המל"ל רוצה יותר מדי כוח כלכלי

תחת הערפול המאפיין את ביטחון המדינה, דן היום (א') הקבינט במהלך בעל פוטנציאל השפעה אדיר על הכלכלה הישראלית: הצעה של המטה לביטחון לאומי, שנחשפה ב"כלכליסט" רגע לפני הגעתה לקבינט, המבקשת להכפיף כל עסקה במשק מול גורם זר לאישור ועדה משותפת שתהיה תחת רוב של המל"ל, למרות שהכלכלנית הראשית באוצר תעמוד בראשה.

יו"ר המל"ל מאיר בן שבת

הבעיה המרכזית בהצעה זו היא שהמל"ל תוביל את הוועדה, ולכן יוטל עליה ועל העסקאות הנידונות בה ערפל ביטחוני שיסתיר את השחקנים, המניעים, התנאים והקריטריונים. בנוסף, שרים החברים בקבינט הביעו חשש מדרישת המל"ל להכפיף גם עסקאות שאינן תחת רגולציה כיום לאישורה, בעיקר מעולם ההייטק ובפרט הסייבר.

ניתן היה לצפות כי דווקא בימים אלו, במשרד ראש הממשלה יעשו מאמץ להציג מינהל תקין, בוודאי בכל מה שנוגע בהשקעות במיליארדי דולרים. אולם נראה כי תיק 3000 (פרשת הצוללות), שבמסגרתו המשטרה ממליצה להעמיד לדין את המשנה לראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, לא מדאיג את היושבים שם.

המשנה לראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר יוסף צילום: אוראל כהן

צריך לשים דברים על דיוקם. לגורמי הביטחון צריכה להיות השפעה על השקעות בעלות השפעה אסטרטגית, כדי למנוע מצב שבו חברה זרה מנצלת עסקה כלכלית כדי לפגוע בביטחון המדינה, כמו למשל ריגול או האזנה באמצעות רכישת חברת תקשורת. לוועדה משותפת כזו אכן יש מקום, אולם כבר כיום יש לגופים הביטחוניים השפעה בתחום. לא קיים רגולטור אחד בישראל שיאשר עסקה בניגוד לעמדת המל"ל. בכל זאת, טוב תעשה הממשלה אם תקים ועדה מסודרת לבחינת השקעות זרות. אלא שלמקום שלה, ולמי שעומד בראשה, יש חשיבות מכרעת. בארה"ב למשל, ועדה כזו נמצאת במשרד האוצר, ושם הגיוני שתהיה.

לא מדובר בקרב אגו או יוקרה בין המל"ל והאוצר - אף כי לא חסרים כאלו בממשלה, בטח בתקופת בחירות - אלא בשאלה איך הממשלה מתייחסת להשקעות זרות: כחשודות עד שהוכחה חפותן או כחיוביות, תחת השגחה של עין בוחנת. הגישה הראשונה היא כמובן של המל"ל, והיא מביאה איתה באופן טבעי לא רק חשדנות רבה יותר אלא גם חיסיון והסתרת מידע שמהווים פתח רק להרחקת חברות מישראל וגם מייצרים קרקע פורייה לשחיתות עתידית דרך השילוב של הון, אינטרסים רבים, פוליטיקה והסתרת מידע מהציבור. ועדה כזו, אם תקום באוצר, תידרש קודם כל להיות שקופה לגמרי, למעט מקרים חריגים, כמו למשל במקרה של קצא"א.