היורו נפל לשפל של שנה וחצי עם פתיחת שבוע המסחר: 4.10 שקלים

השקל התחזק בפתיחת שבוע המסחר במט"ח (ב'), על רקע נסיגה של הדולר בשווקים הבינ"ל: הדולר ירד בשוק המקומי ב-0.6% והשער היציג נקבע על 3.62 שקלים, היורו נחלש ב-0.1% והיציג נקבע על 4.10 שקלים - שפל של שנה וחצי (יוני 2017); בשוק העולמי מטפס היורו ב-0.2% ונסחר ב-1.131 דולר, הפאונד עולה ב-0.2% ל-1.291 דולר.   

הציפיות בשווקים להסכמות קרובות בשיחות בין ארה"ב לסין על הסכמי סחר מעבירה הבוקר משקיעים מהקרקע הבטוחה של הדולר לטובת הנכסים המסוכנים יותר בשוק המניות – תנועה שתורמת לעליות החדות במדדים של אסיה. גם בארה"ב וגם בסין דיווחו בסוף השבוע גורמים על התקדמות בשיחות בשבוע שעבר, אף שהודגש כי נדרשת עוד עבודה רבה על מנת להגיע להסכם. המו"מ בין המשלחות יימשך השבוע בוושינגטון הבירה.

"הסכם הסחר הוא הנושא הגדול בשווקים. עתה השיחות עוברות מבייג'ינג לוושינגטון ואנו נוכל לקבל יותר זרימה של חדשות", אמר מייקל מקרת'י (Michael McCarthy), אסטרטג השווקים הראשי של CMC Markets (הדברים הובאו ב-CNBC).

נשיאי סין וארה"ב שי ג'ינפינג ודונלד טראמפ צילום: בלומברג

נתוני תוצר ואינפלציה בישראל  

 הלמ"ס דיווחה אתמול על האטת קצב צמיחת התמ"ג מ-3.4% במחצית הראשונה של 2018 ל-2.2% במחצית השנייה של השנה. "האטת התמ"ג העסקי (ללא חברות הזנק) הייתה חזקה יותר בין שתי המחציות: מ-3.7% ל-1.2%. המספרים לעיל – בקצבים שנתיים.

עם זאת, מציין רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי-טפחות, התמ"ג למעט מסים נטו על הייבוא, הנחשב תנודתי פחות ומייצג יותר, רשם האטה חדה פחות: מ-3.3% ל-2.7%. בהתחשב בשיעור הבלתי מועסקים, העומד על 4.3% מכוח העבודה האזרחי וקרוב למדי להגדרה של תעסוקה מלאה, "איננו סבורים כי האטת התוצר מהווה, לעת עתה, גורם לדאגה, כזה שיכול להשפיע לרעה על פעילות המשק", אומר מנחם.

"גורם נוסף שמרחיק דאגה, בשלב זה, הינו השיפור של קצב צמיחת התמ"ג בין הרבעים השני והשלישי של 2018 לרבע האחרון של השנה: מ-0.9% ו-2.4%, בהתאמה, ל-3.1%. הנתונים לרבע בודד אמנם תנודתיים ולעיתים קרובות מתוקנים משמעותית בדיעבד, אך ניתן בכל זאת לשאוב עידוד מהשיפור כאמור", מוסיף מנחם.

מדד ינואר שירד ב־0.1% משדר תמונה מבלבלת על סביבת המחירים במשק - כך אומרים דרור גילאון ואורנן סולומון, הכלכלן הראשי ומנהל ההשקעות הראשי בהתאמה באזימות בית השקעות. "מחד, מדובר במדד שלילי שמלמד על סביבת אינפלציה מתונה עם ירידה בסעיפי ההלבשה, הדלק, הנופשים ואפילו שכר הדירה. אך כשמנטרלים את השפעות העונתיות מאידך, מגדלים שסעיף ההלבשה התייקר ב־0.4%, ומחירי הדירות עלו ב־0.2% לאחר ארבע תצפיות שליליות רצופות בחודשים הקודמים. בנוסף, מדובר במדד גבוה בהרבה מממוצע מדדי ינואר בשש השנים האחרונות, שבהן ירד מדד ינואר בממוצע ב־0.48% כאשר הירידה המקסימלית היתה 0.9% בשנת 2015 והמינימלית, 0.2% בשנת 2017", מסבירים גילאון וסולומון.

"נראה שבמצב הנוכחי ריבית נמוכה עשויה להיות אפקטיבית יותר בכל הקשור לתמיכה בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים. זאת, למעט במקרה שבו יחשבו בבנק ישראל שריבית נמוכה מדי תגרור התחממות יתר שתוביל את האינפלציה לחריגה כלפי מעלה, לתקופה העולה על שנתיים. ניתוח הנתונים המגיעים מהארץ ומהעולם מראה שקיימת הסתברות נמוכה להתממשות תרחיש זה. הנציבות האירופית הורידה לאחרונה את תחזית הצמיחה והאינפלציה של גוש היורו באופן משמעותי. גם הבנקים המרכזיים של בריטניה ואוסטרליה הורידו את תחזית הצמיחה של מדינותיהם. גרמניה סיימה את הרבעון הרביעי ב־0% צמיחה ובכך נמנעה מכניסה רשמית למיתון. בארה"ב ירדו המכירות הקמעונאיות בדצמבר בשיעור חד של 1.2%, מדובר בירידה החדה ביותר מאז 2009", מוסיפים גילאון וסולומון.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום מסך: לע"מ