המחזיקים ובן משה ינסו להגיע להסכמות חדשות עד ל-7 בפברואר בהליך גישור חדש
במסגרת הדיון בביהמ"ש על חילוט הפיקדון של בן משה ביקר השופט איתן אורנשטיין את מחזיקי האג"ח ובדק מול בן משה האם יש נכונות מצידו לשוב ולחדש את ההסדר באפריקה ישראל: "איפה האחריות שלכם? על שלושה אישורי רגולטורים ההסדר קרס? זה לא עושה שכל"
השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בת"א קרא היום (ד') לחידוש ההסדר לרכישת אפריקה ישראל על ידי בן משה - ובתום דיון ארוך נקבע שהצדדים ייכנסו לגישור על מנת לניסון לבחון אפשרות לביצוע העסקה.
הדיון עסק בנושא חילוט הפקדון שהעמידו מוטי בן משה וקבוצת אלון רבוע כחול למחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל - הפיקדון, בסכום של 100 מיליון שקל, ניתן לצורך הבטחת קיום ההסדר שבו אמור היה בן משה לרכוש את אפריקה ישראל, תמורת 2.3 מיליארד שקל.
- אחרי פיצוץ הסדר החוב: נובוגרוצקי חוזר לתפקיד מנכ"ל אפריקה ישראל
- "הופעלו לחצים לסגור את שוק ההון בפניו של בן־משה"
- אפריקה ישראל על בן משה: "הדעת אינה סובלת שיצא בלא כלום מביטול העסקה"
ההסדר נפל לאחר שבן משה לא השיג אישור הגבלים משלוש מדינות וביקש דחייה להשלמת העסקה. המחזיקים דרשו תמורה (של העלאת ריבית) ולאחר פנייה לגישור שלא צלח וסירוב של בן משה לדרישת המחזיקים, התפוצצה סופית העסקה. בן משה טוען כי לא התמלאו התנאים המתלים להסדר ולכן יש להחזיר לו את כספי הפקדון. המחזיקים המיוצגים בידי הנאמנים הרמטיק, בראשות מירב עופר ודן אבנון דוחים את עמדת בן משה וטוענים שההסדר נפל בשל התנהלותו של בן משה.
בתשובה לשאלת השופט אורנשטיין על אפשרות לחידוש העסקה אמר בן משה בבית המשפט: "פעלנו לכל אורך הדרך להביא את האישורים. התשובה לשאלה שלך לא פשוטה. לא עבדתי שנתיים על העיסקה ולא השקעתי מיליונים כדי לא לעשות אותה. אבל קרה כאן דבר מהותי. ב-6 בדצמבר הגיעו אלי למשרד לדבר. אחרי הפגישה החל מסע שיסוי שלא היה כדוגמתו. אני עדיין רוצה לעשות את העיסקה. יש כאן שתי הצעות וצריך אישור של ריבוע כחול".
רבוע כחול נשלטת על ידי אקסטרה הולדינג, החברה הפרטית של בן משה, שתקף את התנהלות מחזיקי האג"ח והנאמנים: "אי אפשר להתקדם כאן בלי לנקות את השולחן. למרות שההצעה פקעה והנאמנים הודיעו קבל עם ועדה שההסדר פקע ושאפשר להשיג עיסקה יותר טובה - הם משחירים את שמי מוציאים אותי רמאי ושקרן. בא כוחי מקבל במשרדו טלפונים של איומים משוק ההון".
בן משה טען כי ההתנהלות הפסולה של המחזיקים פגעה ביכולת שלו לגייס כסף באמצעות אלון רבוע כחול לטובת ביצוע העסקה. "חתמים אמרו לי אתה מוצג כשקרן ורמאי ואין מה לדבר. הבנתי שהשבר הוא משמעותי. אפריקה נכסים שהיא שלהם, נחסמה ונסגרה. אם אני לא הולך להיענות למסע הסחיטה. הנזק שנגרם לי בשוק ההון עולה הרבה מדי כסף. אפשר לקיים את העיסקה אבל היא התייקרה. אם השם שלי לא ינוקה - פעלנו בתום לב. חודשים, כדי להביא את העיסקה לקו סיום. כל פעם שהם ביקשו אורכה הם קיבלו. אני באתי בתום לב לכאן. אי אפשר לשבור את הכלים".
