122 אתרים נחסמו, אבל יעילות החוק החדש לחסימת אתרים שנויה במחלוקת

הגישה ל־122 אתרי אינטרנט נחסמה והוצא צו סגירה לחמישה אתרים נוספים מאז החלה אכיפת החוק לחסימת אתרים בחודש מרץ האחרון. כך עולה מנתונים שהעביר משרד המשפטים ל"כלכליסט". כשני שלישים מהבקשות עסקו באתרי פדופיליה, שליש באתרי זנות ומעטות בהימורים.

ביולי 2017 אישרה הכנסת את הצעת החוק המאפשרת להסיר או לחסום אתרים המשמשים לפדופיליה, זנות, הימורים, סחר בסמים וטרור. החוק קובע שבית משפט מחוזי יכול, לבקשת משרד המשפטים, להורות לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתר או לחלקו, להוריד אתר מהשרת (אם הוא בישראל) ולהורות לשירות איתור אינטרנטי להוריד את האתר מתוצאות החיפוש. 

גלעדן ארדן. הגישה ל־122 אתרי אינטרנט מאז החלה אכיפת החוק לחסימת אתרים צילום: מוטי קמחי

כשאושר החוק טען השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי "זה צעד ענק ליכולת המשטרה להילחם בפשיעה ובהסתה במרחב המקוון". מאז החלה האכיפה, הוגשו בקשות ל־130 אתרים: 83 מהם עסקו בפדופיליה, 44 בפרסום שירותי זנות ו־3 בהימורים. ל־118 אתרים הוצא צו הגבלת גישה, ל־4 אתרים התקבל צו הסרה, ואחרי שהועברו לשרת מחוץ לישראל, ניתן גם צו הגבלת גישה.

מספר הבקשות לחסימת אתרים

מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי עו"ד יורם הכהן טוען שהחוק לא יעיל מכיוון שקל לעקוף את חסימת הכתובת באמצעות שימוש במנוע איתור כתובות IP לא ישראלי. לדבריו, "החסימה יעילה רק לאנשים בלי מודעות טכנולוגית".

מנהל היחידה לזכויות אזרחיות ופוליטיות באגודה לזכויות האזרח עו"ד אבנר פינצ'וק טוען כי "אין מחלוקת שמדובר במנגנון מסוכן של צנזורה שלטונית". לדבריו, אין לציבור אפשרות לבדוק אם הוצאת הצווים מוצדקת משום שמשרד המשפטים מפרסם ברשת רק את מספר התיקים, אבל רוב פסקי הדין אינם עולים לרשת".

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות ד"ר חיים ויסמונסקי כתב לעו"ד פינצ'וק שהמצב הנוכחי מאפשר לכל הגורמים הפועלים לחופש הגלישה לפעול ביעילות.

ממחלקת הסייבר בפרקליטות נמסר: "אנו רואים חשיבות בביצוע אכיפה המתמקדת בצמצום החשיפה לאתרי זנות והימורים, לצד האכיפה הפלילית המתמקדת במפרסמים. פעילות זו נועדה להגביר את הביטחון האישי ולאפשר סביבת רשת נקייה מעבריינות".