בקסטריט בויז: הו אלוהים, הם שוב חוזרים

בריאן ליטרל, חבר הבקסטריט בויז, בראיון ל־NPR, השבוע

חלפו יותר מחודש ושנה מאז הניינטיז, והבקסטריט בויז עדיין איתנו. זה בלתי נתפס, אולי אפילו בלתי נסבל, אבל זאת עובדה קיימת. לפני פחות משנה הופיעה הלהקה בפעם השנייה בישראל, ובתוך שבוע נמכרו כל 14,800 הכרטיסים להופעה. והנה השבוע הוציאו הבויז את אלבומם התשיעי "DNA", הראשון מאז 2013, ומסתמן שהוא יהיה האלבום הראשון שלהם שיגיע למקום ה־1 במצעד מאז שנת 2000. אולרייט!

מימין: בריאן, ניק, איי.ג'י,י האווי וקווין. בקסטריט בויז צילום: איי פי

הבקסטריט בויז הוקמו לפני יותר מרבע מאה באורנלדו, פלורידה, וביחד עם בריטני ספירס ולהקת אן־סינק של ג'סטין טימברלייק, הביאו להצלחה העצומה של פופ־הנעורים האמריקאי במחצית השנייה של שנות התשעים. הם חתומים על להיטי ענק כמו "Everybody" ו"I Want It That Way", ועם מכירות של כ־130 מיליון תקליטים הם מחזיקים בתואר להקת הבנים הכי מצליחה בהיסטוריה.

הם התחילו כילדים, וכיום גילם הממוצע הוא 43. במשך השנים הם נדרשו להתמודד עם שורה של בעיות — מההתמכרות הארוכה של איי.ג'יי מקלין לסמים ("במזל הגעתי לגיל 41", אמר השבוע ל־NPR) ועד ההאשמות באונס נגד ניק קרטר (שהסתיימו ללא כתב אישום בשל חוקי ההתיישנות על הפרשה שקרתה לכאורה לפני 16 שנה). ועדיין רובם חטובים וחזקים בריקוד מסונכרן והעמדות מדויקות.

עטיפת האלבום החדש. כולל שיר שכתב אליל הנוער שון מנדס צילום: Sony Music

את הקאמבק הנוכחי ניתן לייחס לרטרו הניינטיז בעולם — הספייס גירלז התאחדו, "מכושפות" ו"צער גידול בנות" חודשו ובפריימרק מוכרים פיג'מות של "חברים" — וגם לעובדה שחלק גדול מהמעריצות המקוריות הגיעו לגיל שהן יכולות לחלוק את אהבתן לבקסטריט בויז עם בנותיהן.

בימים אלו הבקסטריט נמצאים בעיצומו של רזידנסי מפרך בלאס וגאס: הם התחילו אותו במרץ 2017, ויחתמו אותו בסוף אפריל אחרי 80 הופעות והכנסות של 28 מיליון דולר. רגע לאחר מכן, במאי, הם יפצחו בסיבוב ההופעות העולמי ה־11 שלהם בליסבון, פורטוגל, לקידום אלבומם החדש.

שירי האלבום "DNA" נעים בין אר נ' בי מודרני, דאנס־פופ־לייט ובלדות מרגשות עם ההרמוניות הקוליות המוכרות שלהם. אפילו יש שיר א־קפלה. כפי שחבר הלהקה קווין ריצ'רדסון אמר על האלבום: "הצלחנו להביא את כל ההשפעות והסגנונות שלנו לתוך יצירה קוהרנטית אחת. השירים הם ייצוג מצוין למי שאנחנו כאינדיבידואלים ולמי שאנחנו כלהקה. זה ה־DNA שלנו". ל־DNA שלהם הם חיברו הפקות עכשוויות, שעוזרות להם להיטמע בסאונדים סטייל ג'סטין ביבר וברונו מארס.

לסינגל הראשון, שיצא כבר בשנה שעברה, קוראים "Don't Go Breaking My Heart", והוא מצטיין במנגינה מידבקת וביט משכנע. השיר קיבל מועמדות לטקס הגראמי שיתקיים בחודש הבא, והגיע למקום ה־63 במצעד האמריקאי. אחריו הגיע הסינגל "Chances" על המקריות המופלאה של האהבה, שעל כתיבתו חתום, בין היתר, כוכב הפופ הקנדי שון מנדס, שחלק ניכר מחברי הבקסטריט בויז היו יכולים להיות אבא שלו.

עם שיר ראשון בהוט־100 ב־11 השנים האחרונות, מועמדות ראשונה לגראמי ב־17 השנים האחרונות, סיבוב ההופעות הגדול ביותר שלהם ב־18 השנים האחרונות ושיר הא־קפלה הראשון שלהם ב־22 השנים האחרונות, אפשר כבר להודות שהבקסטריט בויז הם כנראה יותר מפנים יפות (ובוטוקס).