הפיתרון של יוטיוב לפדופיליה: הפצצה כושלת בסגנון מלחמת וייטנאם

אתם הג'ונגל פה

ליוטיוב יש בעיית פדופילים ותיקה, ולאחרונה נודע עד כמה היא חסרת אונים בהתמודדות עמה; פדופילים משתפים וכותבים טוקבקים בסרטונים שמראים ילדים בני שש מתעמלים - ויוטיוב דופקת את הראש בקיר. מה תעשה, תצנזר סרטונים שמראים ילדים? מה ימנע מפדופילים להסתכל על תוכן לגיטימי ולהפיץ אותו כתוכן מסוכן שמעודד פסיכופטים ללכת ולפגוע בילדים? יש פיתרון אחד. אבל לא בו בחרה יוטיוב. תחת זאת, הלכה ההנהלה על שיטה ממלחמת ויאטנם: להמיס את הג'ונגל.

כן, אי שם בסוף שנות השישים הבין צבא ארצות הברית שהבעייה שלו במלחמת ויאטנם אינה לוחמי הווייטקונג שצצו מתוך הג'ונגל, היכו בחיילי ארה"ב ונעלמו בין העצים. לא, הבעיה אינה הציוד והחימוש של האויב, ובטח שלא הנוכחות של האמריקאים ככוח פולש במדינה אחרת, מה פתאום; הבעיה היתה שיש שם ג'ונגל. אז כפיתרון, החליט צבא ארה"ב להיפטר ממנו: הם ניסו טקטיקה בשם הפצצת שטיח, בה מספר גדול של מפציצי ענק זורקים עשרות ומאות טונות של פצצות על שטח כך שהפיצוצים חופפים.

מפציץ B52 מטיס פצצות כבדות

מה הושג כך? המוני הרוגים בכפרים קטנים שהיו בנתיב ההפצצה, ואחוז כה נמוך ובלתי מוחלט של הג'ונגל שטוהר, שכמעט לא ניתן לחשב אותו. מה עשו אחר כך? ריססו את הג'ונגל במשפחת חומרים קוטלי עשבים, שהיו כה קטלניים לאדם שעיוותים ומוטציות הופיעו גם אצל הילדים והנכדים של אומללי וייטנאם שנחשפו אליו. והתוצאה היתה דומה לשל הפצצת השטיח.

נתיב פיצוצים של מאות מטרים - תוצאה של הפצצת שטיח

השבוע נודע שיוטיוב בחרה באסטרטגיה זהה: היא פשוט הודיעה שתחסום את האפשרות להגיב בערוצים של קטינים. חישבו על האבסורד: כל הרעיון של יוטיוב הוא תפקודה כפלטפורמה חברתית; אנשים מגיבים זה לזה, מתקשרים ביניהם, משתפים תוכן. כן, אחוז מסוים של התוכן הזה הוא בעייתי וזו אחריות החברה להתמודד איתו. מה קורה כשחוסמים את היכולת של קטינים לתקשר עם אחרים בערוץ שלהם? נזק היקפי, זה מה: רוב כוכבי היוטיוב הבולטים החלו את הערוצים שלהם בתור תיכוניסטים, אחרים אפילו כילדים. אם לא יוכלו לתקשר עם הקהל שלהם, לא יוכלו לצמוח ולבנות את הערוצים, לא יוכלו לצבור מיליוני משתמשים רשומים, ויוטיוב לא תוכל לעשות הון מהמפרסמים שרוצים להציג מודעות בערוצים שלהם.

ערוץ ריאן טויז, בו מככב הילד ראיין, שמרוויח מיליוני דולרים בשנה מחסויות ופרסומות צילום: youtube

המפרסמים הם הסיבה שכל זה קרה; לאחר חשיפת בעיות הפדופיליה ביוטיוב, הודיעו מותגים גדולים שיבטלו את הקמפיינים שלהם עד שיוטיוב תמצא פיתרון. זה ראוי ולגיטימי; הם שופכים כסף על יוטיוב ומרגישים מאוד לא בנוח כשהמותג שלהם מפורסם במסגרת וידאו עם 300 תגובות מבחילות להבחיל של פדופילים. אבל יוטיוב שורפת פה את המועדון: אם תיאכף המדיניות הזו בצורה קפדנית - מה שיצריך, למשל, מנגנונים חדשים לאימות גילם של מפעילי הערוצים - בעצם לא תהיה לקטינים סיבה להרים פעילות ביוטיוב. תחת זאת, יוכלו ללכת לפייסבוק Watch, לאינסטגרם TV, לטוויץ' של אמזון, לאפליקציית טיקטוק, לטוויטר, לווימאו ועוד.

