שחקן חדש? תוציא את השחקנים לגיבושון
בעלי קבוצות רבים חושבים שרכישת שחקנים רבים בשוק העברות השחקנים היא הצעד הנכון קדימה. מחקר חדש מראה שהם טועים לחלוטין ועדיף לא לפעול בכלל בשוק החורפי
גיא אלעד, דוקטורנט במחלקה לכלכלה באוניברסיטת רדינג, עורך בחודשים האחרונים מחקר לתוך שוק העברות החורפי. המחקר בשיתוף עם פרופ' ג'יימס ריד וד"ר קארל סינגלטון באוניברסיטת רידינג באנגליה, בוחן את ההשפעה של חלון ההעברות בינואר על ביצועי הקבוצות.
לפי אלעד, "ישנם מחקרים רבים על ההשפעה של חילופי מאמנים על הביצועים, אבל אין מחקרים על ההשפעה של חילופי השחקנים במהלך העונה", מה שהוביל את אלעד, ריד וסינגלטון לבדוק את ההשפעה של שוק העברות השחקנים החורפי על ביצועי הקבוצות.
"במילים אחרות, אנחנו בודקים אם הקבוצות אכן 'מתחזקות', כאשר הן מביאות שחקנים בחלון ההעברות בחורף", כותב אלעד. "על פי התוצאות שלנו, התשובה היא לא, הן בפרמיירליג והן בצ'מפיונשיפ. למעשה, אנחנו מוצאים השפעה שלילית מובהקת של כמות השחקנים שהוחלפו בקבוצה (בעיקר כמות השחקנים שהצטרפו, אבל גם אלו שעזבו) על ביצועי הקבוצה בחודש (צ'מפיונשיפ) עד חודשיים (פרמיירליג) אחרי חלון ההעברות. אגב, גם בחינה של סך הדקות ששוחקו בפועל על ידי שחקנים שהגיעו בחלון ההעברות מראה שככל שיותר דקות שוחקו על ידי שחקנים חדשים, כך תוצאות הקבוצה פחות טובות לאחר חלון ההעברות מאשר לפניו".
- חלון העברות החורף נפתח: מי המלכה של שוק העברות מאז 2012?
- השחקן הכי חשוב של טוטנהאם עוזב לאליפות אסיה
המחקר לא הסתיים אבל מסקנות הביניים מאוד מעניינות. בגדול, החתמה של כל שחקן פוגעת לטווח הקצר בקבוצה, וזאת מאחר שיש תקופת התאקלמות. אם השחקן הוא ברמה מאוד גבוהה, זה יכול לנטרל את ההשפעה השלילית של תקופת ההתאקלמות. ואולם, אפשר אפילו לראות במדויק איך פעולות רבות מדי בשוק העברות השחקנים פוגעת בקבוצות.
גונסאלו היגוואין, שחקן צ'לסי החדש צילום: רויטרס
החוקרים מרדינג בדקו עשרות אלפי העברות בין השנים 2008/09 ל-2017/18 וראו שעבור כל שחקן שחותם בקבוצה ועבור כל שחקן שעוזב את הקבוצה, הסיכוי לתוצאות טובות בחודשים שאחרי יורד ב-1%. כלומר, אם 5 שחקנים מצטרפים ו-5 שחקנים עוזבים, יש לקבוצה סיכוי מוקטן ב-10% לנצח משחק אחרי חלון העברות. עם זאת, הנתונים כן מלמדים שמעבר של שחקן באיכות גבוהה (האיכות נמדדת על פי השווי שלו ב-Transfermarkt) דווקא עשויה לעלות את הסיכויים של קבוצה לנצח יותר משחקים. לדוגמה, אם שחקן מצטרף ב-45 מיליון ליש"ט, הסיכוי של קבוצתו החדשה לנצח במשחק הבא עולה ב-4%. אפשר לראות, למשל, שרכישת וירג'יל ואן דייק ב-75 מיליון ליש"ט סייעה לליברפול בחלק השני של העונה והאיכות שלו שדרגה אותה לקראת העונה הבאה.
