להיות הורים גרושים בישראל - מזונות ילדים בעידן החדש

מוגש מטעם DUN'S 100 

ב-03.03.2019 התפרסמה כתבה העוסקת בעלות גידולו של ילד מלידתו ועד שחרורו מהצבא. גידול בת הסתכם בסך של כ- 1.4 מיליון ₪ ואילו גידול בן עולה "רק" כ- 1.1 מיליון ₪.

נוכח נתונים אלה המתבססים ככל הנראה על מידע שהתקבל ממשפחות "רגילות" , קשה שלא לשאול מה קורה לילד שהוריו התגרשו והאם בתי המשפט בפסיקתם מסוגלים לספק לילד שהוריו התגרשו, צרכים ריאליים שכפי הנראה היו ממשיכים להיות מסופקים אם התא המשפחתי היה נותר שלם.

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 השתנו כללי המשחק בישראל בכל הנוגע לפסיקת מזונות, התבטל החיוב האוטומטי של האב ודמי המזונות נפסקים באופן יחסי לזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים ולהכנסות הצדדים.

"הוצאות שאינן תלויות שהות" כהגדרתן בפסק הדין הנ"ל, והכוונה היא לכל הוצאות הילד למעט מזון ודיור (חוגים, חינוך, שיעורים פרטיים וכו') מושתות כיום על ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם.

כשהתא המשפחתי שלם, כל צד מכניס לקופה המשותפת את הכנסותיו כפי יכולתו, וההוצאה מתבצעת מתוך אותה קופה. המתכונת החדשה של פסיקת מזונות בהתאם ליחס הכנסות, מדמה עד כמה שניתן את המנגנון של התא המשפחתי טרום פירוקו, דהיינו קופה משותפת כשכל אחד מההורים מכניס אליה את חלקו באופן יחסי ליכולתו הכלכלית.

פירוק התא המשפחתי וחלוקתו לשתי יחידות כלכליות נפרדות, יוצר מעבר לפגיעה הרגשית, גם פגיעה כלכלית בילדים, שכן כל אחר מההורים הופך להיות "עני" יותר.

עו"ד אורלי מנע שני צילום: סיגל איילנד שילמן

חלוקת נטל המזונות בעידן החדש בהתאם ליחס ההכנסות, מקלה על הצד החלש, כאשר הצד החזק שמשלם יותר לא חייב להרגיש נפגע מהמצב, אם רק יזכור שגם לפני הגירושין שילם יותר בהפקדת הכנסה גבוהה יותר לתא המשפחתי – עובדה אותה נוטים לעתים לשכוח בגירושין, וגם ביטול החיוב האוטומטי במזונות שוטפים אשר נהג בעבר, גם הוא אינו קיים עוד, לפחות בערכאות האזרחיות של בתי המשפט למשפחה.

מאחר ושאיפת שני ההורים צריכה להיות שמירת מצבו הכלכלי של הילד ביום שאחרי הגירושין, הרי שחלוקת הנטל בין ההורים על פי יחס הכנסות מהווה תיקון ראוי ונכון למצב הקודם בו חויב רק האב באופן אוטומטי בתשלום מזונות שוטפים, ובנוסף במחצית מכלל ההוצאות שאינן תלויות שהות כמתואר לעיל - סיטואציה שהותירה לא מעט גברים בעוני בלתי נסבל.

בהנחה שמדובר באב מיטיב ושותף מלא לגידול הילד, נראה אך סביר כי לא תתבצע אפליה מגדרית, ואם לאם הכנסה גבוהה יותר משל האב, לא מן הנמנע כי עליה לשאת בחלק גדול יותר מההוצאות.

על מנת שפסיקת בית המשפט תהא ריאלית עד כמה שניתן, יש להרחיב את רשימת ההוצאות בהן חולקים ההורים, להתאימה ככל שניתן למציאות חייו של הילד טרם גירושי הוריו ולקבוע את החיוב בהתאם לגובה ההכנסות, ממש כאילו התא המשפחתי השלם חי ובועט וממשיך להתקיים. אולי באופן זה תתחיל הפסיקה להתקרב למציאות וגם תקטן הפגיעה הכלכלית בילדים שדי להם בפגיעה הנפשית.

הכותבת עו"ד אורלי מנע-שני הינה עו"ד ומגשרת מוסמכת בדיני משפחה וירושה