"בהיסטוריה היו מהפכות גדולות מנטפליקס ואנשים עדיין יצאו לקולנוע"

"כרטיסי הקולנוע הראשונים נמכרו בסוף המאה ה־19. מאז נרשמו כמה מהפכות טכנולוגיות, שבכל אחת מהן היו מי שאמרו שאין עתיד לקולנוע. הרדיו, הטלוויזיה, הוידאו וה־DVD - כל אלה היו מהפכות הרבה יותר גדולות מנטפליקס, אבל המציאות הראתה שאנשים רוצים תמיד לבלות יחד מחוץ לבית", כך אומר אפי ליפשיץ, מנכ"ל ומבעלי רשת בתי הקולנוע מובילנד בראיון ל"כלכליסט". ליפשיץ אומר את הדברים בתגובה לשאלת ההיתכנות העסקית של בתי קולנוע בתקופה של ריבוי ערוצי טלוויזיה וכניסת שירותי הסטרימינג לישראל.

מובילנד שהוקמה בשנה שעברה פתחה מתחם קולנוע בכרמיאל ובו ששה אולמות בהשקעה של 7 מיליון שקל. בקיץ הקרוב צפויה החברה לפתוח שני מתחמים נוספים: מתחם בן 11 אולמות בפולג בנתניה בהשקעה של 15 מיליון שקל, ומתחם בן שבעה אולמות בקניון עזריאלי בחיפה בהשקעה של 20 מיליון שקל. את ההשקעה הגבוהה ביותר מכוונת החברה דווקא לעפולה, שם מתוכננת הקמת מתחם בן 10 אולמות ויותר מ־1,100 מקומות ישיבה. ולמרות האמון שמפגין ליפשיץ בעסקי הקולנוע, הרשת מתכננת לשלב במתחמים שלל גימיקים שימשכו את הקהל מהספה אל מחוץ לבית. בין היתר מדובר על הקרנות באולמות הכוללים כסאות מתכווננים ומתחממים במחיר כרטיס רגיל, אולמות המותאמים לילדים עם מתחמי ג'ימבורי ומזנונים צמודים, מזנונים הבנויים בסגנון של חנות נוחות ומשקאות במילוי חופשי.

אפי ליפשיץ צילום: אלעד גרשגורן

ג'וקר נוסף ששולפים כעת במובילנד לחיזוק אחיזתם בצפון הארץ הוא איש העסקים ענאן שמשום, בעלי חברת בני פאוזי השולטת בשוק משקאות האנרגיה עם המותג BLU. שמשום ישתתף בהשקעה בת 30 מיליון שקל במתחם בעפולה, ונראה כי הוא מאמין בצורך אמתי במתחמים מסוג זה בארץ ובצפון בפרט. "אנו עדים לירידה משמעותית בביקור בקניונים, ומזהים שמה שמושך היום את הצרכן לצאת מהבית זה מקום שמשלב בילוי ופנאי", אומר שמשום ל"כלכליסט". "בתי הקולנוע בישראל הם המענה לכך. מדובר בתחום בצמיחה עם פוטנציאל אדיר".

"בתי קולנוע תמיד היו עוגן של טראפיק בקניונים"

ליפשיץ מכיר את ענף הקולנוע היטב, גם בתקופות הפחות זוהרות שלו. הוא כיהן בעבר כסמנכ"ל הפיתוח העסקי של רשת גלובוס מקס שנקלעה להקפאת הליכים. את מובילנד הקים עם קבוצת שותפים, בהם חברת "ISG מדיה" שבבעלות שי שמשון וגלעד אלעזר. שותף נוסף, שמשמש גם כסמנכ"ל התפעול והבינוי במובילנד הוא יניב הרוש, גם מיוצאי גלובוס מקס.

הקמת בתי הקולנוע החדשים של הרשת יוצאת לדרך לאחר עשור במהלכו נסגרו בתי קולנוע ותיקים במרכזי הערים ובקניונים הגדולות. פריחתה של האופנה הבינלאומית, הובילה את קניון עזריאלי לפנות ב־2010 את קולנוע גלובוס לטובת הקמת חנות למותג האופנה השוודי H&M. שלוש שנים קודם לכן, נסגר קולנוע דיזנגוף בדיזנגוף סנטר ולאחריו נסגר קולנוע לב בקניון רמת אביב ובתי קולנוע נוספים.

