מים צוננים על האקזיט של אטיוניטי: "עדיף למכור לאורקל"

אלון (70), נכנס לחברה ב־2004 כחלק מקבוצת משקיעים וטיפח אותה באדיקות. הקבוצה השקיעה 5 מיליון דולר כהלוואה תמורת 20% מהון מניותיה, ואלון נשאר בה במשך 15 השנה מיום השקעתו הראשונית בה עד האקזיט המיוחל. "זה לא אני לבד, אלא קבוצת אנשים שהתקבצה בתחילת הדרך במטרה להגיע ל־100 מיליון דולר מכירות". החברה, שנוסדה ב־1988, חוותה לא מעט שנים קשות בדמות אי עמידה ביעדי מכירות, היעדר מימון להמשך פעילותה, חוב לבעלי אג"ח שלא היה ברור כיצד תחזיר ותחרות עזה מצד ענקיות תוכנה.

שמעון אלון צילום: אוראל כהן

לא מרים ידיים

"עבדנו יום ולילה בשותפות, ואף אחד לא התייאש", אומר אלון. "תמיד אמרתי במשברים שמדובר בתקופה קצרה ונצא מזה. מעולם לא הרמתי ידיים ותמיד הסתכלתי על מרימי הידיים די בייאוש כלפיהם. כי ההייטק לא עובד מהיום למחר. ניסיוני עם החברה מלמד שיש חברות טובות שמכילות אנשים טובים וטכנולוגיות טובות, אבל משום מה לא מצליחות. המסר שלי אליהן הוא לא לברוח או להתייאש או להרים ידיים. לא להקשיב לפטפוטי שווא.

"אנחנו לא מכונת פופקורן. לא שמים גרעינים במכונה ומיד יוצא אוכל, יש תהליך. אז החוכמה היא להסתכל על השוק המשתנה, לחפש את ניצול ההזדמנויות, וליצור מערכת של אנשי מכירות ושיווק שתומכת בחברה גם כשהיא נמצאת במצבי משבר. כשנכנסתי לחברה אמרו לי שאני נכנס לפשיטות רגל, כל מיני חכמים למיניהם. אפילו כתבים לא התייחסו אלינו, כי אנחנו לא סקסיים מספיק עבורם.

"אני משתדל לא לחרוג מצניעות, אבל כבשנו את השוק בו החברה פעלת בעזרת סבלנות ובעזרת אנשי פיתוח ישראלים מעולים, שהביאו רעיונות שלא היו בשוק והכו וניצחו חברות ענק. פורד, בנק אוף אמריקה, חברות ביטוח גדולות, תעשיות גדולות, אמזון, מיקרוסופט ועוד עושים עמנו שיתופי פעולה ומשתמשים בטכנולוגיה שלנו. זה הניצחון שלנו. זה יותר מחוויה, כשרואים שמיקרוסופט ואמזון קונים מאיתנו טכנולוגיות".

אך יש גם קולות המצננים את ההתלהבות מהאקזיט. הערך שייצר אלון למשקיעים אמנם גבוה, אולם יש המאמינים כי הוא היה יכול להיות גבוה יותר, ואף ייתכן שההצעה של קליק האמריקאית תהיה בסיס להצעות משתלמות יותר מחברות שגם ייתנו יותר ערך לפעילות של אטיוניטי. יהושע פיינמן מבלומברג ציין כי לפי ג'ק אנדרוז, אנליסט של בנק ההשקעות נידהאם, אטיוניטי כבר נסחרה ב־23.64 דולר למניה, מעל מחיר העסקה עם קליק, שעומד על 23.5 דולר למניה ו"מהווה הזדמנות להצעה מתחרה", שכן מחיר הרכישה לראייתו מייצג "הנחה משמעותית" של 14% על חשבון המשקיעים.

לדעת אנדרוז, לא רק מחיר הקנייה יכול להיות טוב יותר, אלא גם הקונים. לטענתו, רוכשים כמו אמזון או גוגל יכולים לייצג התאמה אסטרטגית טובה יותר לעתיד החברה מאשר קליק, וחברות ענק כמו: סיסקו, HP, יבמ, SAP ואורקל יקדמו את החברה טוב יותר בדמות מינוף של ספק ענן ציבורי.

אלון מצדו גורס שהמשקיעים אמורים להיות מרוצים מהמכירה לקליק: "אין משקיע שיכול להתנגד". ואז מסייג מעט: "תמיד יכול להיות אחד שיגיד למה לא יותר, אבל לפחות 95% מהם הרוויחו כמות אדירה של כסף. בהנפקה הראשונה בה אני הייתי מחיר המניה עמד על חצי דולר למניה במושגים של היום, אז מי שעבר איתנו את הדרך עשה תשואה של 4,700%. "היתה פה יצירת ערך אדירה, בטח בשנה האחרונה. ההנפקה האחרונה היתה בדצמבר 2017, אז הנפקנו ב־6.75 דולר למניה. ועשר שנים אחורה, ההנפקה של 2008, המניה נסחרה סביב 3 דולר למניה".

אספת בעלי המניות הקרובה, הצפויה להתקיים בתוך כ־80 יום, תגלה אם גם בעלי המניות חושבים כמוהו. אלון עצמו, המחזיק ב־6.44% ממניות החברה, ייהנה מאקזיט אישי של 36 מיליון דולר, שבממוצע לאורך זמן השקעתו משקפים לו 2.4 מיליון דולר בשנה.

"לא ארוץ כך פעם נוספת"

אלון, מנכ"ל אטיוניטי מ־2008, נכנס לחברה עם קבוצת משקיעים שליוותה אותו מהתקופה שהוא ניהל את פריסייס — חברה בתחום פתרונות מחשוב, שהוקמה ב־1990, הונפקה בנאסד"ק ב־2000, לפי שווי של כ־300 מיליון דולר, ונרכשה בידי וריטאס ב־537 מיליון דולר. מאז עברה מספר ידיים נוספות. לפריסייס הוא נכנס ב־1997, ובתוך שש שנים הוביל את החברה לאקזיט. הוא לא חיכה הרבה, ומיד הסתער על היעד הבא – אטיוניטי. חודש בלבד לאחר שהצטרף לחברה קפצה מנייתה ב־50%, והמשקיעים החדשים החליטו לממש את האופציה שבידיהם והכפילו את אחזקתם מ־20% ל־40% מהון מניות החברה, תוך הפיכת אלון ליו"ר ואת הקבוצה לבעלת השליטה העיקרית.

ומה בהמשך דרכו של אלון? "אני אמנם נמצא כרגע במספר דברים מעניינים, אבל מקווה שזה לא יהיה כמו העבודה בפריסייס ואחרי זה באטיוניטי, שהיתה 24/7, כשאת המשפחה ראיתי רק בסופי שבוע. לא ארוץ כך פעם נוספת, אבל אמשיך להשקיע בחברות, לייעץ, לעזור, ולחלק את רעיונותיי".