"חפצת לשפר את אופן הסיקור שלך בידיעות אחרונות"

על פי כתב החשדות שהעביר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום חמישי, בשיחה שהתקיימה בין נתניהו לבין המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס ב־4 בדצמבר 2014 (לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה־20), מוזס הציע שוחד "בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתמורה לכך שנתניהו יפעל לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על החינמון 'ישראל היום'".

על פי החשד, נתניהו לא סירב להצעה אלא המשיך לנהל שיחה ארוכה בסוגית שיפור הסיקור ובנוגע לקידום החקיקה, לרבות רעיונות שהעלה לגבי האופן שבו ניתן ליישם החקיקה. ב"סוף פגישה זו הצגת בפני מוזס כוונה לבחון את היתכנות העברת החוק בתקופת הבחירות", נאמר בכתב החשדות.

ברקע לסדרת הפגישות ניצבו, על פי היועמ"ש, אינטרסים של נתניהו ומוזס, "כאשר כל אחד מכם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו. אתה חפצת לשפר את אופן הסיקור שלך ושל משפחתך בקבוצת 'ידיעות אחרונות' שהיה משמעותי מאוד עבורך, במיוחד בתקופה זו, היא תקופת הבחירות לכנסת העשרים. אתה ידעת שמוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב'ידיעות אחרונות' וב־ynet. מוזס מצידו חפץ בחקיקה שתגביל את 'ישראל היום' ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי תפעיל את כוחך השלטוני כראש ממשלה לקידומה".

הפגישה המדוברת ב־4 בדצמבר נערכה לאחר פיטוריהם של שרי יש עתיד והתנועה, וזאת בעקבות העברת החוק להגבלת תפוצתו של "ישראל היום" בכנסת בקריאה טרומית, וההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת ה־20. בעת הזו, ולקראת תקופת הבחירות הצפויה, שינוי אופן הסיקור "היה בעל חשיבות רבה מאוד עבור נתניהו", כותב היועמ"ש: "וייחסת לו השפעה קריטית על סיכויי הצלחתך בבחירות הצפויות. לצד זאת, האפשרות להעברת חוקים לאחר קבלת ההחלטה על פיזור הכנסת במהלך תקופת הבחירות היא מוגבלת, ועל כן למוזס היה צורך מוגבר בפעולות מצדך לשם העברת חוק שיביא להגבלת 'ישראל היום'".

במהלך הפגישה האמורה "מוזס הבטיח כי יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלך ושל בני משפחתך בכלי התקשורת בקבוצת 'ידיעות אחרונות'. מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שתנצל את השפעתך כראש ממשלה לקידום החוק במתווה המוסכם שיגביל את 'ישראל היום', ובכך ייטיב כלכלית עמו באופן משמעותי".

"לאחר שמוזס הציע לך את הצעת השוחד כאמור, הגם שלא התכוונת לקדם את הצעת החוק, לא סירבת להצעתו ולא סיימת את השיחה אלא הצגת בפניו כאפשרות של ממש שתעשה שימוש בכוחך השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד. בתוך כך דנת עמו בהצעתו והצעת רעיונות אפשריים באשר לאופן מימושה.

מימין: ארנון מוזס, ח"כ איתן כבל וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי

"פעלת כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע על סיקורך וסיקור משפחתך ב'ידיעות אחרונות' ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בכך ובמשפחתך, לפחות כל עוד השיחות ביניהכם נמשכות".

כשבוע לאחר הפגישה נפגש נתניהו עם חברי הכנסת אלקין ולוין ובפגישה זו עלה כי לא ניתן לקדם את מתווה החוק המוסכם בתקופת הבחירות.

יום לאחר פגישה זו ביניהם נפגשו נתניהו ומוזס שוב, ביוזמת נתניהו, ושם הובאו בפני מוזס דברי אלקין ולוין. "מוזס הביע אכזבה מדברים אלה והביע חוסר אמון באפשרות להגיע עמך להסכמות".

"על פי החשד, במעשים המתוארים לעיל, עשית במילוי תפקידך מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. בשל המעשים המפורטים לעיל אני שוקל להעמידך לדין בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג ממשרד שינמן־נגב־ניב, המייצגות את מוזס, מסרו: ארנון מוזס לא הציע שוחד לנתניהו. פרשנות זו לשיח שהתקיים ביניהם היא שגויה, ואינה תואמת את התמונה העובדתית והנורמטיבית. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינים שלאחר הליך השימוע - התיק נגדו ייסגר, ויתברר כי הוא לא עבר עבירה פלילית".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: עמית שאבי

בנאומו של נתניהו ביום חמישי אמר ראש הממשלה: "פרופ' אלן דרשוביץ, מגדולי המשפטנים בעולם, אומר שתיקי 4000 ו־2000 הם סכנה לדמוקרטיה.

סכנה גם לאיזון בין חופש העיתונות והמשטרה, ביחסים בין ממשלה לעיתונאים. הוא אומר שאין תקדים בהיסטוריה של המשפט הישראלי והעולמי שבו נקבע שסיקור חיובי הוא שוחד".