הוליווד, מאחוריך - סין למדה לעשות סרטי מדע בדיוני מצליחים

פוסטר סרט הארץ הנודדת The Wandering Earth צילום: China Film Group

ארץ נודדת, שמתרחש אי שם בשנת 2075, מתחיל במצב חירום בו השמש מאיימת להתפוצץ ולהכחיד את כדור הארץ. ממשלת האומות המאוחדות מחליטה על תוכנית חירום במסגרתה כדור הארץ ישונע הרחק מהשמש ויעבור לאזור הכוכב צדק. כדי לעמוד בתלאות המסע, מוכנסת מרבית אוכלוסיית כדור הארץ לערים תת-קרקעיות. הכל עובד לפי התוכנית עד שכדור הארץ מתחיל להישאב על ידי כוח המשיכה של צדק ועומד על סף התנגשות בכוכב.

משימת ההצלה של כדור הארץ אמנם מוטלת רשמית על צוות בינלאומי משותף, אך מי שעומדים במרכז המאמצים הם אסטרונאוטים סינים. מסביב לסינים אפשר למצוא צרפתים, יפנים ורוסים. האחרונים מקבלים תפקיד גדול במיוחד, ביטוי ליחסים הטובים כיום בין נשיא סין שי ג‘ינפינג לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אף אמריקאי אחד לרפואה לא נראה מסביב לאורך הסרט, כנראה בסוג של נקמה סינית על מלחמת הסחר.

אם עד היום הוליווד היא שעיצבה את האופן שבו אנחנו חושבים על העתיד, בארץ נודדת הסינים לוקחים את התפקיד הזה לראשונה, משהו שאמור להטריד את מנהלי אולפני הסרטים האמריקאים. באופן טבעי כשהסינים הם מעצבים את הפנטזיה העתידנית, הם שמים את עצמם במרכז וחושפים את רצונם להחליף את ארה“ב כמעצמת העל האחראית על שלום העולם. אפילו על החללית בסרט מוטבע באופן בולט הכיתוב ”Made in China“.

על אף ההצלחה הכבירה בקופות, ארץ נודדת מעורר ויכוחים באינטרנט הסיני כשגולשים רבים מהללים אותו ואחרים מבקרים. המהללים מוקסמים מהצד הפטריוטי של הסרט. ”סין סופסוף מצילה את העולם!“, כתב אחד הגולשים הנלהבים באתר ביקורות הסרטים Douban, הגרסה הסינית ל-IMDb. לדעת מבקר הסרטים סמא פינגבאנג, הסרט מסייע לעודד את הסינים בימים קשים של מלחמה כלכלית עם ארה“ב. ”היום, לאחר כמעט שנה של מלחמת סחר בין סין לארה“ב, העם הסיני זקוק ליותר מוצרים מסחריים מצליחים כדי להרים אותם ממאבקי חייו“, כתב המבקר. גם התקשורת הממשלתית הסינית אימצה בחום את ארץ נודדת שסוכנות הידיעות הסינית הרשמית שינחואה הגדירה ”כבעל דמיון אמיץ“.

לצד המתלהבים, מבקרי הסרט תקפו את הסיפור הדל, העריכה הלא טובה מספיק והחורים בעלילה. הרשתות החברתיות הסיניות הפכו לזירת מאבק בין שתי המחנות הניצים כאשר התומכים כינו את מבקרי הסרט בוגדים לא פטריוטים שיודעים להעריך רק סרטים אמריקאים. דברים הידרדרו עד כדי כך שתומכי הסרט הלאומניים החלו להוריד את הדירוג של אפליקציית Douban באפסטור כנקמה על הציון שקיבל ארץ נודדת בפלטפורמה (כרגע 7.9, בהשוואה ל-8.8 שמקבל רפסודיה בוהמית למשל).

מבחינת ההפקה, ארץ נודדת, שהושקעו בו 50 מיליון דולר, עומד בסטנדרטים הוליוודים, אך מבחינת העלילה והגיבורים הוא נראה עדיין כמו חיקוי מעט נחות של ”ארמגדון“ עם ברוס ויליס או ”להציל את מארק וואטני“ בכיכוב מאט דיימון, בלי שום דבר חדש שלא ראינו עד היום. אבל ארץ נודדת הוא עדיין גרסת בטא, מקביל לסמארטפונים הראשונים שיצרו וואווי או שיאומי אולי. אחריו יבואו עוד גרסאות טובות יותר של סרטי מדע בדיוני. ”שנת 2019 עשויה להיזכר בתור שנת האפס של שוברי הקופות הסינים במדע בדיוני“, חזה במאי הסרט פרנק גואו. כבר השנה צפויים לצאת לאקרנים עוד שני סרטי מדע בדיוני סינים מסקרנים: ”מבצר שנחאי“ (Shanghai Fortress) על פלישת חייזרים ו-Pathfinder שעוקב אחרי חללית שנוחתת בכוכב לכת מבודד.

האולפנים ההוליוודים, כמו חברות אמריקאיות אחרות, מתלוננים לא מעט על התנאים בשוק הסרטים הסיני כולל הצנזורה הקפדנית והגבלות נוקשות על מספר הסרטים זרים המוקרנים במדינה מידי שנה. עם זאת האולפנים ממשיכים להרוויח מיליארדים מסרטי פעולה ופנטזיה המוקרנים בסין. עכשיו הוליווד - בדיוק כמו סטארבקס, אפל וחברות אמריקאיות אחרות - מגלה שמתפתחת לה פתאום אלטרנטיבה מקומית חדשה בשוק הסיני הענק.

פוסטר סרט הארץ הנודדת The Wandering Earth צילום: China Film Group

הכל התחיל בזמן העבודה בחברה ממשלתית

בשולי הדיון על הסרט ברשתות החברתיות, עורר ארץ נודדת עוד דיון משעשע יותר. הסרט ארץ נודדת מבוסס באופן רופף על סיפור קצר של ליו צ‘שין (Liu Cixin), גדול סופרי המדע הבדיוני הסינים שהיה ב-2015 לאסיאתי הראשון לזכות בפרס הוגו היוקרתי לספר המדע הבדיוני והפנטזיה הטוב של השנה.

ליו עבד במשך שנים כמהנדס מחשבים בתחנת כוח בבעלות ממשלתית ובמהלך תקופה זו פרסם את ספריו הראשונים. תשומת הלב לה זכה הסרט כעת הזכירה ראיון שנתן ליו לפני יותר משלוש שנים ובו הוא סיפר שעשה את רוב הכתיבה שלו בשעות העבודה בתחנת הכוח. ”כולם יושבים לפני המחשבים, ואף אחד לא יודע מה השני עושה“, אמר ליו בראיון אז. ”אתה חייב להיות במשרד. אבל כשאתה שם, אחת חופשי לכתוב“.

בסין, כמו בישראל, לרבים יש עמדה שלילית על מוסר העבודה והיעילות בחברות הממשלתיות, מה שהפך את הערות של ליו לטעונות במיוחד. בעקבות הסערה שעוררו דבריו חזר בו ליו בראיון לעיתון ממשלתי וטען כי בעצם לא היה לו בעצם זמן לכתוב בזמן המשמרת. ”כמהנדס בתחנת כח יש עבודה מתמדת. איך יכול להיות זמן לכתוב?“, אמר ליו.