כמו האמריקאים בווייטנאם, מסרבת יוטיוב לנקוט בצעד הכי מתבקש: לגייס הרבה יותר בוחני תוכן אנושיים שיוודאו תקינות סרטונים מדווחים, כך שרק לאחר שאושרו יופיעו לצידם פרסומות. מערכת למידת מכונה יכולה לפעול בצמוד לבוחנים הללו ולגלות מה גורם להם להבין שסרטון מסוים התמלא בתגובות של פדופילים ושכדאי לחסום או להעלים אותן נקודתית - מבלי לפגוע במשתמש לגיטימי שהעלה את הסרטון במקור. כדי לפתור את בעיית הג'ונגל, היו צריכים האמריקאים פשוט לצאת מווייטנאם. ליוטיוב אין את האפשרות הזו, משום שהיא הג'ונגל בעצמה, ובג'ונגל יש חיות טרף.

ילדים שלך? בעייה שלך

אמזון מפלה לרעה הורים, בדגש על אמהות; קבוצה של 1,800 עובדות ועובדים מנסה להשיג תוספת תשלום ייעודית שתקל על הטיפול בילדים, תוך שהיא טוענת שהיעדר התוספת הזו גורמת לנטישת עובדים, פערי שיוויון בין נשים וגברים, ונזק לאמזון עצמה. לטענת העובדות, אם יקבלו את התוספת הזו, יוכלו לצמצם בכ-30% את ההיעדרויות בעבודה.

כל חברת הייטק נורמלית בארה"ב מקצה לעובדים תוספת ייעודית להשגחה על ילדים במקרי חירום, בעוד אמזון לא. כל הורה יודע שלפעמים הגן סגור, הילד חולה והמטפלת הבריזה, הבייביסיטר חולה, סבתא בטיול אקסטרים במדבר וצריך לשים את הילד באיזה מקום כדי לא לפספס ימי עבודה. פה בארץ פשוט לוקחים ילדים למשרד גם אם הם חולים - מה שגורם להפצת וירוסים ופגיעה בעבודה. אבל בארה"ב מקובל לממש את תוספת השגחת החירום שמקבלים בעבודה. כלומר, אם מקבלים אחת. אז קבוצת העובדים האמורה הצליחה לארגן לה פגישה עם ההנהלה הבכירה, שעד כה פיזרה תירוצים מעליבים למדי בנושא וטענה שכבר עשתה הרבה בנושא.

העובדים? ציוד משרדי. בזוס צילום: איי אף פי

מה מעליב פה? ובכן, כולם יודעים ג'ף בזוס הוא קמצן גדול בכל הנוגע לתנאי עבודה. בקמפוסים של אמזון אין חלוקה של מזון מעבר לארוחות הצהרים, למעט פירות, טיסות עבודה מתבצעות רק בנתיבים הזולים ביותר שאפשר, והבטחת שכר המינימום שביצעה אמזון אשתקד בוצעה רק לאחר לחץ ציבורי ממחוקקים בולטים בארה"ב; בזוס העדיף לשלם עוד כמה גרושים, כדי לא להסתבך עם ברני סנדרס. לפני כמה שנים, כשקבוצת עובדים ניסתה לשכנע את ההנהלה להוסיף לביטוח הבריאות גם ניתוחים לשינוי מין (כפי שעשתה מיקרוסופט, למשל), יעצו לה אנשי משאבי האנוש להציג את הבקשה כפרויקט שישפר את נראות אמזון כחברה פתוחה וליברלית. בתוך החברה ידוע שבעיני הבכירים, העובדים הם בגדר ציוד וכל מה שלא ישרת את המטרות העסקיות - ייפסל. אם יצליחו העובדים לשכנע את הבוס שתוספת מעון יום תוכל למנוע הפסדים שגורמות ההיעדרויות, יש סיכוי טוב שיקבלו אותה.

