם הלב שלי. התנאים הבשילו כי קמה מפלגה חדשה, וקשר עם בני גנץ יש לי כבר די הרבה זמן. זיהיתי הזדמנות להביא את הרעיונות שלי לפלטפורמה שבה הם ניתנים למימוש. אגב, הפעילות בקרנות שבהן הייתי שותף בכנען, כולל הישראלית, היתה רווחית מאוד, ועוד תניב רווחים".

"אני לא מגיע מהמזגנים והקוקטיילים"

שי, 55, נשוי ואב לארבעה: בת שסיימה לימודי ריפוי בעיסוק ושלושה בנים - סטודנט, חייל קרבי ותלמיד תיכון. המשפחה מתגוררת בקדימה־צורן. הילה, אשתו, צורפת במקצועה ומתנדבת ותיקה בצופים, ראש הנהגת "דרור" המונה שמונה שבטים ו־6,000 חניכים באזור השרון. הוא נולד בקיבוץ עין השלושה לאב חשמלאי ולאם מורה שהגיעו מארגנטינה. בגיל 3 המשפחה עברה לקטמון בירושלים "לדירת שני חדרים שבהם התגוררנו אני ואחי, הוריי, סבא וסבתא". בצבא שירת בגדוד 890 של הצנחנים, כשניר ברקת היה מפקד הפלוגה שלו.

פרקש הכהן. "מיעוט הנשים בצמרת הוא נקודה רגישה" צילום: יח"צ

אתה קצת תואם ברקת במפלגה שלכם.

"ניר הוא אדם טוב ויקר, שבא לפוליטיקה אחרי שעשה לביתו, הוא רק בחר במפלגה הלא נכונה. יש לנו עבר צבאי משותף, הוא היה מ"פ בפלוגה שבה הייתי לוחם במלחמת לבנון הראשונה. הייתי אחראי להקמת פעילות ההשקעות של BRM (החברה שהקימו האחים ברקת, דב"נ) כשהוא עוד היה בה. אם זאת ההקבלה, הדבר היחיד שחסר לי הוא להיות ראש עיר".

איך היחסים ביניכם כיום?

"אני מניח שכשניפגש נתחבק, ונראה שאפשר להיות משני צדי המתרס בלי לקלל, לצעוק, להכפיש ולהאשים בבגידה במולדת".

לניר היה אקזיט מדהים בזכות ההשקעה בצ'קפוינט. לך אין כזה. מה החותמת שלך בתעשייה חוץ מלשמש שגריר שלה כלפי חוץ?

"30 שנים של עשייה, עם אחריות ישירה על סדר גודל של 2,000 מקומות עבודה אצלי ובהשקעות שעזרתי לייצר. אני גאה על כל דבר שיזמתי, וכבר 20 שנה אני עובד כשליח של אנשים שלא בחרו בי כשליח".

ועכשיו תייצג בכנסת הייטקיסטים שבעים.

"אני לא מגיע מהמזגנים, הטיסות לחו"ל והקוקטיילים".

שם פגשת את בני גנץ.

"גדלתי בקטמון, במשפחה עם אמצעים מוגבלים, בסביבה שונה לחלוטין מזו שאני בה היום. אני לא מייצג רק את אנשי ההייטק אלא גם את תנועת צהלה, אלפי בני נוער שבאים משכבות ורקעים שונים, אני יו"ר עמותה שעוסקת במתן הזדמנויות לבני נוער ומתנדב כבר 12 שנה. זה חלק לא פחות חשוב מההגדרה שלי.

"אנשי ההייטק נפלאים ואני בא משם, אבל מבחינתי הייטק הוא פלטפורמה ליצור ניידות חברתית למי שבאו ממעלות או מדימונה. כמדינה, יצרנו בועת הייטק שמרוכזת בין רוטשילד להרצליה, שמגייסת סכומי עתק וחברות בה מפנקות את עובדיהן, אבל ההצלחה היא נחלת מעטים והשפע לא מתפזר. אני בא כדי להרחיב את הבועה ולהכניס כמה שיותר צעירים מהפריפריה פנימה.

"יש כשל אם בהייטק יש ביקוש ל־15 אלף עובדים, ובכל זאת מעסיקים במיקור חוץ מתכנתים מאוקראינה ומהודו, כש־3,000 עובדים יכולים לבוא מהגליל ועוד 2,000 חרדים. כל מה שצריך לעשות זה להסיר חסמים ולהכניס אותם פנימה. הייטק יכול לחבר את הפריפריה למרכז. בכרמיאל ובתל חי יש מוכשרים לא פחות מאלה שחיים בעיירות נחמדות באוקראינה".

נכון, אבל הם צריכים משכורות גבוהות יותר כדי לחיות כאן.