כיום נראה כי אנו חוזים בהיפוך המגמה, ולראייה חשיפת "כלכליסט" משבוע שעבר, לפיה קבוצת עזריאלי מקדמת ביחד עם אלקו מדיה מתחם בתי קולנוע בקניון עזריאלי תל אביב ומתחם נוסף בקניון הנגב בבאר שבע. בנוסף, מנהלות אלקו ועזריאלי מו"מ גם לפתיחת מתחם בתי קולנוע בקניון חולון.

ליפשיץ דווקא לא רואה בכך היפוך מגמה וטוען כי בעלי הקניונים מעולם לא הפסיקו לראות בבתי הקולנוע עוגן שמייצר תנועת לקוחות. "בסך הכל נסגרו בתי קולנוע בשלושה קניונים בתל אביב וירושלים, אבל האפקט התחושתי שהיה לזה, היה רחב יותר. בתי הקולנוע תמיד היו עוגן של טראפיק בעולם הקניונים וזה היה לגיטימי מצד אותם קניונים להעדיף סוחר אחר על פני הקולנוע באותה תקופה. יחד עם זאת, עם כל מה שקורה בשנים האחרונות בענף האופנה בקניונים, בעלי הקבוצות מבינים יותר שהקניון הוא מרכז בילוי ופנאי, ולכן הקונספט של ריטיילטיימנט (קנייה ובילוי - נ"ק) מוביל את הקו של הקניונים החדשים ובעלי קניונים ותיקים מתאימים את עצמם אליו".

"לאנשים אכפת מנראות ואווירה, ולא רק מהסרט"

לדברי ליפשיץ מכירות הכרטיסים בארץ ובעולם בעלייה. "בישראל, השוק של בתי הקולנוע גדל בעקביות מאז 2005. בשנת 2018 ספציפית היתה ירידה קלה, אבל זה לחלוטין תלוי תכנים וקיומו של המונדיאל בקיץ, כך שמדובר בירידה לצורך עלייה ובמקום שמציבים מתקנים טובים, הקהל מגיע". ואכן, על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוקטובר 2018 לכבוד יום הקולנוע הישראלי, בשנים 2017־2016 פעלו 56 בתי קולנוע בישראל, לעומת 50 בתי קולנוע בשנת 2015. על פי הנתונים, חלה בשלוש השנים האלה עלייה הדרגתית במכירת הכרטיסים: מ־16.1 מיליון ב־2015 ל־17.5 מיליון ב־2016 ול־18.7 מיליון כרטיסים ב־2017. עם זאת, כדי להביא את הקהל לקופות נדרשות החברות להשקיע עשרות אלפי שקלים בכל מתחם.

מה התחזית שלכם להחזר ההשקעה?

"לפי התכנית העסקית מדובר על תקופה של עשור אם לא למעלה מכך. ההשקעה גבוהה כי מדובר בהקמת מתחם שעוטף את האולמות ומעצים את חוויית הבילוי. לפני 50 שנה, היו היכלות גדולים ומפוארים, בשנות השמונים בתי הקולנוע הפכו למקומות שאין בהם דבר, למעט האולם עצמו והבילוי הסתכם בצפייה בסרט. בשנים האחרונות הקולנוע חוזר להיות מושקע יותר, בכל הנוגע לחוויית בילוי, ושמים דגש על הניראות. הסטנדרטים של הקהל עלו בשני מובנים - אחד בתוך האולם, ועל כך השפיע לטובה המעבר להקרנה דיגיטלית עם ציוד שכן מייצר שונות בין בתי הקולנוע שמציעים מסך רחב ומערכות סאונד טובות, לעומת אלו שלא. ושניים - האזור שמחוץ לאולם. שם הדגש הוא על האווירה והוא מאד חשוב כי באים לבילוי ולא רק לראות את הסרט".

