עמק הסיליקון הסיני מאיים על האוטונומיה של הונג קונג

התוכנית של ממשלת סין להקים מרכז פיתוח טכנולוגי באזור החוף הדרומי כדי להתחרות בעמק הסיליקון של קליפורניה עלתה הילוך השבוע, ועוררה תחושה של אופטימיות מעורבת בחשש בקרב הקהילה העסקית בהונג קונג.

טיוטת התוכנית לאזור המכונה Greater Bay Area, המחבר בין ערי החוף הדרומיות של סין להונג קונג ולמקאו, פורסמה לראשונה בחוגי הממשל ב־2017 כרכיב מרכזי במדיניות של נשיא סין שי ג'ינפינג. על פי התוכנית, הממשלה תהפוך את האזור למרכז חדשנות גלובלי, תקדם חיבור תשתיתי ותחזק את תפקידה של הונג קונג כמרכז בינלאומי לפיננסים, שילוח ימי, סחר ועסקי אופשור ביואן.

נמל התעופה של הונג קונג צילום: רויטרס

בה בעת, מספר סוגיות בעייתיות נותרו מחוץ לתוכנית, כולל השאלות המורכבות מאוד לגבי מערכי המכס, המיסוי והמשפט שיושתו באזור.

בהונג קונג, הרעיון של האזור החדש המאוחד הצית חששות לגבי אינטגרציה עם בייג'ינג שתפגע במסגרת הפעולה הידועה כ"מדינה אחת, שתי מערכות". זו מאפשרת להונג קונג לקיים מערכות משפטיות, מוניטריות ופוליטיות נפרדות מאלה של סין הקומוניסטית.

"מדובר בקווים מנחים כלליים לגבי הנושאים שיקודמו, אבל אין הסבר ברור לגבי המהלכים הספציפיים", אמרה סרינה ז'ו, כלכלנית במיזוהו סקיוריטיז אסיה, בהונג קונג. "האתגר הגדול ביותר הוא כיצד לאחד מערכות מס", ציינה, בהדגישה את החשיבות המרכזית של מדיניות המס בכל הקשור בהתניידות של כישרונות בין האזורים השונים.

בה בעת, אם הכל ילך כמתוכנן, היתרונות הכלכליים יהיו משמעותיים. על פי הערכות HSBC, המהלך לחיבור הונג קונג, מקאו, שנז'ן וגואנגז'ו עשוי לתמרץ כלכלה בשווי טריליון דולר שמייצאת יותר מאשר יפן.

עם זאת, חברות הטכנולוגיה המובילות בסין שבסיסן בשנז'ן, הגובלת בהונג קונג, עדיין לא הפכו את אזור הגרייטר ביי לסעיף מרכזי בתוכניותיהן העתידיות. שנז'ן הפכה למכה של ענקיות טכנולוגיה סיניות כמו וואווי וטנסנט, בעיקר בזכות תרבות התחרותיות המאוד מפותחת שלה. הונג קונג ומקאו מאידך, אינן ידועות כמקורות לכישרונות טכנולוגיים גלובליים.

התוכנית שפורסמה שלשום מדגישה את החשיבות של שימור מסגרות העבודה של "מדינה אחת, שתי מערכות" שמטרתן לוודא כי הונג קונג ומקאו ייהנו מדרגה גבוהה של אוטונומיה.

עם זאת, התוכנית גם הגדירה את הפיצול של מערכות מסים ומשפט ומערכת סוציאלית כגורם המאתגר את ההצלחה הפוטנציאלית של הגרייטר ביי, אף כי לא פירטה כיצד בדיוק יאוחדו המערכות.

לפי הטיוטה, הערים המרכזיות בגרייטר ביי יבססו את עצמן כמרכזי פיתוח עבור מגזרים שונים. בעוד הונג קונג תתמקד בפיננסים ובסחר, מקאו תשמש עיר תיירות בינלאומית ופלטפורמת סחר עם מדינות דוברות פורטוגזית. גואנגז'ו תשמש כמרכז אדמיניסטרטיבי, בעוד שנז'ן תרחיב את תפקידה כאזור כלכלי מיוחד וכמרכז טכנולוגי.