"זו תופעה גלובלית של משכורות שאי אפשר להדביר, אבל צריך להציע אלטרנטיבות. אתה שוקל לקחת 40 איש במזרח אירופה? תסתכל קודם מה קורה בערד. ביקרתי בה באיזה יום חורפי, פתחנו דלת של האנגר וגילינו עשרות בחורות חרדיות תופרות מדים לחיילי צה"ל. לרבות מהן יש הכשרה אקדמית שיכלה לאפשר להן להיות מתכנתות. אז מיקור חוץ הוא תופעה קיימת שקשה להילחם בה, אבל לא צריך לקבל אותה כמובנת מאליה".

"מס על מיליארדרים, לא על יזמי הייטק"

גם ממקום 20 ברשימת כחול לבן, וחרף הרכש בדמות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שי הוא עדיין האיש שלוחש על אוזנו של גנץ עמדות ודעות בנושאי מדיניות כלכלית. "המפלגה בראשות בני גנץ מתייחסת ברצינות לתוכנית כלכלית של חדשנות, יזמות ופיזור פירות ההייטק לכלל האוכלוסייה. זאת אחת הבשורות שהממשלה החדשה תביא", הוא אומר.

ההתנסות העסקית של גנץ כיו"ר הסטארט־אפ הממד החמישי שנסגר הוכיחה שלא בטוח שהוא מבין גדול בכלכלה ובעסקים.

"אני דווקא נתקלתי בהבנה וגם בתובנות, והן יבואו לידי ביטוי בתוכנית הכלכלית שנציג".

מאז קיום הראיון פרסמה כחול לבן את מצעה, גם בתחום הכלכלי, והוא כולל, כמקובל במצעי מפלגות, בעיקר הבטחות לתוספות תקציב (12.5 מיליארד שקל לבריאות) ופרויקטים גרנדיוזיים בנדל"ן (100 אלף דירות להשכרה), בלי התחייבות למקור הכסף.

שי (משמאל) עם ניר ברקת. " הוא אדם טוב ויקר, שבחר במפלגה הלא נכונה"

בוא נדבר על העלאת מס על הכנסות גבוהות. אפילו בארצות הברית, מעוז הקפיטליזם, נשמעים היום יותר ויותר קולות שקוראים להטיל מס של עד 70% על הסופר עשירים. חלוקה מחדש של העושר נהפכה לנושא במערכת הבחירות של הדמוקרטים, וגם מיליארדרים גדולים מדברים על הצורך בה.

"זה רעיון מעניין שצריך לבחון לעומק. אין לי תשובה חד־משמעית. היום בעולם שטוח ופתוח אתה יכול להטיל מס בלתי נסבל על בן אדם עשיר מאוד, והוא פשוט יעבור מדינה וישלם מסים פחותים במקום אחר. גם את ישראל עזבו אנשים כאלה. ומיליארדרים ממילא תורמים, ורק הגיוני שירצו לבחור איפה לשים את התרומות שלהם.

"לגבי השכר בהייטק, רק 9% מהמועסקים נהנים מרמות הכנסה גבוהות, והם ממוסים היטב. תשלומי המסים שיוצאים מההייטק חסרי כל פרופורציה להשתתפות במגזר. המיסוי על משכורות, רווחי הון ורווחי אקזיטים הוא ראוי, בהחלט לא נמוך, ומגיע די בקלות לרמות של 50%, אז שם לא הייתי מחפש את הכסף”.

איפה כן?

"בקרב בעלי נכסים בהיקף של מיליארדים. משם הגיעו היוזמות של המיליארדרים באמריקה, לא מכיוון הבחור שהקים חברה, מכר ב־200 מיליון דולר ועשה לעצמו 20 מיליון דולר על עבודה קשה".

לא?

"צריך לדאוג שהחבר'ה יפעלו מישראל, שמשקיעים יכניסו כסף לכאן, וצריך לייצר עוד הזדמנויות לאנשים להיכנס לכלכלת החדשנות והיזמות. הם יתעשרו בעצמם וישלמו חלק ניכר מכספם והונם למס הכנסה. מגה עשירים אין הרבה בישראל, לגביהם אפשר לדבר על העלאת מס".

שי מקבל ברכה מהרב ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז'. "יהיה לי לכבוד אם ישתמשו בי כגשר"

ומה בנוגע לתמריצי מס לחברות גלובליות שפועלות כאן, מאינטל ועד טבע?

"לפני כמה שנים הפסדנו מפעל של אינטל לטובת אירלנד. צריך ממשלה אמיצה שיודעת להציע תמריצי מס לחברות ולהסביר את זה לציבור, ובמקביל יודעת לדרוש תמורה מאותן חברות: העסקת אנשים, בניית כבישי גישה, הקמת תחנת רכבת – ממילא אלו חברות שזקוקות לעובדים. בעולם גלובלי יש תחרות אדירה, אם נוותר, מישהו אחר ייקח ואז יגידו שהממשלה עושקת את העם. צריך אומץ לעמוד מול הקולות האלה ולעשות משהו שבאמת מיטיב. להעדיף מקומות עבודה ושיפור תשתיות על מיסוי החברות".

