דור שלישי לשד העדתי: פי 1.5 אשכנזים עם תואר ממזרחים

שיעור האקדמאים בקרב אשכנזים בני הדור השלישי גבוה פי 1.5 משיעור האקדמאים המזרחים בני דור זה. המחקרים על הפערים העדתיים בדור השלישי נדירים מאוד ומחקר חדש מחזק את הטענה שהם עדיין גדולים.

עם זאת, זהו צמצום משמעותי לעומת בני הדור השני שבו עמד היתרון האשכנזי על יותר מפי שניים. ממצא מפתיע נוסף של המחקר הוא שעיקר הצמצום בפער נובע מירידה בשיעור האקדמאים האשכנזים.

סטודנטים בהרצאה צילום: דנה קופל

את המחקר פרסמו החודש הפרופסורים ינון כהן ונח לוין אפשטיין והחוקר עמית לזרוס מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל־אביב, בכתב העת המדעי "מחקר על ריבוד וניידות חברתית".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה שואלת בסקרים שלה על מוצא הסבים של הנסקר. לכן הנתונים שלה אינם מאפשרים לחקור את הדור השלישי של בני העדות השונות. על רקע זה מציינים החוקרים ש"הפערים בין אשכנזים למזרחים הם הנושא השנוי ביותר במחלוקת בסוציולוגיה הישראלית, אבל רק מעט ידוע על הפערים הסוציו־אקונומיים הקיימים בדור השלישי".

החוקרים הגדירו מזרחי או אשכנזי כמי שלפחות אחד מארבעת סביו וסבותיו נמנים עם עדה זו, ואין ביניהם אף אחד מהעדה השנייה. לצורך המחקר השתמשו החוקרים בסקר האירופאי החברתי (ESS), שכלל שאלה על מוצא הסבים.

פחות אשכנזים אקדמאים

הבשורות הטובות הן שהפער העדתי בשיעור האקדמאים, בין הדור השני לשלישי, ירד מ־33% ל־20%, כלומר ירד ביותר משליש. בדור השני שיעור האקדמאים בקרב האשכנזים עומד על 64% יותר מכפול משיעורם בקרב המזרחים שעומד על 31%.

בדור השלישי שיעור האקדמאים בין האשכנזים עומד על 56% ובין המזרחים על 36%, פי 1.56. חלק מצמצום הפער נובע מעלייה בשיעור האקדמאים המזרחים מ־31% ל־36%. אבל הבשורה המביכה היא, שרוב הצמצום בפער נבע מירידה בשיעור האקדמאים האשכנזים מ־64% ל־56%.

אצל הנשים האשכנזיות נרשמה ירידה מ־71% בדור השני ל־65% בדור השלישי. זאת, לעומת עלייה מ־33% ל־43% אצל המזרחיות. זה הביא לצמצום מאוד משמעותי של הפער מ־38% ל־22%. החוקרים מציינים שייתכן שאחד ההסברים לשיפור הוא שיעור גבוה של מורות מזרחיות שעשו תואר במכללה אקדמית להוראה.

מביך במיוחד הוא המצב בקרב הגברים. הפער אמנם הצטמצם מ־30% ל־19%, ירידה של יותר משליש. אלא שמתברר ששיעור הגברים המזרחים האקדמאים שעומד בדור השני על 27% כמעט לא גדל בדור השלישי - 28%. כמעט כל הירידה בפער נובעת מכך ששיעור האקדמאים האשכנזים ירד מ־57% בדור השני ל־47% בשלישי.

שיעור האקדמאים בקרב בני המוצא העדתי המעורב גדל מ־46% בדור השני ל־50% בדור השלישי. הם קרובים יותר לאחוז האשכנזי (56%) מאשר למזרחי (36%).

החוקרים מציינים שגם בדור השלישי לא הושג השוויון ברמת החינוך ונראה שהדבר עלול לקחת ארבעה או חמישה דורות. הם מייחסים זאת להסללה של המזרחים לחינוך מקצועי (בתקופה שקדמה לפריחת ההייטק) ולתעודות בגרות ברמה נמוכה. עם זאת, מסד הנתונים של המחקר לא אפשר לבדוק זאת.

החוקרים מציינים שהם בדקו השכלה אקדמית משום שזה הקריטריון החשוב ביותר להצלחה בשוק העבודה בשלושת העשורים האחרונים.

על פי הנתונים, השכר של בוגרי תיכון בישראל עומד על שני שלישים מהשכר של בוגרי אוניברסיטה. עם זאת, גם נתוני הסקר האירופי לא אפשרו להם לבדוק הכנסה. גורם מרכזי שמציינים החוקרים לצמצום הפערים בעיקר בקרב נשים הוא מהפכת המכללות.

"פוטנציאל הצעיר המזרחי"

תומר סמרקנדי, מנכ"ל קרן אייסף לחינוך, התומכת בלימודים אקדמיים של צעירים מהפריפריה, ביקר בתגובה למחקר את העובדה שלמועצה להשכלה גבוהה אין תוכנית לקידום והעדפה של צעירים מזרחים, בעוד יש למועצה תוכניות כאלו לחרדים, בדואים ואתיופים. לדברי סמרקנדי, "גם המזרחים, שחלק מעדיפים לכנותם פריפריה חברתית וגיאוגרפית, סובלים מתת־ייצוג באקדמיה. ב־70 שנותיה של מדינת ישראל אכן הצטמצם הפער בין אשכנזים למזרחים, אך הפערים עדיין קיימים בגדול".

סמרקנדי מציין ש"השכלה אקדמית היתה ונותרה האמצעי האפקטיבי ביותר לשיפור מעמד חברתי וכלכלי למרבית הצעירים ממשפחות ללא עורף כלכלי. הפניית משאבים לקידום ומימוש הפוטנציאל העצום של צעירים מזרחים מהפריפריה תהווה מנוע לכלכלה הישראלית, ותדחף צעירים רבים יותר לעולם התעסוקה עתירת הידע".