העליון: השופטת בדימוס גרסטל לא תוכל להמשיך לשמש בוררת בסכסוך דוראד

החלטה דרמטית בבית המשפט העליון: בפסק דין שניתן לפני זמן קצר (ג') החליט הרכב של שופטים לקבל את הערעור שהגישה אדלקום, ולהורות על העברתה של הבוררת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, מתפקידה. זאת לאור התייעצותה של גרסטל עם עו"ד איל רוזובסקי, שייצג את אחד הצדדים בבוררות בפניה, בעניין אישי שלה הקשור לתיק 1270.

לפסק הדין המלא לחצו כאן 

השופטת בדימוס הילה גרסטל צילום: נמרוד גליקמן

גרסטל דחתה את הבקשה לפסול אותה, ועל ההחלטה הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר התבררה בפני השופטת יהודית שבח. השופטת שבח החליטה גם היא שלא לחייב את גרסטל להתפטר - אף שמתחה ביקורת על התנהלותה.

בפסק הדין של בית המשפט העליון כתב השופט דוד מינץ, כי רשות ערעור על החלטות ופסקי דין בענייני בוררות ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, וכי במקרה זה "תמהיל השאלות והצטברותן יחד יוצרים עניין עקרוני שיש להידרש לו במסגרת מתן רשות ערעור".

לדברי מינץ, אין הרבה מקום לספק כי על פי דברי גרסטל עצמה היא התייעצה עם בא כוח אחד מהצדדים שהתדיינו לפניה, וכי לו מילאה באותה שעה תפקיד שיפוטי היה עליה לפסול עצמה מלהמשיך לדון בעניין; עם זאת, טען מינץ, קיימים הבדלים רבים ומשמעותיים בין חובות האתיקה החלות על שופט לבין אלו החלות על בורר.

לפי השופט מינץ, קיום התייעצות משפטית, אפילו ממוקדת וקצרה, בין שופט מכהן לבין עורך דין המייצג באותה שעה צד להליך משפטי תלוי ועומד לפני אותו שופט, מהווה עילת פסלות - וכך גם כאשר מדובר בבוררות. לפיכך סיכם באומרו שימליץ לחבריו לקבל את בקשת הערעור. השופט נעם סולברג הצטרף לדעתו של מינץ. בדעת מיעוט היה השופט ג'ורג' קרא.

"שופט אשר נקלע למצב שכזה מחויב לפסול עצמו מלשבת בדין"

סולברג כתב כי, בדומה לשופט מינץ, הוא "סבור כי נסיבות העניין דנן הן חריגות ומצדיקות את התערבותנו". לדבריו, במקרה זה ישנה עילת פסילה שנובעת מסעיף 15 לכללי האתיקה, הקובעת ששופט לא ישב בדין שעה ש"עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניינו של השופט". לפי סולברג, אין צורך בליווי צמוד ומתמשך או בייצוג השופט לפני ערכאות על מנת שהשופט לא ישב בדין.

סולברג הוסיף כי במצב בו ישנה עילת פסילה, הרי שאף אם במקרה פרטני יוכח שאין חשש ל"משוא פנים", עדיין הפסול יעמוד בעינו ואין שיקול דעת. "שופט אשר נקלע למצב שכזה מחויב לפסול עצמו מלשבת בדין. ההוראות האמורות נקבעו אומנם ביחס לשופטים, אלא שכחברי השופט מינץ סבורני כי כללי הפסלות שחלים על בורר דומים לאלה החלים על שופט".

סולברג התייחס לדבריה של השופטת המחוזית שבח, שלא חייבה את גרסטל להתפטר, וקבעה כי "הלקוי, אף שהוא מעורר אי נוחות... אינו מהווה סיבה להעברתה מתפקידה". לדברי סולברג, הוא לא מקבל את המסקנה הזו: "זהו קשר מסוג אחר, שובר שוויון, כנטען המחייב פסילה. זהו קשר העולה כדי קרבה ממשית כמשמעה בחוק".

בדעת מיעוט קבע השופט ג'ורג' קרא, כי התשובה לשאלה מתי ייפסל בורר היא תלוית נסיבות מטבעה. במקרה זה, כתב, בדק בית המשפט המחוזי את הנסיבות המיוחדות והגיע למסקנה שאין בקיום השיחות המדוברות, על אף התקלה שהתלוותה לכך על רקע מערכת היחסים המיוחדת שהיתה לבוררת עם באי כוח הצדדים ושהיתה ידועה לכל הצדדים, כדי להצדיק העברת הבוררת מתפקידה.

בחרה להתייעץ על ענייניה הפרטיים דווקא עם פרקליט החברה המעורבת בבוררות

הבקשה לפסול את גרסטל הוגשה לבית המשפט ביולי האחרון, בעקבות הליך הבוררות בתביעה שהגישה אדלקום, אחת מבעלי תחנת הכוח הפרטית דוראד, מול בעלי מניות אחרים. היקף הבוררות הנטען עומד על כ-180 מיליון דולר. אדלקום טענה כי בעודה משמשת כבוררת פנתה בפברואר האחרון גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס, לעו"ד איל רוזובסקי, המייצג את החברה בבוררות, וביקשה להתייעץ דווקא עמו כיצד לפעול בקשר ל"תיק 1270", המכונה גם "פרשת גרסטל", בה היא עצמה מעורבת.

תיק 1270 עוסק בחקירה שניהלה יחידת 433 של משטרת ישראל ואשר נחשפה בפברואר 2018. על פי החשד, ניר חפץ, לשעבר יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל עם יועץ התקשורת אלי קמיר, להביא למינויה של גרסטל למשרת יועצת משפטית לממשלה בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה. בסופו של דבר המליצה המשטרה לסגור את התיק, מחוסר תשתית ראייתית לביצוע העבירות.

לטענת אדלקום, המצב החריג בו מכל עורכי הדין הבכירים שעובדים, בחרה גרסטל לפנות להתייעצות בענייניה הפרטיים והאישיים דווקא עם פרקליטה של החברה שמייצג אותה בבוררות בפני גרסטל, יצרה מצב בלתי מתקבל על הדעת ואדלקום חוששת שגרסטל תפסוק נגדה בסופו של דבר, ולו בכדי להוכיח שהיא לא הושפעה מהקשר שלה עם רוזובסקי.

מטעם קבוצת אדלטק נמסר: "החלטת העליון מדברת בעד עצמה - בניגוד מוחלט לטענות המופרכות מטעם קצא"א ודורי – נקבע כי היה על הבוררת לפסול עצמה מיד לאחר שהתייעצה עם בא כוחה של אדלטק".

בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי קבוצת אדלטק, באמצעות עוה"ד רון ברקמן ואלעד חן ממשרד ברקמן ושות', וכן על ידי קבוצת זורלו הטורקית המיוצגת על ידי עוה"ד אורן טננבוים ושרון תובל ורונה זמשטייגמן ממשרד מ.פירון ושות'.

מקצא״א ובעלי המניות הנוספים בדוראד נמסר: "בית המשפט העליון קבע כי התנהלותה של קבוצת אדלסבורג נגועה בחוסר תום לב וכל מטרתה היא - בלשון פסק הדין - לתקוע מקלות בגלגלי הבוררות. לצערנו בכל זאת בימ"ש פסל את כבוד השופטת גרסטל כבוררת בתיק בשל עניינים שאינם קשורים בתיק. אך זהות היושב בדין לא משנה את העובדות".