סופר הנפקה: סופר־פארם בוחנת הנפקה בתל אביב

רשת הפארם סופר־פארם עשויה להפוך להנפקה החמה של 2019: ל"כלכליסט" נודע כי דירקטוריון הרשת החליט באחרונה לבחון מהלך של הנפקת החברה בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1.8‑2 מיליארד שקל.

החברה, שבה שולט ליאון קופלר, החלה בהכנות להנפקה, כשאת התשקיף צפוי להוביל משרד עו"ד יגאל ארנון בעוד החתמים המובילים יהיו לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל. לאומי מחזיק ב־15% ממניות סופר־פארם ודיסקונט ב־10%, כשאת ה־75% הנותרים מחזיק קופלר. מבחינת הבנקים, המהלך נועד לאפשר להם למכור את מניותיהם בחברה.

מימין: המספרים מאחורי ההנפקה. משמאל: בעל השליטה בסופר־פארם ליאון קופלר. ידולל צילום: אוראל כהן

לא ברור אם קופלר עצמו ימכור חלק ממניותיו בחברה. המהלך יכלול, כנראה, הנפקה של מניות חדשות תמורת הזרמה של הון לחברה בהיקף של 100‑200 מיליון שקל. מניות חדשות אלו ידללו את אחזקתו של קופלר, אך יאפשרו לרשת להיכנס למדינות חדשות ואולי גם לתחומי פעילות חדשים בישראל.

כבר לפני שלוש שנים החלו הבנקים בניסיונות למכור את מניותיהם בסופר־פארם - בין האחזקות הוותיקות בתיק ההשקעות שלהם. הרצון הזה הוביל בסוף 2017 למגעים אינטנסיביים עם קרן ההשקעות הבינלאומית CVC, שתכננה לרכוש 40% ממניות הרשת תמורת 760 מיליון שקל - לפי שווי של 1.7‑1.9 מיליארד שקל.

במסגרת אותה עסקה, לאומי ודיסקונט היו אמורים למכור את מלוא אחזקותיהם ברשת. קופלר, שהיה מוכן אז להכניס שותף שיתרום ערך אסטרטגי לחברה, תכנן למכור 15% ממניות החברה. מבחינתו, הערך הזה במקרה של CVC היה פעילותה בפולין, שם פעילה גם סופר־פארם. אלא שהמגעים לחתימה על ההסכם התפוצצו ברגע האחרון, לאחר שקופלר סירב להעניק לקרן כמה סמכויות שדרשה.

כמה חודשים לאחר אותו פיצוץ שכרה סופר־פארם את שירותיו של בנק רוטשילד כדי שיאתר שותף חדש, אולם מאז לא ידוע על התפתחויות בנושא. ההסכם עם רוטשילד עדיין עומד בעינו, והבנק לא הפסיק את מאמציו לאתר שותף. קופלר, שעד לאחרונה לא התלהב מרעיון ההנפקה, מוכן כיום לקבל אותה, כנראה לאחר התייעצות עם מקורביו בחברה והמנכ"ל ניצן לביא.

שורת אתגרים לא פשוטים

סופר־פארם היא החברה החזקה ביותר בשוק הטואלטיקה והפארם בישראל, אולם היא ניצבת בשנים האחרונות בפני אתגרים לא פשוטים ובראשם התחרות מצד שופרסל, שרכשה את רשת ניו־פארם המתחרה והשיקה במקומה את המותג החדש Be פארם.

לצד זאת, גם מהלכים של הממשלה להורדת יוקר המחיה מקשים את פעילות הרשת. בין היתר, מדובר במהלכים להגבלת הסדרי בלעדיות של הרשתות הגדולות במרכזים מסחריים, קידום חוק שקיפות מחירים ושינוי חוק ההגבלים העסקיים כך שיאפשר להגדיר גופים עסקיים כבעלי כוח שוק גם במקרים שבהם אינם מונופול. מהלכים אלה מנסים להוריד את מחירי הפארם לאורך כל השרשרת: היצרנים, היבואנים הבלעדיים והרשתות.

גם בפולין, שבה מפעילה סופר־פארם עשרות סניפים, היא ניצבת בפני קושי: ממשלת פולין קיבלה לפני שנה וחצי חוק שמגביל את התרחבות הרשתות הזרות במדינה, מה שמקשה על סופר־פארם להגשים את היעד שלה להגיע ליותר מ־100 סניפים במדינה.

בניסיון להילחם בתחרות הגוברת בישראל, סופר־פארם רכשה 25% ממיזם המשלוחים מסופרמרקטים ברינג ברינג. כמו כן, הרשת הגבירה את פעילות האונליין שלה - תחום שנמצא בצמיחה מואצת אצל המתחרה שופרסל.

השנה סופר־פארם תחגוג 40 שנה מאז ייסד אותה מורי קופלר, אביו של ליאון שהלך בשנה שעברה לעולמו. הקופלרים עומדים בראש הרשת לאורך כל שנות קיומה והפכו אותה לאחת מרשתות הקמעונאות החזקות בישראל. לפני 11 שנים הכניסה הרשת שותף ראשון, כאשר מכרה 20% מהמניות ללאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, לפי שווי חברה של כמיליארד שקל.

לפני שש שנים בנק דיסקונט רכש מלאומי 5% מהמניות, לצד 5.4% נוספים שקנה הבנק מהמנכ"ל לשעבר ליאור רייטבלט. עסקה זו בוצעה לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל. שני הבנקים נהנו לאורך השנים מדיבידנד קבוע שחילקה סופר־פארם. במקרה של מכירה, לאומי צפוי לרשום רווח של 80 מיליון שקל על ההשקעה ודיסקונט רווח של כ־30 מיליון שקל.

סופר־פארם מעסיקה בישראל 8,000 עובדים ומפעילה 243 סניפים. בנוסף, היא מעסיקה בחו"ל עוד 2,800 עובדים, באמצעות 75 סניפים בפולין ועוד עשרה סניפים בסין. הכנסות החברה מהפעילות בישראל מוערכות ב־5 מיליארד שקל וההכנסות מפולין בכ־800 מיליון שקל. ה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של החברה מוערך ב־250 מיליון שקל בשנה.

מסופר־פארם נמסר בתגובה: "סופר־פארם בוחנת את כל האפשרויות העסקיות, בהן גם הנפקה".