נהגי הרכבת מציגים: 3.5 שעות במשמרת, שכר של 21 אלף שקל

מחלה מסתורית השביתה אתמול 35 נהגים ברכבת. בשעות הבוקר רכבת ישראל דיווחה על שיבושי עבודה קשים עד לביטול קווים. בין היתר תנועת הרכבות בקו כרמיאל-חוף הכרמל בוטלה לגמרי; הרכבת מבית שאן של 6:01 בוטלה; הרכבת של 5:49 מבית שמש לנתניה הופעלה רק מרמלה; הרכבת של 6:21 מנתניה לבית שמש הופעלה מהרצליה. לאורך שעות היום נרשמו עוד קיצורי דרכים וביטולים שונים, עד שבשעות הבוקר המאוחרות הודיעה ההסתדרות בשמו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ש"בעקבות התערבותו של ניסנקורן נפתר המשבר ברכבת ישראל. העובדים ישובו לעבודתם הסדירה בשעות הקרובות".

בהנהלת החברה וגם בקרב חלק מחברי הוועד יש כתובת אחת לבלגן שמתחולל שם והוא יו"ר ועד הרכבת החדשה־ישנה גילה אדרעי. מבחינתם מאז חזרתה לחברה, לאחר חמש שנות היעדרות והדחה מתוקשרת על ידי יו"ר ההסתדרות הקודם עופר עיני, אדרעי חזרה להחזיק בחברה את המושכות ולעורר, כך לפי בכירי החברה, "ויברציות מיותרות". כך למשל אדרעי לא מכירה בכל סעיפי ההסכם הקיבוצי שנחתם ביולי 2017 תחת יו"ר הוועד הקודם ניקה שימחוביץ.

ההסכם הזה הבטיח כמה סוכריות לעובדים לרבות מענק של כ־2,000 שקל; עלייה שקלית בשכר של כ־500 שקל; החלת הסכם שכר קיבוצי משודרג של 9.75% (במקום 7.75% לכלל המשק); הפרשה לקרנות והשתתפות בשכר לימודים. כל התוספות הללו ניכרו גם במצבה הפיננסי של החברה ולאחר רווח נקי של כ־150 מיליון שקל בסוף 2016 הרכבת עברה להפסד של כ־41 מיליון שקל בסוף 2017.

רכבת ישראל צילום: רכבת ישראל

בחברה כ־350 נהגים (מתוך כ־3,400 עובדים), כששכר הבסיס שלהם (ברוטו) הוא כ־21 אלף שקל בחודש לפני תוספות, משמרות או כוננויות. אלו, מתברר, זוכים להסכם קיבוצי משלהם עם רק 6 שעות עבודה נטו בכל משמרת, כאשר בפועל בכירי החברה מעידים שברוב המשמרות שעות הנסיעה נטו נעות סביב 3.5 שעות בלבד. ברכבת מנסים מזה זמן מה להגדיל את שעות העבודה לכיוון ה־4 שעות נטו, אולם העובדים מסרבים לקבל זאת לכאורה, ועל כך בין השאר נולדו סכסוכי עבודה שונים שחלקם הביאו לפיצוץ אתמול ולשיבושי העבודה לאורך הבוקר. בשעות אחר הצהריים החברה כבר עבדה ללא בעיות מיוחדות כאשר בכל רכבת שבה היה חסר נהג ההנהלה יצרה קשר עם הוועד כדי לוודא שניסנקורן יעמוד במילתו ויחזיר את כולם לעבודה.

ביום שלישי בלילה שלח יו"ר ועד הצפון גיל יצחק מכתב אזהרה לבעז הירש, סמנכ"ל הרכבת, שבו טען כי מדובר ב"פגיעה בנהגי הדרום עקב חלוקה לא שוויונית של הרכבות המהירות בין הצפון לדרום", ועד לרמה שסידור העבודה החדש קיצץ את סידורי המשמרות ב־22 סידורים בצפון ועוד 14 בדרום. יצחק הטיח שהמהלך של ההנהלה "שינה סדרי בראשית בצורה חד־צדדית וכוחנית והתעלם מההשלכות הקיימות על העובדים".

נושא נוסף שבמחלוקת הוא סביב דרישה של עובדי אגף הפעלה לקבל פיצוי על מעברם הצפוי למבנה הנהלת החברה בלוד, מה שלטענתם ייאלץ אותם לנסוע מרחק רב יותר. בכירים בוועד עובדי הרכבת דוחים את טענות ההנהלה על שביתה וטוענים כי "מי שדרדר את מצב הרכבת וגרר אותה להפסד כספי שיבדוק את עצמו ולא את העובדים". עוד אומרים שם ש"ההסכם הקיבוצי שנחתם לפני כשנתיים מיושם במלואו חרף סעיפים שלכאורה פוגעים בעובדים ושיש לשנותם".