הפיל שבחדר: הפילהרמונית ודרור קרן נגד הגזענות והקפיטליזם

"ילדים אולי גדלו על 'המלך בבר', אבל יש משהו בסיפור הזה שלא כל כך עומד במבחן הזמן, ואנחנו צריכים לשאול על זה שאלות", אומר השחקן דרור קרן, שיעלה מחר עם 13 נגני התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות פרשנות עדכנית ליצירות המוזיקליות הקלאסיות "המלך בבר" מאת פרנסיס פולנק, שנכתבה בהשראת סדרת הספרים של דה ברונוף, ו"קרנבל החיות" מאת קאמי סן־סנס - המיועדת דווקא למבוגרים.

סדרת ספרי "המלך בבר" נכתבה בשנות השלושים של המאה הקודמת וזכתה גם לסדרת אנימציה מצליחה. אשתו של דה ברונוף ססיל היא שהמציאה את דמות הפיל, ודה ברונוף אייר אותו כמתנת יום הולדת לבנו. "זה סיפור על פיל על שיורים באמא שלו, עוזב את הג'ונגל, ואז זקנה תמהונית מאמצת אותו, מאנישה אותו והוא נקשר בחוג הסילון הגבוה. הכל קפיטליזם. יש כאן גם גזענות סמויה כי הוא מתנער מאפריקה שממנה הוא בא. הסיפור קורה בפריז, והסופר אמר פעם שהוא הציג אותה כמו שהיא צריכה להיות, בלי מיעוטים ובלי שחורים, פריז שבה שותים קפה. אז אנחנו לא מתביישים לנפץ את הבלון הזה לצד הציורים היפים והמוזיקה הנהדרת".

קרן (משמאל) ונגני הפילהרמונית בחזרה למופע. "יצירות שלא עומדות במבחן הזמן" צילום: לירין חסון

"קרנבל החיות" נולדה כיצירה מוזיקלית, ועם השנים נכתבו לה שלל יצירות ספרותיות. "האגדה מספרת שסן־סנס כתב את זה כטיזינג לחברים שלו, וכל חיה למעשה מייצגת מישהו שהוא הכיר. לכאורה יצירה על חיות עם המוזיקה הזאת היא לילדים, אבל הוא נתן לה כותרות שמגלמות בתוכן עקיצות לאנשים מסוימים. למשל הקנגורו שמפחד לקפוץ מהכיס של האמא שלו, שכנראה דימה לחבר שקשור לאמא שלו, לא עוזב את הבית ולא יוצא מהארון.

"זו יצירה שמזמינה טקסטים, ולאורך הזמן כותבים במקומות שונים בעולם יצרו עבורה את הגרסאות שלהם. הטקסט של ירון לונדון הוא לגמרי המצאה שלו והוא הפליג כמיטב דמיונו. דוריפרנס ואני עדכנו אותו לכאן ועכשיו כדי לגעת ביומיום פוליטית וחברתית ולהכניס הומור. למשל, יש הרבה ענייני מנהיגות אז זה מתקשר לבחירות — מה נדרש ממלך החיות? כמה הוא מנהיג ראוי? האנשה לחיים ולחברה. זה שנון וציני ואירוני, זה למבוגרים".

קרן משחק בקאמרי ב"סוס אחד נכנס לבר" ו"תמונות מחיי נישואין", וההצגה שכתב וביים "על האש" תוצג בשבוע הבא בפעם האחרונה אחרי שלוש שנים. בימים אלה הוא כותב מחזה ונוסע לבוסטון כדי לעבוד עליו בסדנת כתיבה עם שחקנים. בין כל אלה הוא מצא גם זמן למופע עם הפילהרמונית. "המפגש עם התזמורת עושה לי טוב. אני אוהב להיות עטוף בתכנים האלה, להגיש טקסטים שלא כל כך מזדמן לי בתיאטרון. זה לדבר אל קהל עם ציפיות אחרות ואוריינטציה מוזיקלית קונצרטנטית, להיות בדואט עם המוזיקה".