בשלב זה שאל השופט אורנשטיין את בן משה האם חידוש העסקה יעלה לו עוד כסף. בן משה השיב בחיוב ונקב בסכום של בין 100 ל-150 מיליון שקל. "אבל זה הרבה יותר מזה. אם אני נהפך ומוצג כשקרן ורמאי בשוק ההון היכולת שלי לגייס בשוק, זה דבר שצריך לנקות", הוסיף בן משה, אך השופט אורנשטיין התעקש: "אני מצפה לתשובה ישירה ועניינית. אני רוצה לראות אם יש היתכנות. אם אדוני אומר לי אין אפשרות כי זה לא מעשי. אז אני מבין שאין היתכנות".
על כך אמר בן משה: "אם יש רצון אצל שני הצדדים אפשר יהיה לייצר הסדר שלא שונה מהותית ברמה הכלכלית מהמצב הקיים. אני לא מעוניין במלחמה מול שוק ההון. באתי לעשות עיסקה. הצעתי הצעה שיכולה להיות הכי טובה. אני מוכן, השאלה אם יש פרטנר".
עו"ד אופיר נאור המייצג את המחזיקים אמר בתגובה לטענות של בן משה, שהתייחסו גם לדיווחים עוינים בתקשורת: "לנציגות אין יחצ"ן והיא לא עוסקת בתקשורת. מה שיתכן שקרה זה שגורמים בתקשורת הבינו שאין לו אמצעים לגיוס האג"ח. דאגנו לא להעביר שום מסר שלילי כלפי בן משה. אף אחד לא עשה לו נזק. היו לו שלושה חודשים לגייס אבל השוק ברח לו. ואז מנסים לייחס לנו אחריות על דברים שאין להם שום בסיס".
נאור הבהיר את הסיבות לדרישות של המחזיקים לנוכח בקשת הדחייה שהציג בן משה. "מה ביקשנו? המחזיקים ביקשו מאיתנו לתת את הארכה ולבקש ריבית של 15 מיליון שקל. זה עלות פחותה של הכסף. שני תנאים נוספים הם תנאי רצינות. הוא רוצה לשפר את ההסדר וזו לא הפעם הראשונה. דרשנו הפקדה של 40 מיליון שקל לאותה קופת נאמנות. זה לא דבר שרלבנטי למי שעומד במילה שלו. לבן משה יש קושי לגייס הכסף. תשואות האגח של אלון עלו ל-11%. המטרה האמיתית היא תנו לי הלוואה בסכומים אסטרונומים. יכול להיות שזה טוב, אבל זה לא ההסדר הנוכחי. הוא כל הזמן הציג עצמו שיש לו מקורות אינסופיים וכנראה שזה חצי נכון", אמר נאור, שהוסיף - מבחינתנו, באים ואומרים לנו זה הסדר חדש. חברי הנציגות ביקשו מאיתנו לבקש שרק יראה מאיפה הוא מביא את הכסף".
השופט אורנשטיין אמר לאחר הדברים כי הטענות של שני הצדדים מובנות. "אני עדיין חושב שיכול להיות הסדר. אתם צריכים לשקול מה האלטרנטיבה. אתם פה שומרי הסף והאחריות היא של כולכם. צריכים להיות מאד זהירים. אתם צריכים לשקול אם יש מקום לתת עוד היתכנות. החובה עליכם ועלי לנסות ולקיים את ההסדר. אחרי שהגענו עד הלום", אמר השופט. והוסיף: אני מציע לקחת פסק זמן. חילוט הפקדון כרוך בשאלות נכבדות ולכל אחד מכם יש קשיים לא מעטים. אני לא רוצה להגיע לשם.החקירות יהיו לא נעימות".
השופט הציע לצדדים לקחת 14 יום ולגייס משפטן שימצא הסדר, שכן לו כשופט אסור לעסוק בסוגיה זו. "זו הצעתי ואני מבין שהיא מתקבלת", אמר השופט. אורנשטיין ביקש לקבל דיווח על מצבה של אפריקה: "אני רוצה לשמוע מה מצב החברה. מטריד אותי מה קורה בחברה. מי מנהל אותה. יש פה חברה שמתנהלת. זו חברה פושטת רגל. אני צריך לדעת מה קורה בה".