אבל המצב הזה מעוות; גורמים בחברה סיפרו לבלומברג שאמהות פשוט עוזבות את אמזון בגלל היעדר תמיכה ממנה, וחשש מסימון שלהן כפחות מתאימות לקידום. ישנן עובדות שלא מספרות לבוס שהן אמהות בכלל, אחרות שממציאות תירוצים כדי ללכת ולאסוף את הילדים כשצריך, וכאלה שאפילו מנסות לקשור את הבדיות בדברים שקשורים לעבודה; הכל כדי לשמר את האתוס של העובד ששם את המשרה לפני כל דבר אחר. לפי הבדיחה המקומית שם, עדיף לא לשים תמונה של ילדים על שולחן עמדת העבודה, כדי שלא יסמנו אותך - ועדיף להשאיר תמונה שלך בבית, כדי שהילדים ידעו לזהות אותך כשאת סוף סוף חוזרת הביתה.

קצרצרים

1. נישאר בזירת זכויות העובדים: חטיבת משאבי האנוש של גוגל ביצעה בדיקה פנימית וגילתה להפתעתה שהיא כל כך בעד זכויות נשים, שהיא מפלה לרעה גברים. כן, במקרים מסוימים קיבלה אישה יותר כסף מגבר למרות שביצעו את אותו תפקיד, באותם תנאים, עם אותו הוותק - או כמו שקורה לנשים ברוב המקרים ברוב המשרות. המידע נחשף בדו"ח שפרסמה החברה; סחתיין על השקיפות, גוגל - יפה שאתם מראים לקהל הרחב איך מתפלגות המשכורות אצלכם. אבל המידע הזה צריך להגיע עם התנצלות; יש תחומי חיים בהם יש צורך באפלייה מתקנת, כדי לבצע אינטגרציה מחדש של פרטים וקבוצות. אבל משכורות הן עניין אחר: פשוט קובעים משכורת ותנאים לתפקיד, ותוספות ע"ב הישגים ויעדים. הדרך לשוויון מצריכה לפעמים להוסיף בצד אחד, ולקצץ בצד שני. אין פה במה להתגאות, ובעלי המניות בטח לא אוהבים את העובדה שהחברה צריכה לעשות כאלה זיגזוגי-שכר.

מתכנתות בעבודתן צילום: בלומברג

2.  הדמוקרטים בארה"ב צפויים להגיש השבוע הצעת חוק חדשה שתשקם את ניטרליות הרשת. בגלל מבנה המערכת הפוליטית בארה"ב, יוכלו הרפובליקנים לשבש אותה בדרכים שונות, וכנראה שינסו לעשות זאת. כבר ראינו התנגדות לביטול הניטרליות מצד חברות הייטק, ארגוני זכויות גולשים, משתמשים (דרך הפגנות ממושכות), ואפילו רשויות במדינות ארה"ב השונות. נקווה שהמהלך בבית הנבחרים יוכל לתקן את העיוות שבביטול, שהוענק כמתנה מהנשיא טראמפ לספקיות התקשורת האמריקאיות על חשבון הציבור.

3. הרבה מוזרויות מטופשות יש ברשת, ואחרי בליעת טבליות הכביסה, מגיע להיט חדש: להעיף פרוסת גבינה דקה על פרצוף של תינוק. ואם המעשה עצמו לא אווילי דיו, עצם הפיכתו לטרנד מוסיפה לעניין מאה טון טמטום: משועמם בשם unclehxlmes צייץ וידאו ובו פרוסה שפוגעת באחיו התינוק ולקיחת אחריות לפיגוע. הציוץ הפך לוויראלי והסרטון זכה למיליוני תגובות - ואז הוסר. כששאל הקהל המופתע את unclehxlmes למה הסיר את הקליפ, הודה בבושה שזה לא קליפ שלו והתינוק אינו אחיו. לא, הוא גנב את זה מאיזה גולש אחר. אבל השד הגבינתי כבר יצא ורבים העיפו גבינות על תינוקות, תיעדו והעלו את זה, ביניהם כנראה גם אנשים בלי גישה לתינוקות משלהם שפשוט השאילו אחד של חבר.