"גם לנשיאי ארה"ב לא היה ניסיון בפוליטיקה"

שי למד הנדסה בטכניון, ולפני הפרק היזמי בחייו הספיק לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה במוטורולה. בסוף 2005, אחרי מכירת V-secure, חזר מארצות הברית לישראל, "בן 42, עם שני אקזיטים ושני ילדים", והקים את המשרד הישראלי של קרן ההון סיכון כנען פרטנרס. עד היום, ההשקעה המוצלחת ביותר של הקרן היתה חברת חיישני התנועה פריים סנס, שנמכרה לאפל בכ־350 מיליון דולר בסוף 2013. זו היתה למעשה ההצלחה המשמעותית היחידה של כנען בישראל עד כה, ומכירות נוספות לא הניבו החזרים משמעותיים לבעלי המניות שלה. ב־2014 החליטה הקרן הבינלאומית לסגת מהמשרד בישראל. שי, בעידודה, הקים את "כנען ישראל", שגייסה הון גם מהקרן האמריקאית ומנהלת כ־60 מיליון דולר. עד היום לא רשמה כנען ישראל אקזיטים, אבל בפורטפוליו ההשקעות שלה יש כמה חברות מעניינות, בהן arbe robotics, המפתחת טכנולוגיות מכ"ם לרכבים אוטונומיים, ו־SeeTree, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית המנטרת תהליכי צמיחה של עצים.

באיזה תפקיד תרצה להחזיק אחרי הבחירות?

"המטרה שלי היא להשפיע על מימוש המצע של המפלגה בתחום של ישראל חדשנית ויזמית. לצאת משלב אומת הסטארט־אפ, של חברות קטנות וצעירות, ולייצר פה כלכלה שלמה".

כלכלה? לפי כמות הפלאפלים ברשימה שלכם, כובד המשקל המחשבתי הוא ביטחוני. בתחום הכלכלי נותר לך לשחק פינג פונג עם אבי ניסנקורן.

"יש לנו ברשימה שר אוצר לשעבר (יאיר לפיד), וניסנקורן מביא יכולות וקשרים. אורית (פרקש הכהן, יו"ר רשות החשמל לשעבר) עסקה ברגולציה. ובואו לא נפחית במשמעות הכלכלית של להיות רמטכ"ל בישראל, שאחראי גם לתקציב הכי גדול במדינה. נתניהו, ואני רוצה לתת לו פה קרדיט, היה שר אוצר טוב עם ניסיון של מנהל מכירות בחנות רהיטים. אנשים עם תואר בכלכלה לא בהכרח הופכים להיות שרי אוצר טובים".

ורמטכ"לים נהפכים לראשי ממשלה טובים?

"כדי להיות ראש ממשלה בישראל אתה לא חייב להיות רמטכ"ל לשעבר, אבל אזרחי ישראל רוצים דמות ביטחונית בראשות הממשלה".

פרט לניסיון צבאי, איזה ניסיון יש לבני גנץ בניהול מדינה?

"אדם שנתן את חייו למולדת כדי שכולנו נישן בשקט, לא הייתי מחזיק את זה נגדו. ולא זכור לי שנשיאי ארצות הברית היו בעלי ניסיון רב בפוליטיקה ובמדינאות טרם היבחרם, ועדיין חלק מהם היו נשיאים טובים באופן יוצא דופן. בני גנץ מביא איתו ניסיון כמנהל מערכת אדירה. נכון שעולם התוכן צבאי, אבל אפשר להשליך ממנו הרבה על ניהול המדינה. עדיף שיהיו לו 40 שנות ניסיון בהייטק, 30 בחברה וכלכלה, ועוד 30 בביטחון, אבל החיים קצרים, והוא במקום מצוין לממש את הפוטנציאל".

רגב. "דרך מחשבה מעוותת" צילום: אלכס קולומויסקי

הגושים השתנו, כולם זזו ימינה, השמאל המפורר נע למרכז, ונתניהו מטיח בכם שאתם מפלגת שמאל.

