משרד העבודה מציג: משחקי ריגול
משרד העבודה פרסם מכרז פומבי לביצוע מעקב סמוי אחרי בודקי מעליות פרטיים שהוסמכו על ידו. מעבר לפגיעה בפרטיות, המעשה מעיד על גישה שמרנית וחוסר אמון מוחלט ומכתים את ציבור בעלי מקצוע
בודקי מעליות מוסמכים הוכשרו לתפקידם ע"י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, ומהווים נדבך מרכזי במערך הפיקוח המופקד על בטיחות השימוש במעליות. מדובר ב95 בודקים, המהווים קבוצה איכותית מאוד של מהנדסים מסורים ומשכילים שחלקם מחזיק גם בתארים שניים ושלישיים.
אין ספק ששימוש במעלית שאינה תקינה מסכן את המשתמשים בה. חשוב במיוחד לתחזק את המעליות באופן שוטף ולבדוק את תקינותן. הבדיקה מתבצעת פעמיים בשנה ל-110 אלף מעליות בישראל.
פנים מעלית (ארכיון) צילום: שאטרסטוק
לאחרונה פירסם משרד העבודה מכרז פומבי לביצוע שירותי מעקב סמוי אחרי בודקי מעליות פרטיים, שהוסמכו על ידו, לצורך בחינת עמידתן של המעליות בדרישות הבטיחות.
מה גרם למשרד העבודה לפרסם מכרז זה? לפני כ-3 שנים, כאשר האחריות היתה עוד תחת משרד הכלכלה, התעורר חשד שיש מספר בודקים שאינם מבצעים את הבדיקה כנדרש, וזאת מכיוון שהם שהו זמן קצר מאד באתר הבדיקה. ייתכן שהיה צדק בחשש שעורר את המשרד, אם כך מדוע לא זימנו את החשודים וביררו זאת כשהעניין היה אקטואלי? למשרד העבודה הפתרונים.
תחת זאת, על אף שחלפו מספר שנים מבלי שהועלו חשדות נוספים, פירסם משרד העבודה מכרז לקבלת שירותי מעקב סמוי אחרי כל הבודקים, בעלות של חצי מיליון שקל, עם אפשרות להגדלתו למיליון שקל. מדובר ברכישת שירותי מעקב במיקור חוץ אחר בודקי המעליות, מרגע יציאתם מפתח ביתם ואחר כל פעולה שהם מבצעים במהלך יומם ובזמן שהותם באתרי בדיקת המעליות.
המשרד מציין במכרז כי הוא מעוניין בביצוע מעקבים פיסיים סמויים ברחבי הארץ, אחר בודקים מוסמכים למשך יום עבודה, שבסופו יועבר אליו דו"ח, שיוכל לשמש כראיה בבית משפט ויכלול את תיעוד הבודק המוסמך ומקום הבדיקה בצילום ובסרטונים מכמה זוויות, כך שיתאפשר זיהוי מקום הבדיקה והנבדק באופן ברור.
במעשה זה, משרד העבודה מביע חוסר אמון מוחלט בבודקים המוסמכים על ידו, האמונים על בטיחות חיי אדם, ומהווים הלכה למעשה את זרועו הארוכה של משרד ממשלתי.
ביצוע פעולת בילוש אחר צעדיו וסדר יומו האישי של בעל מקצוע פרטי בשם גוף ממשלתי, הינו שינוי מהותי ומשמעותי באופן הפיקוח של רשות ממשלתית על עבודת בעלי מקצוע שהוסמכו על ידה. זו צריכה להיות הפעולה האחרונה לביצוע, ורק אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצריכות שימוש באמצעי מעקב כה חריג.
למה זה מטריד? נטילת חירותם של הבודקים פוגעת פגיעה קשה בפרטיותם. מעקב מסוג זה לא רק שאינו נחוץ, אלא גם לא מוסרי ואינו מכבד. הבודק היוצא ליום עבודתו אינו יכול ליהנות ולו מרגע אחד של פרטיות שבו יוכל לחוש נעזב לנפשו בלא מבט וצילום חיצוני הבוחן ומתעד את מעשיו. חמור מכך, הקלטת הצילומים ושמירתם תאפשר למחזיק בהם לחזור ולבחון את כלל ההתנהלות ההיסטורית של המצולם, עם כל הסכנות של עשיית שימוש לרעה באמצעי זה ובל נשכח ,כל זאת אינו קשור כלל לבטיחות המעלית.
יתרה מזאת, הקלות בה מאשרים להוציא סכום כסף לא מבוטל על פעולה כל כך קיצונית, בטרם ננקטו פעולות מקדימות, מצביעה על כשל חמור בתהליך קבלת ההחלטות הפיננסיות במשרד העבודה.
בודק שסרח חובה להגיש נגדו תלונה פלילית והסמכתו תישלל – אך אסור בתכלית האיסור להכתים ציבור שלם של אנשי מקצוע מסורים.
משרד העבודה פועל באופן שמרני, אינו משתכלל באמצעי הדרכה ופיקוח, לא מציב יעדים בנושא הבטיחות ופועל כטייס אוטומטי מתוך מטרה להראות עשייה כביכול בתחום הבטיחות, ולא באמת להוביל לשיפור בטיחות המעליות. לכן ,אם משרד העבודה מעוניין לשפר את אמצעי הבקרה על מנת שיהיו אפקטיביים לשמירה על הבטיחות, על המשרד להשקיע משאבים בשיפור אמצעי הבקרה למתקינים, למתחזקים, כן גם בהדרכה, ליווי וחונכות לבודקים ובעיקר לחדשים, שיהיו אפקטיביים לשמירה על הבטיחות.
החשיבות אינה בכמות אלא באיכות - לא כמה זמן הבודק שהה במקום אלא איכות הבדיקה; ומוטב לו היה בודק את המתקינים והמתחזקים שהם החוליה המרכזית בבטיחות המעלית.
הכותב הוא חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות באיגוד לשכות המסחר
