רשות מקרקעי ישראל רוצה נתח ממכירת מלח הארץ של אריסון

שבועיים לאחר חתימתה של עסקת מכירת חברת מלח הארץ, בה החזיקה שרי אריסון, לידי קרן פורטיסימו, דורשת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מהצדדים כי העברת הבעלות לא תושלם בטרם תובא העסקה לאישור הרשות, כך נודע ל"כלכליסט".

זאת, על רקע היותה של חברת מלח הארץ חוכרת של אלפי דונמים בקרקעות מדינה, בעתלית ובאילת בשטח כולל של 3,500 דונמים, בייעוד תעשייה, המשמשות לבריכות ומפעלי מלח.

"העברת מניות בחברת מלח הארץ מהווה העברת זכויות במקרקעין וככזו מחוייבת בדיווח וקבלת אישור מראש ובכתב של רמ"י", כתב מנהל רמ"י עדיאל שמרון להנהלת חברת המלח ולקרן פורטיסימו. "יודגש כי לא ניתן להשלים את תהליך העברת המניות עד לקבלת אישור רשמי המאשר זאת".

מימין: מנהל רמ"י עדיאל שמרון ובעלת אריסון השקעות שרי אריסון צילום: עמית שאבי

גורם הקשור בעסקה מעריך כי מטרת רמ"י בהוצאת המכתב, היא הכנת הקרקע לשם גביית דמי הסכמה - מס המשולם לרמ"י כאשר קרקעות מדינה מחליפות ידיים. מנגד טוענים גורמים ברמ"י כי מטרת המכתב היא לוודא כי אין מדובר ברכישה ספקולטיבית מצד פורטיסימו, וכי החברה מכירה לאשורם את תנאי החכירה - ובהם השבת הבעלות בקרקע למדינה או תשלום מוסכם בכל מקרה של שינוי ייעוד אשר מעלה את ערכה.

העסקה עם דנקנר

מלח הארץ היא מונופול מוכרז, המייצר כ־200 אלף טון של מלח בשנה, ומספק 80% מתצרוכת המלח בישראל. החברה נוסדה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בעתלית, ובשנות ה־50 עברה הבעלות בה למשפחת דנקנר.

בשנת 1997 עמדה החברה בלב עסקה שנויה במחלוקת, אשר העבירה את השליטה בבנק הפועלים לידי משפחת דנקנר. זאת, כאשר בני הדודים נוחי ודני דנקנר רכשו באמצעות מלח הארץ 11.6% ממניות בנק הפועלים. לצורך כך נעשה שימוש בהלוואת ענק שקיבלה החברה מבנק לאומי, ששעבד כבטוחה את קרקעותיה שהוערכו על ידו בכ־200 מיליון דולר. הערכה זו נעשתה על סמך סיכום עקרוני שהושג בינה ובין רשות מקרקעי ישראל, שהעניק לה זכויות בנייה רחבות בעתלית בייעוד של מגורים, תמורת פינוי הקרקע. העסקה המדוברת מעולם לא יצאה לפועל, והרשות אף נסוגה ממנה בעקבות ביקורת שמתח עליה מבקר המדינה.

בתחילת שנות ה־2000 רכשה אריסון את השליטה בחברה, וב־2008 השלימה את רכישת כלל מניותיה. לפני כמה חודשים יצאה אריסון במכרז למכירת חברת המלח, במחיר מבוקש של כ־250 מיליון שקל. לפני כשבועיים החברה אכן נמכרה, אך במחיר נמוך משמעותית מזה שלו ציפתה אריסון - כ־170 מיליון שקל.

באחד המתחמים של מלח הארץ בעתלית המשתרע על כ־300 דונמים מתנהלים מגעים לחידוש חוזה החכירה וקיים פוטנציאל תכנוני משמעותי בשטחים אלו. באילת קיימים שלושה חוזים שכולם במגעים לחידוש. גורם בכיר ברמ"י הסביר כי בין היתר מיועד מכתבו של שמרון להבהיר לקרן פורטיסימו כי קרקעות החברה שנרכשה על ידה יישארו בבעלותה רק כל עוד תמשיך החברה להפיק מהן מלח, וכי אל לה לצפות להפקת רווחים מייזום נדל"ן על שטחים אלה.

מה עדיף מלח או נדל"ן

גורמים הקשורים בעסקה סבורים כי פורטיסימו קנתה את החברה בגלל פעילות המלח שלה, שהנה יציבה ורווחית, וכי מלכתחילה אין בכוונתה לדחוף לשינוי ייעוד קרקע. עוד לדבריהם החברה אף התחייבה בהסכם שנחתם, כי פורטיסימו תמשיך להפעיל את החברה במתכונת שבה פעלה עד כה.

להערכת אותם גורמים, המניע האמיתי במכתבו של שמרון הוא ניסיון לגבות דמי הסכמה מהחברות עבור העברת הבעלות. מקרה זה צפוי להיות מורכב יותר, שכן הבעלות בקרקע נותרה בידי אותה החברה - מלח הארץ, ורק בעלי השליטה בה השתנו. מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי "הרוכשים יידרשו לשלם דמי חכירה שנתיים וכן 31% מערך הקרקע עבור שינוי ייעוד הקרקע".

מפורטיסימו ואריסון לא התקבלה תגובה.