להחיות עכביש: ראיון עם האנימטור ניר אביטל
איך מנפישים להיטי ענק כמו "ספיידרמן: ממד העכביש": "האנימטור הוא השחקן בסרטים כאלה. אתה הופך את הדמויות לאנושיות"
ספיידרמן פורץ אל המסך, מתעופף אל תוך עולם צבעוני ותזזיתי. למעשה, אלה שישה ספיידרמנים מיקומים שונים, כל אחד מהם מאוייר בסגנון שונה לחלוטין, מנערה בסגנון מאנגה יפנית ועד חזרזיר נוסח לוני טונס. הסרט זוכה "גלובוס הזהב" “ספיידרמן: מימד העכביש”, הכניס עד היום מעל 300 מליון דולר ברחבי העולם, וזכה לשבחים רבים, לא רק על משחק הקולי והתסריט הרגיש, אלא גם על האנימציה המתוחכמת, שלה אחראים המנפישים של אולפני סוני — אחד מהם הוא האנימטור הישראלי ניר אביטל, במקור מקיבוץ מצר בצפון הארץ, שעובד בשנה האחרונה בוונקובר.
- בעקבות "צעדים שגויים": ראש חטיבת האנימציה בוולט דיסני עוזב את תפקידו
- "יודעת את גורלו": סרטוני אנימציה על חיילים שנהרגו
“אני אחראי להזזת הדמויות”, מספר אביטל (32), ומסביר כי בסרטים כאלה האנימטור הוא השחקן, זה שבאמצעות עכבר ותוכנה מפיח חיים בדמויות ונותן להן אופי ייחודי, מהדרך שבה הן הולכות ועד הג'סטות הקטנות והניואנסים שהופכים אותן למשכנעות. "אתה אחראי שכל הדמויות ישמרו על אופיין מבחינת התנועה, המשחק ואיפה שהן נמצאות בסיפור”.
אנימציה אנטי־ריאליסטית
את דרכו בעולם האנימציה החל אביטל בלימודים במכללה הישראלית IAC. אבל אחרי שסיים אותם ולא מצא מספיק עבודה (“התעשייה בארץ קטנה”), הוא עבר לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות — לאנימטורים — קנדה. הוא התמקם בוונקובר ולמד בבית ספר לאנימציה, שמהווה מרכז לאולפני אנימציה וחברות אפקטים ממוחשבים, ובהן סוני. אחרי מסלול של שנה עם מורים מהתעשייה המקומית, אביטל התקבל לחברת ההפקה ברון שהקימה מחלקת אנימציה חדשה וחיפשה טאלנטים צעירים.
במהלך השנתיים שבהן עבד בברון, הכיר ניר עוד ישראלים שעובדים בתעשייה המקומית. אחד מהם אמר לו שמגייסים אנימטורים ל”ספיידרמן: ממד העכביש” והציע לו לשלוח פורטפוליו. “מסוני חזרו אליי ואמרו 'יש לנו פרויקט בשם “מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה' ונשמח לראיין אותך. עבדתי על הסרט ארבעה חודשים ואז למזלי, כשהעבודה נגמרה, היתה לי הזדמנות לעבור ל”ספיידרמן””.
“משלב מאד מוקדם היה נראה ש'ספיידרמן' הולך להיות מיוחד ולו רק בגלל המראה הויזואלי שלו. היה ברור שהם רוצים לעשות משהו שונה”, הוא מספר. “הקו המנחה שקיבלנו היה להקים את דפי הקומיקס לתחייה וכל החלטה גם בפן הויזואלי וגם באנימציה ניסתה לשמור על התחושה והמראה של קומיקס, כולל אלמנטים של בועות מחשבה. הסגנון הויזואלי נראה יותר כמו ציור מאשר מראה תלת מימדי שאנחנו רגילים אליו. למשל, אין בו בכלל טשטוש תנועה, שזה משהו שמוסיפים באנימציה לתנועה מהירה כדי לתת לה מראה ריאליסטי. במקום זה איירנו קווי תנועה או אפילו דמויות כפולות באותו שוט כדי לרמוז על תנועה מהירה”.
לחשוב כמו ציפור
בימים אלה עובד אביטל על סרט ההמשך ל“אנגרי בירדז”. “בסוני אתה עובד על סרט כמה חודשים ועד שאתה מתרגל לדמויות מעבירים אותך לפרוייקט חדש ואתה צריך ללמוד מחדש את הסגנון, הדמויות ומה הבמאים רוצים מהסרט", הוא מספר. "יש תקופת הסתגלות אבל מאד כיף כל פעם לנסות משהו חדש”.
איך זה לעבור מעכביש לציפורים?
“עד עכשיו התעסקתי בדמויות אנושיות, בסרט הזה יש פתאום ציפורים שהולכות על שתיים, אז יש הרבה ללמוד על איך הן זזות. הראש, למשל, הוא חלק מהגוף אז צריך להבין איך הן בכלל מסובבות אותו. הדברים הכי פשוטים לפעמים לוקחים הכי הרבה זמן. כבן אדם אתה רגיל לעשות דברים בצורה מסויימת, אבל עכשיו אתה משחק ציפור וצריך להבין איך הדמות שלך פועלת”.