דו"ח טכנולוגי
מלחמת הסחר עם ארה“ב גורמת לצנזורים בסין לעבוד שעות נוספות
מחקר של אוניברסיטת הונג קונג מצא כי מלחמת הסחר היתה הנושא המצונזר ביותר באינטרנט הסינית ב-2018; המכון הידוע לשמצה לגמילה מאינטרנט בסין נסגר אבל הרופא מאחוריו עדיין מטפל באנשים; ואפל מציעה לראשונה פריסה לתשלומים על אייפונים בסין
שנת 2018 היתה שנה סוערת ביחסים הכלכליים של סין וארה“ב, והסערה השפיעה גם על רשויות הצנזורה הסיניות, המפעילות את המערכת המקיפה בעולם לפיקוח על האינטרנט. לפי מחקר שפרסמה אוניברסיטת הונג קונג, מלחמת הסחר בין ארה“ב לסין ונספחיה, הכוללים את הסנקציות האמריקאיות על ZTE ומעצרה של סמנכ“לית הכספים של וואווי מנג וואנז‘ו היו הנושאים המצונזרים ביותר בסין במהלך 2018.
בעוד מחקרים רבים על צנזורה סינית מתמקדים באתר סינה וויבו, הגרסה הסינית לטוויטר, החוקרים באוניברסיטת הונג קונג פיתחו כלי לניטור הצנזורה באפליקציית העל הסינית וויצ‘ט, שילוב של וואטסאפ ופייסבוק. לוויצ‘ט יש יותר ממיליארד משתמשים ופועלים בה 20 מיליון חשבונות ציבוריים, המקבילים לעמודי פייסבוק, שהקימו משתמשים פרטיים, חברות, קהילות מקומיות וגופים ממשלתיים.
מצנזרים בכל הכוח
החוקרים מהונג קונג עקבו במהלך 2018 אחרי מדגם של 4,000 חשבונות ציבוריים העוסקים בחדשות. במהלך השנה פרסמו חשבונות אלה 1.04 מיליון מאמרים, מתוכם כ-11 אלף נעלמו מהרשת לאחר פרסומם. לעיתים המאמרים נמחקו מתוך צנזורה עצמית, תופעה מוכרת בסין כשהכותב מבין שהדברים שפרסם עלולים לסבך אותו. לפי החוק הסיני, מאמר המכיל מידע מגורמים לא מוסמכים ומקבל יותר מ-500 שיתופים יכול להיחשב כעבירה פלילית של הפצת שמועות לא חוקית. במקרים אחרים, הצנזורה מורה לפלטפורמה למחוק את המאמר ואפילו לחסום את החשבון כולו זמנית או לצמיתות.
הצנזורה הסינית היא למעשה תהליך דו שלבי: בשלב הראשון פוסטים ומאמרים המכילים מילות מפתח רגישות, כמו המחנות לחינוך מחדש בשינג‘יאנג, נחסמים אוטומטית ואינם עולים בכלל לרשת. בשלב השני, שאחריו עקבו החוקרים מהונג קונג, נמחקים ידנית מאמרים ופוסטים לאחר שכבר פורסמו.
החוקרים בהונג קונג מצאו כי בכל פעם שהתרחש אירוע דרמטי ביחסי סין-ארה“ב, עלה מיד מספר המאמרים שנמחקו בוויצ‘ט: כך קרה במרץ 2018, כשארה“ב הודיעה על חבילת המכסים הראשונה על סחורות סיניות; לאחר הודעת ארה“ב על סנקציות נגד ZTE באפריל ושוב בנובמבר כאשר ארה“ב וסין הודיעו על חידוש שיחות הסחר ביניהן. לעומת זאת בתחילת דצמבר, לאחר שהודיעו נשיא סין שי ג‘ינפינג ונשיא ארה“ב דונלד טראמפ על הפסקת אש של 90 יום במלחמת הסחר, נרשמה ירידה בצנזורה.
מצונזר, עד להתחממות היחסים. טראמפ צילום: צילום מסך
הצנזורה הסינית על נושאי מלחמת הסחר נבעה ממספר גורמים. ראשית, מטרת הרשויות הסיניות היתה לשדר תדמית חזקה לעולם ולארה“ב וכמובן הביתה פנימה. ”הקונפליקט בנושא סחר הוא מלחמה נגד עלייתה של סין, כדי לראות למי יש את הסיבולת הגדולה ביותר, ולכן אין מקום להססנות או ריסון“, נכתב בהוראות ששלחו רשויות הצנזורה הסיניות לתקשורת הסינית ביוני 2018. מאמרים המצביעים על ההשפעות המזיקות של מלחמת הסחר על הכלכלה הסינית, כמו קריסת הבורסה הסינית, היו גם הם לקורבנות הצנזורה.
