מה צריך לדעת לפני שמרחיבים את העסק לארה"ב
אילו ויזות צריך, היכן כדאי למקם את המשרדים, אילו תמריצים קיימים לעסקים ומה חשוב לדעת לגבי מחקר ופיתוח; מדריך
לאחרונה התפרסם סקר של איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים בו צוין כי כ-45% מחברות ההייטק בישראל שוקלות להרחיב פעילות לחו"ל. על פי הנתונים, 21% מהחברות כבר פועלות בחו"ל.
- יש לאמץ את "חוק הנאמנות" בהייטק הישראלי
- הערים הטובות ביותר להייטק - תל אביב ירדה למקום ה-18 בעולם
- כחלון: "אנחנו משתדלים לא לקרב רגולציה להייטק, אם זה יקרה אנחנו ניסוג אחורנית"
אחד היעדים המועדפים על החברות הישראליות היא ארה"ב. בין הסיבות לכך, הינם גודל ופוטנציאל השוק האמריקני והקשרים ההדוקים בין ישראל לארה"ב, הן ברמת הממשל הפדראלי והן באופן ישיר עם המדינות השונות. כך למשל, ישנן תוכניות שונות לעידוד ותמרוץ חברות ישראליות לשתף פעולה עם חברות אמריקניות ומוסדות מחקר לצורכי פרוייקטי מחקר, פיתוח והדגמה משותפים.
הרבה חברות ישראליות מעוניינות להרחיב את פעילותן בשוק האמריקני, החברות רוצות להיות קרובות לאחד משוקי היעד המרכזיים שלהן, הן ללקוחות פוטנציאליים והן למשקיעים.
אז אם אתם שוקלים להרחיב את פעילות החברה שלכם לארה"ב, אלו הם מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון:
1. ויזות עבודה:
תהליך שרצוי להתחיל בו בהקדם, ואף רצוי כשנה לפני המעבר המתוכנן. ברגע שמתקבלת ההחלטה על פתיחת פעילות בארה"ב והוחלט שהיזם ו/או נושאי תפקיד אחרים בחברה הישראלית יעברו לארה"ב (אפילו לתקופה קצרה של כשנה) כדי לסייע בשלבים הראשוניים של הפעילות, צריך לטפל בנושא הויזות עבודה בארה"ב. זהו לא תהליך אוטומטי ובהחלט ייתכנו אתגרים במהלך הבקשה. ישנן ויזות עבודה שונות שיכולות להיות רלוונטיות לאזרחים ישראליים, אך תנאי הסף להגשתן שונים. למשל:
ויזת L1: מקנה אשרת עבודה למנהלים ועובדים בעלי ידע ייחודי. אישור העבודה הוא לכל בני משפחת מקבל הויזה. אחת מדרישות הסף: עבודה של לפחות שנה בחברה הישראלית במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
ויזת H1B: אחת מדרישות הסף: תואר אקדמי ויכולות מקצועיות בקטגוריות מסויימות. ויזה זו לא מקנה אישור עבודה לבן או בת הזוג. עוד חשוב לציין, שזו ויזה עם מכסות שנתיות מוגבלות -על פי רוב 85 אלף ויזות מתוכן 65 אלף לבעלי תואר ראשון, ו-20 אלף לבעלי תואר שני ומעלה. ויזה זו מאוד מבוקשת בעולם ההייטק, ובדרך כלל ביום פתיחת קבלת הבקשות בכל שנה קלנדרית, ב-1 באפריל, תוך שבוע מתמלאות המכסות.
2. קביעת מיקום משרדי החברה בארה"ב:
השיקולים בקביעת מיקום משרדי החברה בארה"ב הם רבים ותלויים בשלל גורמים כמו כוח עבודה זמין והולם באזור, לקוחות ו/או משקיעים אסטרטגיים באזור, מקום מגורי עובדים מקומיים בכירים שגוייסו לחברה ועוד. ישנם כמה גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון:
- שיקולי מס - חשוב להתייעץ עם רואה חשבון ועורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי. במדינות שונות בארה"ב ישנם כללי מיסוי שונים. כך למשל בפלורידה ומספר מדינות נוספות בארה"ב, אין מס הכנסה פרסונלי, אך ישנם מיסים אחרים בשיעורים שעל החברה לשקול.
- קיומם של תמריצים ומענקים במדינות וערים מסויימות בארה"ב - יצירת מקומות תעסוקה, במיוחד כשמדובר בתפקידים שיעניקו הכשרה והתמחות טכנולוגית ותגמול גבוה מהממוצע, הינו בעל ערך רב בעיקר באזורים המעוניינים לקדם תעשיות חכמות ומקצים לצורך כך תקציבים מיוחדים. טרם בחירת מיקום המשרד חשוב לברר מול לשכות המסחר המקומיות ומי שאחראי על הנושא במשרד המושל, מה הם התמריצים הקיימים באזורים השונים שיכולים להיות רלוונטים לפעילות החברה. במדינות רבות, אם הפנייה מתבצעת לאחר שכבר נשכרו המשרדים, החברה כבר לא תהייה זכאית לקבלת מענק או הקלות מס. כך שיש חשיבות רבה לתזמון הפנייה ולעובדה שהחברה שוקלת אופציות שונות. סוג התמריצים יכול לנוע ממימון הדרכה של עובדים, הקלות מס וכו' ועד מתן מענקים כספיים וקבלת משרדים ללא תשלום. חשוב כמובן להבין מהן ההתחייבות הנדרשות לצורך קבלת ההטבות ואם אלו תנאים בהן החברה תוכל לעמוד.
3. הבנת התשתית הרגולטורית:
חשוב להבין את התשתית הרגולטורית הרלוונטית למוצרי החברה. מה הכללים החלים אם החברה רוצה לערוך המשך מחקר ופיתוח בארה"ב ופרוייקטי הדגמה? מה הכללים החלים על מכירת המוצר וייבואו לארה"ב, אם מיוצר מחוץ לארה"ב? מה ההיתרים הרגולטוריים שידרשו? בנוסף, בתחומים מסוימים, תתכן חשיבות לעריכת פרוייקט הדגמה במימון ושיתוף פעולה עם הגוף הרגולטורי הפדראלי המתאים או עם גופים מדינתיים. כדאי להערך לכך מבעוד מועד, לבחון מה התוכניות הקיימות הרלוונטיות, מי הם השותפים המתאימים, ומהם מועדי ההגשה. לעיתים, זכייה במענק פדראלי או אחר, לצורך פרוייקט הדגמה יכול לסייע במאמצי החדירה הראשונית לשוק ולשמש כ"חותמת הכשר" למוצר החברה. מכיוון שמדובר בתהליכים ארוכים, כדאי להתייעץ ולשקול מהלך שכזה, אם רלוונטי, עוד בטרם הקמת מרכז פעילות בארה"ב.
הכותבת היא עורכת דין מפירמת עורכי הדין Holland & Knight הבינלאומית, המייצגים חברות בינלאומיות הפועלות בשוק האמריקני