בשלב זה יצאו הצדדים להפסקה נוספת, שנייה במספר (הראשונה נלקחה לפני הדברים שנשא בן משה), ובסיומה הודיעו שני הצדדים שהם אכן מוכנים למו"מ אינטנסיבי על מנת להגיע להסכמות. לאחר דין ודברים על טיבו של המו"מ נקבע שיתבצע בהליך של גישור. השופט אורנשטיין פסק בהתאעם שהצדדים יגשו לגישור שיתנהל עד ה-7 בפברואר, בניסיון להגיע להסכמות לגבי ההסדר. המגשר יהיה עו"ד צורי לביא (ששימש כמגשר גם בניסיון הקודם שנעשה) והוא יעשה בשיתוף המומחה מטעם בית המשפט עמנואל אבנר.
השופט אורנשטיין קבע שאם הגישור לא יצליח, הדיון בשאלת החילוט יתחדש ב-18 בפברואר.
ביקורת על המחזיקים
בשלב מוקדם של הדיון תמה השופט אורנשטיין על הסיבות לביטול העסקה. "עברנו משוכה לא פשוטה של הסדר נושים בדם רב. חשבתם לעשות עוד נסיון הידברות? היתה מחלוקת קשה עם רשות המיסים של 100 מיליון שקל והגעתם להבנות. והיה הסדר מתקן, ויצאתם לדרך לממש את ההסדר. אני מבין שכל המחלוקת היתה השגת שלושה אישורים של רגולטורים בשלוש מדינות באירופה שלאקסטרה אין פעילות שם? על זה ההסדר קרס? זה לא עושה שכל שעל דבר שולי, על המשוכה הקטנה הזו אין הסכמה. כנראה שהסיבות אחרות ואין הסכמה", אמר השופט אורנשטיין.
השופט העביר ביקורת על האופן שבו התנהלו המחזיקים ובן משה לאחר המשבר האחרון - בקשת הדחייה של בן משה ודרישת הריבית של המחזיקים בתמורה, מחלוקת שהובילה את הצדדים לגישור.
"הלכתם להליך גישור בלי לבוא אלי? אם הייתי יודע שזה הסיפור, לא הייתי נותן לכם להתנהל כך. אני רואה את המיילים הבעייתים אתם הולכים לגישור ולא שואלים אותי אפילו? מה זה צריך להיות? מדובר בהסדר ל מיליארדי שקלים עם תספורת גדולה. אז על מה כן הויכוח? אם הסיבות אחרות צריך לדעת אותן. אבל על שלושה אישורים? הייתי ממנה מישהו שיילך ויביא את שלושת האישורים. לא הייתי נותן להסדר לקרוס בגלל זה. אני שואל האם יש היתכנות ללכת להביא את האישורים האלה - יש פה דיון על מאה מיליון שקל אבל ההסדר שעל הפרק הוא על מיליארדים", אמר השופט אורנשטיין.
השופט התעקש שיש צורך לבדוק אפשרות למימוש ההסדר בסופו של דבר. "צריך לתת את הזמן ואני אדאג שמישהו יטפל בזה, שמישהו יילך ויביא את האישורים. לא נתפס לשכל הישר שעל זה קרס הסדר כזה". השופט פנה למחזיקי האג"ח ושאל האם הם מוכנים לעוד חודשיים לצורך השגרת ההיתרים מהמדינות האמורות.
עו"ד אופיר נאור המייצג את המחזיקים אמר בתגובה לדברים: "אנחנו מודעים היטב לגודל האחריות. אנחנו מייצגים חוב ציבורי של 3.3 מיליארד שקל. ספינה כבדה מאד". בבשלב זה קטע אותו השופט ושאל שוב: "האם אתם מוכנים לתת ארכה של חודשיים להשיג את האישורים?". נאור ענקה כי הוא מחוייב לשאול את המחזיקים עצמם: "אנחנו מייצגים עדר מפוזר שנשאל לדעתו", נאור הביע נכונות לדחיית ההסדר ל-31 בינואר אך הדגיש שצריך לגבות זאת באישור המחזיקים עצמם.
את בן משה ייצג עו"ד רענן קליר, שאמר בדיון: "אף אדם לא יכול לעשות הסדר עם מי שמייחל למפלה שלו". השופט לא היה שבע רצון מאמירה זו: "אתה אומר שלא. זה בעייתי מאד. מצופה שתגידו כן. אם היו סיבות אחרות נדון בהם. האם יש היתכנות לארכה של 60 יום שיעשה מאמץ להשיג האישורים לקיים את ההסדר?", שאל השופט. קליר אמר בתגובה שיש צורך לשאול את בן משה עצמו. בשלב זה יצאו הצדדים להפסקה.