סוף עידן בטכניון: פרץ לביא פורש אחרי עשור, אורי סיון יחליפו כנשיא
מחקריו של פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים, כולל פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות. קבוצת המחקר בראשותו פיתחה מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם
הוועד המנהל של הטכניון, בראשות גדעון פרנק, בחר בפרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה לנשיא הבא של הטכניון פרופ' פרץ לביא שיסיים כהונה של עשור.
- הטכניון יצא מחוץ לדירוג 100 האוניברסיטאות החדשניות
- דירוג שנגחאי: הטכניון עלה ב-16 מקומות, האוני' העברית חזרה ל-100 הראשונות
- הטכניון גייס תרומות בהיקף 720 מיליון דולר להיערכות למחצית השנייה של המאה
פרופ' סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר השנה. הוועד המנהל קיבל את המלצת ועדת האיתור לנשיא הטכניון. המינוי כפוף לאישרור הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) שיתכנס בחודש יוני.
לביא הוביל את הטכניון בתקופת צמיחה גדולה שכללה הקמת קמפוסים בניו יורק ובסין. הקמת הקמפוס בסין אף הביאה לטכניון תרומה של 130 מיליון דולר מלי קה שינג, אחד האנשים העשירים בעולם.
סיון (64), שירת כטייס בחיל האוויר. הוא הצטרף לטכניון ב-1991. את הדוקטורט בפיזיקה סיים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים, כולל פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות ורתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים. קבוצת המחקר בראשותו פיתחה מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם.
בעבודתו הידועה ביותר הדגימו לראשונה הוא ועמיתיו הפרופסורים ארז בראון ויואב איישן רתימה של זיהוי מולקולרי על ידי מולקולות DNA לשם חיווט מעגל חשמלי. מאמר זה פתח יחד עם עבודות של חוקרים אחרים תחום חדש בננוטכנולוגיה – שימוש בתכונות הבנייה העצמית של מולקולות ביולוגיות לשם הרכבה של מערכות הנדסיות ממוזערות.
פרופ' סיון זכה בפרסים רבים ובהם פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס, פרס ברונו מטעם קרן רוטשילד, פרס ברגמן מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרס הרשל ריץ' ופרס טאוב מטעם הטכניון. עבודותיו המדעיות הובילו לפטנטים רבים ויושמו בתעשייה. לאחרונה אף הוקמה חברת הזנק ישראלית על בסיס הטכנולוגיה שפיתח, העוסקת בדיאגנוסטיקה של תאים סרטניים בודדים.
בטכניון הוא הניח את היסודות להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים וניהל בין השנים 2010-2005. מכון ראסל ברי הוביל את המהפכה המדעית בתחום הננוטכנולוגיה בטכניון והציב אותו בחזית המחקר העולמי בתחום. לימים התפרסם המכון בתקשורת כאשר פרופ' סיון וד"ר אוהד זוהר חרתו את התנ"ך כולו על שבב סיליקון זעיר. ב-2009 העניק נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, את הננו-תנ״ך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו בארץ. כיום יש שלושה עותקים מהשבב – בספריית הוותיקן, במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון ובמוזיאון ישראל בירושלים.
לפני כשנתיים התבקש פרופ׳ סיון להקים את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ולעמוד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו לפני כשנה.