בכל מקרה, "העובדה שככל שמביאים יותר שחקנים בחלון הביצועים נפגעים, ניכרת מאוד בנתונים" אומר גיא אלעד. "השאלה מעניינת היא האם בעלי הקבוצות מודעים להשפעה? ואם כן, למה בכל זאת הם עושים זאת? עד כה חשבנו, ואנחנו עוד צריכים לבחון את זה במציאות, על שלושה הסברים אפשריים: א'. יש הזדמנות להביא שחקן שאנחנו רוצים - נעשה את זה גם בחורף, זה יפגע בנו העונה, אבל יכול להיות כדאי לעונות הבאות; ב'. להגדיל את השונות - אנחנו יודעים שבהחלפה של שחקנים רבים - התוחלת היא שלילית, אבל זה טורף את כל הקלפים והמצב של הקבוצה כל כך רע, שגם אם הסיכוי שהשחקנים יתחברו נמוך, אנחנו מעדיפים לקחת את הסיכון; ג': הביצועים של הקבוצה זו לא פונקציית המטרה. בעלי הקבוצות רוצים להימנע מהביקורת של האוהדים/התקשורת/ספונסרים שהם לא עשו כלום בחלון. בעיקר, במקרה ששחקנים עזבו את הקבוצה".
גם מחקרים אחרים הראו שיציבות בסגל היא סגולה להישגיות. לפי גוף מחקר הגדול של הכדורגל, CIES Football Observatory, "יציבות בסגל מעניקה לקבוצות יתרון על פני היריבות - ברמה הספורטיבית (תוצאות טובות יותר בטווח הבינוני והארוך) וברמה הכלכלית (חיסכון כספי ואפשרות קלה יותר לשילוב שחקנים צעירים)". "היציבות" נמדדת על ידי CIES לפי זמן שהייה ממוצע של כל שחקן בסגל ואחוז השחקנים החדשים בסגל. CIES מראים שלאורך השנים, ככל שיש פחות שינויים בסגל, ככה הסגל מוציא יותר מעצמו. וכבר ב-2001 אוניברסיטת סאות'המפטון הוכיחה במחקר שערכה בסגלים של הפרמיירליג ש"יציבות מובילה להצלחה". הפסיכולוגים החברתיים של האוניברסיטה חישבו את היציבות בכל סגל ביחס למיקום הקבוצה בטבלה וגילו שקבוצות עם תחלופת שחקנים קטנה הצליחו יותר מאשר קבוצות עם תחלופת שחקנים גבוהה. "כדורגל הוא עבודת צוות מסובכת", אמר ד"ר מארק ואן ווגט, מנהל המחקר. "הכדורגל לא בנוי על כישרון אינדיבדואלי אבל בעיקר על הכישורים של השחקנים לעבוד יחדיו עם שחקנים אחרים כצוות שמנסה לנצח את הצוות שמולו". לפי ואן ווגט: "שחקנים שסומכים אחד על השני והיכולות של חבריהם לקבוצה מוכרות להם, כלומר הם מבינים לעומק את היתרונות והחסרונות אחד של השני, ביחד עם אמונה חזקה והדרכה נכונה, יצליחו - גם כנגד כל הסיכויים". ואן ווגט מסכם: "במקום להשקיע בשחקנים חדשים ולשנות את הסגל, מועדונים צריכים לפתח יכולות קבוצתיות של השחקנים שלהם ולהבטיח שכולם יכירו זה את זה".
כלומר, הרבה פעמים החתמת השחקנים לא מתיישבת עם החשיבה המקצועית-רציונלית-ספורטיבית, ששואפת ליותר ליצירת יציבות בסגל ובנייתו עם שחקנים שמתאימים יותר זה לזה. באיזשהו מקום, אם בעלים רוצים לעזור לקבוצה באמצע העונה - הוא לא בהכרח צריך לרכוש שחקנים חדשים אלא הוא צריך להשקיע הרבה מאוד כסף ברכש שחקן שובר שיוויון ואם לא, אז פשוט להוציא את השחקנים כולם לנופש או גיבושון באמצע העונה. ככה, בפחות כסף הוא יכול לייצר יותר חיבורים, תקשורת יותר טובה בין השחקנים וקבוצה טובה יותר. בקיצור, בשוק השחקנים החורפי צריך לקנות בהרבה כסף או לא לקנות בכלל.