בנוסף, פעלה הצנזורה הסינית למנוע מהדיון על מלחמת הסחר להפוך לאמוציונלי מדי. כך הזהירה הצנזורה את התקשורת לא להפנות עלבונות אישיים כלפי טראמפ ”אל תהפכו את זה למלחמה של עלבונות“, נכתב במזכר שהודלף. גם חלק מהמאמרים שהאשימו את ארה“ב באחריות למלחמת הסחר, שדיווחו על פערים גדולים בין הצדדים או שהבליטו את תוכנית פיתוח הטכנולוגיה הסינית "Made in China 2025", שעוררה את התנגדות ארה"ב, צונזרו.
מפתה לחשוב שהצנזורה המוגברת על מלחמת הסחר באינטרנט הסיני מבטאת חרדה מיוחדת של השלטון, אבל לא בהכרח. למרבה הצער, צנזורה היא עניין שבשגרה בסין, מופעלת כל הזמן ועל כל נושא המסווג כרגיש או דיון שצובר מומנטום באינטרנט הסיני, החל מסקנדלים בריאותיים, דרך שערוריות הקשורות להטרדות מיניות ועד חקירות שחיתות. מלחמת הסחר היתה נושא גדול ורגיש ולכן גרר צנזורה מקיפה.
צנזורה בסין? לא דבר חריג צילום: שאטרסטוק
החשש הבסיסי של השלטון הסיני הוא מזליגה של נושאים מהאינטרנט להפגנות ומחאה ברחוב. גם הפגנת תמיכה נלהבת של הציבור בעד הממשלה ונגד ארה"ב אינו משהו שהרשויות היו רוצות לראות, כי גם הפגנה כזו יכולה להתפתח לכיוונים בלתי צפויים. אם יש משהו שבכל זאת אפשר ללמוד מהצנזורה הסינית על נושאי מלחמת הסחר זו הכמיהה של השלטון הסיני לסיים את העניין בהסכם מהר ככל האפשר.
הדוד יאנג יתקן את הילדים שלך
ב-2008 היתה סין המדינה הראשונה בעולם שסיווגה התמכרות לגלישה אינטרנט כהפרעה קלינית רשמית. הסיווג מבחין אפילו בין חמש קטגוריות: התמכרות לגיימינג, רשתות חברתיות, קניות, פורנוגרפיה והקטגוריה העמומה במיוחד ”מידע מקוון“. הערכה רשמית שפרסמו הרשויות הסיניות היתה כי 10% מכל הצעירים בני פחות מ-18 במדינה מכורים לאינטרנט.
מתחילת שנות האלפיים קמה שורה ארוכה של מכוני גמילה מאינטרנט ברחבי סין, אליהם שלחו הורים את ילדיהם המתבגרים. אלא שמהר מאוד התברר שיותר מאשר המכונים מצליחים לרפא את ההתמכרות לאינטרנט, הם יוצרים נזק נפשי וגופני חמור למטופלים. במשך השנים דווחו מספר מקרי מוות במכונים הללו, שהשתמשו בהתעללויות ובמשמעת צבאית כדי לגמול לכאורה את הצעירים. במקרה אחד ב-2016 נערה בת 16 שברחה ממרכז הגמילה רצחה באכזריות את אמה כנקמה על ההתעללויות שעברה במכון.
מטפלים בהתמכרות. המחיר: השפיות שלך צילום מסך: pewpewpics.com
מבין המכונים, הידוע לשמצה מכולם היה המכון שפעל בבית החולים בעיר ליניי במחוז שנדונג במזרח סין. המכון היה הראשון להשתמש בטיפול בשוק חשמלי על המתבגרים המאושפזים בו, טיפול שניתן בחדר מספר 13 מעורר החלחלה. אף שמשרד הבריאות הסיני אסר ב-2009 על השימוש בשיטה זו, סגן מנהל המכון יאנג יונגשין המשיך להשתמש בחשמל על המטופלים, גם אם במתח נמוך יותר ותחת שם אחר. בעבר טען כי 96% מהמטופלים שלו הראו שיפור. הוא זכה בתקשורת הסינית לכינוי "הדוד יאנג".
