"אסור להגן על לשכת עוה"ד אם קיומה מיועד לקידום אישי של בעלי תפקידים"
בפורום בכירי ענף המשפט של 100 DUN'S עסקו הדוברים בין השאר בהשלכות פרשת אפי נוה; עו"ד אלי זהר התייחס להחלטת היועמ"ש הצפויה בתיקי נתניהו ואמר: "צריך לספק למצביעים את המידע ולא להסתיר מחשש לפגיעה בבחירות"
"כמו שחברה לא תצא להנפקה לציבור אם היא יושבת על מידע פנים, כך צריך להיות גם במערכת הפוליטית. משעה שתתקבל החלטה סופית אצל היועמ"ש, יש להתייחס אליה כאל מידע פנים שאסור לשבת עליו ללא שום תלות בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות. המערכת צריכה לעבוד במנותק לחלוטין מהפוליטיקה לאורך כל הדרך, אבל כשיש החלטה אסור לשבת עליה ולהמתין עם פרסומה", כך אמר עו"ד עודד הר-אבן, בפורום בכירי ענף המשפט 2019 של 100 DUN'S. את הפורום הנחה סגן עורכת שוק ההון ב"כלכליסט", עמיר קורץ.
- דירוג פירמות עורכי הדין של דן אנד ברדסטריט: מעל לשליש מהמשרדים המובילים ביצעו מיזוג
- הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין: אבי חימי גבר על אורי קינן
- מנדלבליט דחה את בקשת נתניהו לזמן עדים נוספים לחקירותיו
אחד הנושאים שעלו הוא חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו והשפעת החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, על הבחירות הקרבות. עו"ד אלי זהר, שייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התייחס ואמר: "אני מכיר את מדלבליט שנים, אני חושב שהוא עובד נכון והוא מטבעו אדם ישר ומקצוען אמיתי ואני בטוח שיפרסם את החלטתו כשהיא תהיה גמורה. מי שמצביע על פי ה-DNA ומה שרכש מהוריו, ניחא, אבל מי שמבין לקראת מה אנחנו הולכים צריך לאפשר לו את המידע הזה ולא להסתיר מחשש לפגיעה בבחירות".
פורום עורכי דין של דנס 100 צילום: יריב כץ עו"ד תמי פירון אמרה כי "אתית אנחנו לא יכולים לומר שכאשר מתנהלת חקירה זה מספיק כדי לעצור התנהלות פוליטית, אבל כשהוחלט להגיש כתב אישום צריך להבין שהנאשם ישקיע הרבה מזמנו כדי להתמודד עמו. כל אחד שהולך להצביע חייב לדעת אם הנבחר שלו הולך להקדיש זמן לנהול ענייניו האישיים וזה אחד השיקולים מעבר לשיקולים המוסריים. צריך להבין שיש כאן גם שיקול פרקטי שיש לקחת בחשבון".
"לא חכמה לקחת 700 תקנות ולקצר ל-100 ולהגיד איזה יופי"
נושא נוסף שעלה הוא תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיכנסו לתוקפן החל מחודש ספטמבר הקרוב ולטענת מרבית הנוכחים בפורום, הן ישפיעו באופן דרמטי על דרך ההתדיינות בבתי המשפט. לדברי עו"ד אלון פומרנץ, "הדבר נעשה בשל הצורך של מערכת המשפט לייעול ההתדיינויות וקיצורן, אולם יש לקחת בחשבון את ההשלכות על ציבור המתדיינים ובעיקר על המטרה המרכזית של מערכת המשפט לערוך משפט צדק, להגיע לחקר האמת ולתת לכל אדם את יומו בבית המשפט".
"התקנות החדשות בסדר דין אזרחי מתעסקות יותר במה שמסביב ולא בתוכן והן לא עוזרות לייעול ולהורדת העומס בבתי המשפט", אמר עו"ד אייל בר אליעזר. "הפתרון הנכון הוא לא קיצור כתבי טענות, גודל האותיות וריווח בטקסט. הדרך לעשות את זה לטעמנו היא קביעת הליך של בוררות חובה בפני שופט בדימוס שיתן את דעתו על התיק – במקום גישור, משהו הרבה יותר מחייב ואסרטיבי.
עו"ד אלי זהר צילום: אוראל כהן
"כולנו מבינים היום שהליך גישור חובה הוא כישלון מהדהד, כי במקום לגשר הוא רק מקטב את הצדדים. אנחנו, כישראלים מגיבים טוב יותר עם קבלת מרות מאשר פשרות וגישור. השופט בדימוס יתן לצדדים הערכה שהיא יותר בבחינת פרה-רולינג ללא כפיה ובכך נחסוך התדיינות משפטית ארוכה ולפעמים מיותרת. בהתאם לכך הצדדים יחליטו האם לקבל את הצעתו, או להמשיך להליך משפטי רגיל", אמר עו"ד בר אליעזר.
עו"ד גיורא ארדינסט אמר כי "התקנות גרועות - זו לא חכמה לקחת 700 תקנות ולקצר ל-100 ולהגיד איזה יופי, יעלנו את השיטה. הפילוסופיה שמאחורי זה אומרת שהכל יהיה טוב יותר אם לא יהיו עורכי דין, התקנות החדשות מתייחסות אליהם כמטרד. החל מספטמבר אנחנו נכנס לכאוס שאחריתו מרה. הם זרקו לפח מוסדות חשובי שהם הלחם והחמאה שלנו, כמו האפשרות להגיש המרצת פתיחה למשל. מי שכתב את התקנות לא הקשיב מספיק לדעתם של מי שפוקדים את בית המשפט על בסיס יומיומי. יהיו המון סיטואציות שבהן פשוט לא יהיה מענה לצרכים שלנו".
