מתנחלים ופלסטינים עושים עסקים

מגמה משמעותית שגוברת בשנים האחרונות היא של יזמים ישראלים ופלסטינים שעובדים יחד כשווים בין שווים ומסרבים להיכנע לחוק ולמצב המדיני שמערימים קשיים

אבי צימרמן 08:0222.02.19

חלדון אל-חוסייני הוא יזם פלסטיני מתחום הביגוד, עם ניסיון של שנים בעבודה בשטחי הרשות הפלסטינית. בימים אלה חלדון פועל להקמתו של מרכז מסחרי משותף למתנחלים ולפלסטינים על ציר 60, אותו הציר הזכור לקורא הישראלי בעיקר בהקשר של פיגועים ושכול ויחד עם לשכת המסחר והתעשייה יהודה ושומרון הם מנסים להקים מרכז שבו שני הצדדים יעבדו, יום יום, אלו לצד אלו. אבל בכך לא תם הפלא. השם ’אל-חוסייני‘ מצלצל אף הוא מוכר לקורא הישראלי. ובצדק. חלדון הוא גם נינו של חאג‘ אמין אל-חוסייני, המופתי הגדול של ירושלים.

קראו עוד בכלכליסט:

הסיפור של חלדון ממחיש מגמה משמעותית שהולכת וגוברת בשנים האחרונות. יזמים מתנחלים ופלסטינים שמסרבים לנהוג אחד בשני כאויבים ובמקום זה עושים יחד עסקים. זוהי מגמה שטרם נראתה ישראל. לא עוד ישראלים המעסיקים פועלים פלסטינים בעבודות שחורות. אלא יזמים ישראלים ופלסטינים שעובדים יחד, כשווים בין שווים ובגובה העיניים, כמו חלדון וחבריו.

המגמה הזאת לוקחת את המצב המדיני כנתון, ככזה שלאזרח הפשוט, הישראלי והפלסטיני, בשלב זה לא ניתן לשנות. במסגרת המצב הזה, החוק של הרשות הפלסטינית אוסר על פלסטינים לנהל סחר משותף עם ישראלים ביהודה ושומרון מצד אחד, ומגבלות בנגישות ההדדית בשל מדיניות משרד הביטחון מצד שני, מונעים סחר חופשי בין עסקים סמוכים. אבל, למרות זאת, האנשים שעומדים מאחורי המגמה הזאת מסרבים להכנע למצב הזה.

כזה הוא גם נתן שחר, יזם ישראלי, מתנחל, העובד על מיזם חדש שיאפשר לישראלים ולפלסטינים לייצר ולסחור באנרגיה. הרעיון הוא להפוך את כל המרחב של יו״ש, על מגבלותיו ותחומי השיפוט השונים, והסותרים לעתים, שבו, למרחב אחד פתוח באמצעות יצירת בלוקצ‘יין למסחר בחשמל. את החשמל ייצרו הישראלים והפלסטינים מפאנלים סולריים וימירו ליחידות של גז, אשר ניתנות למסחר באמצעות מרכז משותף ובאופן אנונימי.

מפעל ליפסקי בו עובדים ישראלים ופלסטינים באזור התעשייה ברקן צילום: יובל חן

המפתח לקידום יוזמה זו ויוזמות רבות נוספות מסוג זה הוא באמצעות יצירת סביבת עסקים נוחה ובאמצעות יצירת תמריצים ליוזמות מסוג זה. לצורך כך, בפורום הכלכלי הבינלאומי לישראלים ולפלסטינים שהתקיים אתמול (רביעי), השקנו את "המיזם הפיננסי לפיתוח אזורי“, שהוא מיזם משותף של לשכת המסחר והתעשיה יהודה ושומרון, מכון מילקן לחדשנות ואגודת הידידות ישראל-ארה״ב USIEA. מטרתו היא הקמת קרנות השקעה עבור עסקים ביהודה ושומרון למען צמיחה כלכלית שתיטיב עם כלל האוכלוסיות במרחב. הקרנות מתחלקות לשתיים: השקעות ביזמות (טכנולוגיה, תעשייה, אנרגיה ותיירות) והשקעות בתשתיות (הגנת הסביבה, מים וביוב, ותחבורה). כבר בשלב השקת התכנית, יש מספר מאפיינים בולטים המבחינים בין המיזם לבין ניסיונות אחרים לשיתופי פעולה עסקיים בין ישראלים לפלסטינים.

אחד המאפיינים הוא השותפות בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי. במהלך הכנס הסנאטור ג'יימס לנקפורד, שהגיע במיוחד ארצה בשביל לנאום בכנס, התייחס לחקיקה האמריקאית אותה הוא מקדם ואשר מיועדת לתיעול 50 מיליון דולר לטובת שיתופי פעולה פלסטיניים-ישראליים, עם עדיפות לפרויקטים בהם ההשקעה הראשונה נובעת מבתי העסק עצמם. מדובר בגישה פשוטה אך מהפכנית: הפלסטינים אינם נזקקים לנדבות מצד העולם החיצון, אלא מדובר בקהילה יצרנית המאפשרת צמיחת עסקים קיימים ויישום תכניות עבודה חדשות.

מאפיין נוסף הוא הוצאת הפוליטיקה המדינית מהמשוואה. אנחנו מעריכים את מקומה של הממשלה, ומבינים שייתכן שביום מן הימים מישהו עשוי לבוא ולקבוע מדיניות שתשפיע גם על חיי היומיום ביהודה ושומרון וגם על העסקים. ובכל זאת, אין לנו זיקה ואף לא עניין בתכנית מדינית כזו או אחרת. בינתיים, הניסיון המצטבר בקרב העסקים הפלסטיניים והישראליים מלמד שהתכניות המדיניות מפרידות בין האוכלוסיות. ככל שמנועי הצמיחה יהיו מעוגנים במגזר העסקי, כך תתאפשר יציבות אזורית וקיימות כלכלית.

הפורום הכלכלי שהתקיים השבוע בימים רביעי וחמישי הינו, למעשה, כנס מקצועי המשמש אירוע השקה והתנעה למהלך של בניית מאגר פרויקטים קיימים ומתהווים בין ישראלים ופלסטינים, ולאחר מכן הקמת קרנות ההשקעה בהתאם. איננו פעילי שלום. אנחנו יזמים עסקיים, חברתיים וסביבתיים שמאגמים משאבים קיימים ויוצרים כלים חדשניים לגיוס ממקורות מימון חדשים למען צמיחה כלכלית אזורית שתיטיב עם כולנו.

הכותב הוא נשיא לשכת המסחר והתעשייה יהודה ושומרון.