המכון נסגר לכאורה ב-2016 אבל באוקטובר האחרון צץ ברשתות החברתיות בסין סרטון שצולם לכאורה באותו בית החולים בליניי ובו נשמע ילד זועק, מה שגרם לגולשים להאמין שחדר 13 עדיין פעיל. בדיקה שערכה התקשורת הסינית ופורסמה בשבוע שעבר מצאה כי המכון אכן סגר את שעריו, תודה לאל.
אלא שהתקשורת הסינית גילתה גם כי יאנג, שיש רבים בסין שקוראים להעמידו לדין על השימוש בטכניקה האכזרית על אלפי ילדים, ממשיך לקבל באופן פעיל מטופלים כפסיכיאטר בבית החולים וכמי שמוגדר כמומחה לטיפול בהתמכרויות. לא ברור מה מפחיד יותר, שיאנג עדיין מטפל בילדים או שיש כנראה עדיין שפע של הורים סינים שיהיו מוכנים לשלוח את ילדיהם לגמילה אצלו.
קצרצרים
1. מצבה של אפל בשוק הסיני לא מזהיר במיוחד בימים אלה, כאשר משלוחי האייפונים למדינה צנחו ב-20% ברבעון האחרון של 2018. לאחר שהודיעה על הורדת מחירי חלק מהמכשירים בחודש שעבר, השפן החדש שאפל שלפה בניסיון לעודד את הסינים לרכוש אייפונים היא תוכנית פריסת תשלומים ללא ריבית, המוצעת לראשונה בסין. הלקוחות יכולים לבחור לפרוס את מחיר המכשיר ל-6-24 חודשים ולשלם החל מ-271 יואן לחודש עבור אייפון XR ו-362 יואן לאייפון XS. אפל מציעה את הפריסה בשיתוף עם כרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים וגם עם ”חווה בי“ (בסינית: פשוט לבזבז), תוכנית האשראי של ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא. הזרמת אשראי ללא ריבית על ידי חווה בי הוא אחד הגורמים לכך שעליבאבא שוברת מידי שנה את שיא הקניות ביום הרווקים ואפל מקווה שזה גם יגרום לסינים לקנות אייפונים במחיר גבוה במיוחד.
אייפון XS Max צילום: אוראל כהן
2. פורנוגרפיה אסורה בהחלט באינטרנט הסינית, אך רשויות הצנזורה במדינה לפעמים הולכות רחוק מידי בהגדרה מהי פורנוגרפיה. הרשויות הסיניות לא לבד, כשגם לפייסבוק לא תמיד ברור שאברי גוף חשופים אינם תמיד עירום פורנוגרפי. הפעם נטפלה משטרת אינטרנט סינית מקומית ללארה ג‘נג, מפתחת גוף סינית החיה באוסטרליה, שהפיצה סרטון שלה עושה שרירים בבקיני בוויבו. ג‘נג קיבלה הודעה כי הפיצה חומר פורנוגרפי ברשת, אבל ממש לא התרגשה והגיבה בסדרת ציוצים בהם הבטיחה להילחם על זכויותיה. הגולשים הסינים שהביעו תמיכה בג‘נג שיתפו ציטוט של הסופר הסיני המפורסם לו שון, שתיאר איך הדמיון של שוטרים משתולל כשהם רואים גוף של אישה. ”המראה של אישה בשרוולים קצרים גורם להם לחשוב על זרועות חשופות, על גוף עירום, על אברי מין, הזדווגות, הוללות וממזרים“. בסוף זה דווקא נגמר בטוב: שג‘נג הצליחה אפילו לחלץ התנצלות מהמשטרה המקומית.
3. בסין מזמינים הכל דרך הסמארטפון, מה שהופך את השליחים הממונעים לאנשים החשובים ביותר בכלכלה הסינית הדיגיטלית הפורחת. רוב השליחים בבייג‘ינג הם מהגרים שמגיעים מאזורים עניים יותר לעיר הגדולה ומוכנים לעבוד בעבודה הקשה והמלחיצה הזו. אחרי שבשנים האחרונות בייג‘ינג נקטה בשורה של צעדים שהרחיקו את המהגרים האלו מהעיר, כמו הריסה מסיבית של דירות מגורים זולות, הרשויות העירוניות הבינו פתאום שהן זקוקות נואשות לידיים העובדות של השליחים. כך נזכרו הרשויות בבייג׳ינג בסוציאליזם של פעם והודיעו על שורת תיקונים לטובת השליחים כמו דרישה מהחברות לספק להם חוזה עבודה וביטוח רפואי, כמו גם בניית 2,400 חדרי מעונות למען השליחים.
