המפץ הגדול: סטרייט בעל כורחו

 בסוף, אחרי כל הריצות, הקפיצות וההתנקשויות, קסנדרה או אלכסיוס, הגיבורים של Assassin’s Creed: Odyssey, הכותר האחרון (עד כה) בסדרה האינסופית, מחליטים שהגיע הזמן לנוח משפיכות הדמים. הם מתיישבים, מתבססים ומקימים משפחה — שהופכת לימים לשושלת המתנקשים שקורותיה ההיסטוריות כבר פרנסו 12 משחקים (או 20, תלוי איך סופרים).

אבל במקום לשמוח על ההפי־אנד, שהופיע בגרסת הרחבה למשחק, המוני מעריצים רתחו מזעם. הסיבה לכך היא שיוביסופט, מפתחת המשחק, אפשרה לשחקנים להעניק לקסנדרה או אלכסיוס העדפות חד־מיניות במשחק, אבל אז הוציאה את ההרחבה ש"המירה" אותם בחזרה לסטרייטים. הסוף המוכתב מראש, שהלך נגד המסלול שתכננו השחקנים לדמויות, הרגיש כמו בגידה.

משחק מחשב Assassin’s Creed

יוביסופט נימקה את המהלך בצורך עלילתי־קאנוני. Odyssey, שמתרחש בימי יוון העתיקה, מספר על תחילת ימי שושלת המתנקשים — והשושלת הזאת היתה צריכה להיוולד איכשהו. לא היתה שום בעיה עם הסיפור הזה אם Assassin’s Creed היתה דבקה באב־טיפוס שלה: אלו תמיד היו משחקים שהעלילה שלהם היתה די ליניארית, עם דמויות מאופיינות היטב מבחינת אופי ורצונות. אבל Odyssey היה במקרה גם המשחק הראשון שבו יוביסופט התהדרה בכך שהיא מעניקה לשחקנים חופש להגדיר בדיוק מיהם קסנדרה ואלכסיוס. עבור השחקנים האלו, חיי משפחה סטרייטיים (ועוד בסטנדרטים של היום, אפילו לא בסטנדרטים של יוון העתיקה) פשוט נכפו על הדמויות שלהם, שלא לדבר על כך שהיעד שהם פיצחו בסיום המשחק קיבל את הכותרת "Growing Up". מה שנקרא זרו מלח על הפצעים.

יוביסופט נבהלה מהתגובות, ובצעד לא טיפוסי הודיעה שבוע שעבר שתכניס תיקונים בעלילה: "אנחנו מתנצלים בפני השחקנים שהתאכזבו ממערכת היחסים שבה משתתפת הדמות שלהם", הודיעה יוביסופט, "המטרה שלנו היתה להראות שהדמות בחרה תכליתית לשמר את השושלת שלה או נכנסה למערכת יחסים רומנטית, אבל לא הצלחנו להבהיר את ההבדל בין האפשרויות. הלכנו על קו דק בין בחירות שחקן לסיפור, אבל התוצאה בוצעה לא טוב. אנחנו נעשה שינויים בסרטון ההרחבה ובחלק מהדיאלוגים כדי לשקף את הטבע של מערכת היחסים עבור שחקנים שבחרו בקו עלילה שאינו רומנטי".

משחק מחשב Mass Effect 3

תלונות של שחקנים על עלילה הן לא כמו תלונות של שחקנים על מכניקת ירי גרועה או שרתים לא יציבים. את האחרונים המפתחות רצות לתקן בהקדם, אבל מועטים המקרים שבהן הן מוכנות לשנות את העלילה עצמה. מקרה זכור במיוחד היה ב־Mass Effect 3, משחק התפקידים האפי של Bioware, אז השחקנים מחו על כך שלא משנה אילו בחירות עשו לאורך כל טרילוגיית המשחקים המושקעת והסוחפת, כולם קיבלו את אותו סיום מפוספס ומוזר. Bioware מחלו מכבודם ושחררו גרסה מורחבת של המשחק, שעיבתה את הסוף וסגרה קצוות פרומים.

בינתיים, אף שיוביסופט טרם שחררה את התיקון המובטח, Odyssey כבר קיבל מועמדות לפרס השנתי הראשון של GLAAD (ארגון שעוסק בייצוג להט"ב במדיה), על ייצוג מערכות יחסים חד־מיניות במשחק הרגיל, תוך כדי הערה והסתייגות מההרחבה. "לפעמים, התקדמות היא מבולגנת", נימקו זאת ב־GLAAD. זה נכון באופן כללי למשחקי מחשב, שחלק גדול מהזמן עדיין מחפשים את האיזון בין פיתוח דמויות ועלילות מורכבות, מתן חופש בחירה לשחקן ושמירה על הרכיב הכי חמקמק — הכיף.