"לא ראיתי שהלשכה מביעה עמדה לגבי הדמוקרטיה"
חברי הפורום התייחסו גם לטלטלה שעברה לשכת עורכי הדין בשנה האחרונה. עו"ד איה יופה אמרה כי "עבורי ועבור שאר עורכי הדין שאינם פוקדים את בתי המשפט באופן תכוף, הלשכה היא רק בן דוד רחוק ועכשיו הוא ממש מביך ומטיל כתם על המשפחה וזה פחות נוח. אסור לקיים את המוסד הזה רק כדי שאותם גורמים שמחליטים כן לרוץ לתפקידים בלשכה, ישתמשו בו לקידום אישי - אם זה מה שקורה, אני לא מצליחה להבין על מה אנחנו מגנים כאן".
עו"ד דן גבע: "העבירות האישיות שעשה או לא עשה אפי נוה, כל ענייני מעברי הגבול זה לא הנושא המרכזי בעיני. הבעיה המרכזית היא שהלשכה, על פי חוק, אמורה לשקוד על טוהרו של שלטון החוק ולפעול למענו ולא ראינו את זה קורה. אני לא ראיתי את הלשכה מביעה עמדה משמעותית בשום נושא דמוקרטי כמו חוק הלאום או פסקת ההתגברות, בעיני זה יותר מטריד מאשר עם מי אפי נוה מתעסק".
עו"ד מאיר לינזן ציין כי "המשרדים הגדולים מתייחסים באדישות לנעשה בלשכה, תוך מחשבה שמעורבות בה לא תועיל. בתקופה האחרונה אירעו אירועים מהותיים שנוגעים לכולנו. למשל הצעת חוק ממשלתית שפוגעת בעצמאות עורכי הדין בצורה בוטה, כאשר כל התייעצות בתחום המסים או מכתב מעו"ד צריך להיות מוגש בדו"ח השנתי. אני יצאתי נגד ההצעה הזו. ראש הלשכה אפי נוה הצליח לעצור את החוק. לשם כך יש צורך באנשים טובים שיצאו ממעגל הביקורת, ויעברו למצב פעיל של מעורבות במוסדות ובוועדות המקצועיות. עצומות זה דבר חשוב, אבל יש גוף פעיל שאנו חברים בו. אני קורא לחברי הלשכה – תהיו פעילים לפחות בנושאים המקצועיים - במשפט חוקתי, במשפט פלילי ובתחומים אחרים".
עו"ד שיראל גוטמן עמירה נשאלה הם לדעתה הגיעה העת שבראש לשכת עורכי הדין תעמוד אישה והשיבה: "לא צריך לקדם אישה כי היא אישה אלא לבחור במי שהכי מתאים או מתאימה לתפקיד, חשוב שיהיה שם מישהו או מישהי רציני".
עו"ד פירון התייחסה גם היא לנושא ואמרה כי "הלשכה לא צריכה להתעסק בפוליטיקה וגם לא להיות מעורבת במינוי שופטים ברמה של תרגילים פוליטיים, אלא צריכה להתמקד ברמה המקצועית של עורכי הדין, לקדם חוקים שרלוונטים לעורכי הדין ולנקוט עמדה ערכית במה שקשור למיעוטים, זכויות אדם ועמידה על שלטון החוק, פחות לבחוש בפוליטיקה. אם נבהיר שהלשכה היא קודם כל גוף מקצועי שיתמקד בזה, אנחנו ננקה משם הרבה מאוד מהטעם הרע שיש בלשכה בזמן האחרון. צריך להיות שינוי מהבסיס".
עו"ד ליאור אבירם התייחס למקומה של מערכת המשפט בחברה הישראלית ואמר: "אם לפני 4-3 שנים בדקו האם מישהו מוגדר כעבריין או לא ולא בדקו את המשמעות הערכית של המעשים שלו, אז היום לא בטוח שבכלל בודקים אם מישהו עבריין. צריך להבין שהכל מתחיל ממערכת החינוך, אי אפשר לבחון את מערכת המשפט במנותק מהחברה".
"הרעיון של פקטור זה שערוריה"
נושא נוסף שעלה לדיון הוא חוק הפקטור והשלכותיו. "יש מחסור בעורכי דין טובים, התחרות הכי גדולה בנינו היא לא על הלוקחות אלא על המתמחים", אמר עו"ד מאיר לינזן. "יש בעיה ברמה המקצועית של עורכי הדין. צריך להבין שאין לנו עניין שיהיו יותר או פחות עורכי דין, זה לא משפיע עלינו. אבל יש בעיה לעורכי הדין בישראל. מכרו לאנשים שיש מקצוע נהדר, זוהר שמרוויחים בו הרבה כסף ואז הקימו הרבה מכללות. זה היה רעיון חיובי לפתוח את האקדמיה לשכבות רבות, אבל המסחור הפך לבעיה המרכזית. אין ספק שיש לנו בעיה חברתית - יש יותר מידי אנשים מתוסכלים שלמדו והשקיעו זמן וכסף וכעת לא יכולים לפרנס את משפחתם. זה טראגי".
"הרעיון של פקטור זה שערוריה", אמר עו"ד יהודה רוה. "אולי נעשה את זה גם ברפואה? רופא שנכשל יעבירו הצעת חוק ואז הוא ירפא אותנו. הפקטור הוא תוצאה של לחץ של מתמחים שנכשלו או חששו להיכשל. בתור בוחן אני רואה שמגעים אנשים שאתה אומר לעצמך אם אני מעביר אותו הוא יפתח משרד וייתן יעוץ לאנשים תמימים והוא, לא רק שהוא לא יודע את התשובה הוא אפילו לא יודע איפה לחפש אותה. התפקיד של הלשכה הוא למנוע דבר כזה".