ענאן שמשום צילום: עמית שעל

למה בחרתם להתמקד בצפון הארץ?

"באזור הצפון המחסור בקולנוע בולט מאד. באזור עפולה, נצרת והעמקים יש מחסור משמעותי במסכי קולנוע חדישים. היו מספר בתי קולנוע קטנים, שנסגרו עם השנים. המתחם החדש יאפשר גם להרחיב את אפשרויות תרבות הבילוי והפנאי לכל תושבי האזור וליצור מאות מקומות עבודה חדשים".

אם הפוטנציאל כל כך גדול, למה אדרי לא הביא את סינמה סיטי לצפון?

"אני לא יודע לנתח שיקולים עסקיים של אחרים. אנחנו זיהינו בצפון הזדמנות עסקית טובה כי החוסר במסכים ממשי ומורגש. נוצר פה ואקום עם מאות אלפי אנשים בלי מסכים".

"לא קל להיות מפעיל שאינו מפיץ סרטים"

תחום הקולנוע בישראל מתחלק לשני תחומי פעילות מרכזיים: הפצת הסרטים והפעלת רשתות קולנוע. מובילת השוק היא חברת תיאטראות ישראל, שמפעילה את בתי הקולנוע רב חן ואת מתחמי הקולנוע יס פלאנט ומחזיקה ב־33% מהשוק. זאת לצד פעילות הפצת סרטים תחת פורום פילם. אחריה רשת גלובוס מקס לשעבר, שנרכשה ב־2017 על ידי אלקו ומותגה תחת HOT סינמה המחזיקה 25% מהשוק. נתח דומה יש למתחמי סינמה סיטי, שבשליטת משפחת אדרי המחזיקה בפעילות הפצה תחת יונייטד קינג.

לפני כשבוע פתחה רשות התחרות בחקירה גלויה בחשד שפורום פילם, חברת הפצת הסרטים מהגדולות בישראל, פעלה כדי לפגוע בתחרות בין בתי הקולנוע בארץ. בעלי השליטה בפורום פילם, האחים מוקי (משה) וישראל גרדינגר, הם גם בעלים של חברת תיאטראות ישראל, שמחזיקה ברשתות בתי הקולנוע יס פלאנט ורב חן. על פי החשד, פורום פילם סירבה במשך שנים, להפיץ סרטים מובילים למתחרות של יס פלאנט ורב חן. מדובר בהפרה לכאורה של תנאי המיזוג של פורום פילם עם חברת הפצת הסרטים מטלון ושות' משנת 2010, שלפיהם היא מחויבת לספק לבית קולנוע כל סרט שהופץ ליותר מ־18 בתי קולנוע.

יש היתכנות עסקית לחברה שרק מפעילה בתי קולנוע ולא מפיצה סרטים?

"זה לא קל, אבל בסך הכל האינטרס של המפיצים הוא להפיץ את הסרטים שלהם בכמה שיותר מסכים. אף אחד לא יכול להקרין הכל כל הזמן ולכן אני לא מזהה בעיה או מרגיש שיש לחברה נחיתות ביכולת שלה להציע תכנים לצופים, ביחס למתחרים. מעבר לזה, אנחנו נותנים ערך מוסף שאין בבתי קולנוע אחרים כמו הריפיל במזנון, תפריט ילדים מוזל, סרט ילדים עם פופקורן ושתייה ב־25 שקלים ואפשרות לעשות שימוש במקום לאירועים פרטיים כמו ימי הולדת, שזה דבר שלא היה קיים באזור".

תתמקדו רק בצפון הארץ, או שיש כוונה להתרחב למרכז ולדרום?

"באזור הדרום יש כרגע מספיק מסכים. המחסור שאני מזהה הוא דווקא במרכז ובראש ובראשונה בתל אביב, בה חסרים מסכים באופן חריג וצריך למצוא פתרון לבתי קולנוע איכותיים קטנים שישתלבו ברחבי העיר. מעבר לזה יש לנו עכשיו הרבה על הצלחת ולא ננגוס ביס שלא נוכל לעכל".