"שמאל וימין הם מושגים ארכאיים שכבר לא מבטאים דבר, הנסיבות פוררו את ההרמטיות של הגושים. אנחנו מפלגת מרכז. לקרוא לנו 'מפלגת שמאל' זה רעיון מיתוגי 'מעולה' מבחינת ראש הממשלה, שמשמעותו לקחת 50% מתושבי המדינה ולהוציא אותם מחוץ לגבול הלגיטימציה. הוא הפך בהצלחה את המילה 'שמאל' למילה נרדפת לבוגדים, פחדנים, עוכרי ישראל. זה גאוני מבחינת מיתוג אבל חסר אחריות במובן הלאומי, כי הוא ראש ממשלת ישראל ולא ראש ממשלת הליכוד. ככזה מגיע שייתן כבוד לכל אזרחי ישראל. לא ייתכן שראש הממשלה ייצר תודעה של בוגדים, עוכרי ישראל ופחדנים. זה שיח מכוער, אלים ומסית של השנים האחרונות. היום כשאת אומרת על מישהו 'שמאלן', צריך להצמיד לו שומרי ראש ואבטחה".

המיתוג הזה מבוסס על כך שלבני גנץ, בעיני רבים, אין זהות פוליטית ברורה.

"אנחנו מפלגת מרכז קלאסית. תראי מי האנשים שהסכימו לקבל את המנהיגות שלו: שר ביטחון לשעבר, רמטכ"ל לשעבר, יאיר לפיד שהקים גוף פוליטי מרשים. אין את הלוקסוס להיות מפונקים ולחפש דבר מושלם, כי לא קיים דבר כזה. אנחנו צריכים להחליף את השלטון".

והאג'נדה המדינית?

"יש לנו הצהרה בסיסית, שהממשלה הזאת תחתור לשלום. בממשלת נתניהו 'שלום' הפך למילת גנאי. ממשלה בראשותנו תחתור אליו, אבל על בסיס ההנחה ששומרים על ביטחון המדינה. חתירה לשלום מזוהה כשמאל, אבל לנו יש מחויבות לבדוק. כפי שבני גנץ אמר, לא ייתכן שיגדל פה דור שיסתכל אחורה ויגיד '30 שנה לא עשו פה שום דבר'.

"בנסיבות הקיימות, לא תהיה הדרמה של 1977, כשנשיא מצרים הגיע לירושלים. לחתור לשלום בעיניים מצועפות כבר לא יקרה. החתירה תהיה הדרגתית, תעבור הרבה שלבים, אולי עשרות שנים, אבל חתירה חייבת להיות. הדמוגרפיה מחייבת לפעול. פעם היתה רומנטיקה של שלום, היום מביטים בעיניים מפוקחות. הדרך ארוכה, אבל לא צריך לפחד".

"המתמטיקה הפוליטית לא עלתה יפה עם הנשים"

עם כל ההתחייבויות שלכם לגנרלים, מה יישאר לנשים במפלגה?

"נגעת אצלי בנקודה רגישה. אני בעד נשים בכל העמדות, בצורה שוויונית".

ומה עם נשים בצמרת הרשימה?

"פרקטית, נוצר פה חיבור בין שלוש מפלגות, שבכל אחת מהן היו נשים בעמדות מפתח אבל לא במקום הראשון. החיבור הזה, המתמטיקה שלו, פחות יפה. אבל יש התחייבות שבהרכבת הממשלה יהיה ייצוג נשי יותר גבוה מהסטטיסטיקה הנוכחית. יש לנו נשים ראויות, מוכשרות ומתאימות להיות שרות בממשלה. אגב, תראי את העשירייה הראשונה בליכוד, למרבה הצער המצב שם לא בהכרח שונה. המצב בהייטק ובמגזר הציבורי באופן כללי לא אידיאלי".

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

איך זה ללמוד ללכת כפוליטיקאי?

"אני לומד כל יום, מנסה להיכנס לזה בצניעות. אני לא צריך להתחיל ללחוץ ידיים בפריפריה כי בעשור האחרון אני נמצא שם: בירוחם, דימונה, באר שבע, כרמיאל ותל חי. אני מאמין גם בקידום הקשר עם החרדים. כיליד קיבוץ חילוני, שמחובר לבני ברק, אם ישתמשו בי כגשר לחרדים, זה יהיה לי לכבוד".

כחול לבן תשרוד את כל הראשים הגדולים שבתוכה, או שתתברר כעוד מפלגת טרנד שתתפוגג?

"יש טרנדים שתפסו ונשארו, כמו זה של המכוניות אוטונומיות. עשו ממנה הייפ מוגזם, אבל בסוף זה קרה. יש טרנדים שכאן בשביל להישאר".

ואישית, יש סיכוי שתגלה שדשדוש בפוליטיקה העכורה בעצם לא בשבילך?

"תיארו באוזניי את הרגעים הנוראיים שבהם אתה צריך ללכת עם הקו המפלגתי, לסתום את האף ולהצביע עם כולם. אני עוד בשלב הרומנטי, שבו כותבים את התוכנית העסקית של ה'סטארט־אפ' שלנו. בינתיים לא ראיתי דברים שגורמים לי להרגיש תסכול".