ישראל ממשיכה להתדרדר במדד השחיתות: ירדה שני מקומות

נמשכת ההידרדרות של ישראל בדירוג השחיתות העולמי: המדינה ירדה למקום ה-34 מתוך 180 במדד תפיסת השחיתות לשנת 2018, שמפרסם היום (ג') הארגון הבינלאומי Transparency International – TI, לאחר שאשתקד כבר ירדה למקום ה-32, ובכך נבלמת מגמת השיפור שנראתה לפני שנתיים.

מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי מדרג 180 מדינות ברחבי העולם על בסיס תפיסת השחיתות במגזר הציבורי, לפי עבודה של 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים המומחים בתחומי המשילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים. הממצאים נבחנו על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים במדינות הנבדקות.

דירוג תפיסת השחיתות 2018

בישראל מתפרסם המדד על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, עמותה בת של ארגון TI העולמי. לפי העמותה, תפיסת השחיתות מהווה מדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי המומחים במכוני המחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי. אלה כוללים את יכולת הממשלה להתמודד עם שחיתות, מידת מיגור השחיתות על ידי המדינה, מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים.

עוד בוחן המדד את מידת השימוש לרעה ביכולתם ובסמכותם של אנשי ציבור, אופן השימוש של נבחרי ציבור בקופה הציבורית ומידת העברת כספי ציבור ושימוש בהם שלא כדין. כמו כן נבדקו השימוש במשרות ציבוריות לתועלת אישית ללא נשיאה בתוצאות, נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, והאם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים שמתריעים מפני שוחד ושחיתות.

לאחר עלייה ב-2016 - ישראל ממשיכה להידרדר

היבטים נוספים שנבחנו הם הגנה על חופש העיתונות בכל מדינה, שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.

ישראל ניצבת במקום ה-34 מתוך 180 מדינות עם ציון 61 מתוך 100. מדובר בירידה לעומת המדד של 2017 שפורסם בשנה שעברה, בו ניצבה ישראל במקום ה-32 עם ציון 62. בשנתיים האחרונות, אם כן, מצטיירת ירידה מתמשכת של ישראל לאחר עלייה למקום ה-28 במדד 2016 מהמקום ה-32 במדד 2015.

טווח הציונים של ישראל בין השנים 2012-2018 הוא 61-64 מתוך 100 ללא שיפור משמעותי. את ישראל עקפו השנה מדינות כמו בוטסואנה, שמדורגת במקום ה-34 - אחד לפני ישראל, קטאר (33), צ'ילה (27) ואיחוד האמירויות (23).

במקום הראשון ניצבת דנמרק עם ציון 88 - ציון הזהה לזה שקיבלה ב-2017. ניו זילנד, שב-2017 ניצבה במקום הראשון, ירדה הפעם למקום השני עם ציון 87.

אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שבדיה, שוויץ, נורבגיה, הולנד, קנדה, לוקסמבורג, גרמניה ובריטניה. את המדד סוגרת סומליה, במקום ה-180, ולפניה סוריה, דרום סודן, תימן וקוריאה הצפונית.

כמו בשנה שעברה, גם השנה אף לא מדינה אחת זכתה לציון המושלם 100 ואף לא לציון הגבוה מ-90. הציון הממוצע לכל המדינות נותר זהה לממוצע שהתקבל בשנה שעברה - ציון 43 ויותר משני שליש (70%) מהמדינות קיבלו ציון נמוך מ-50, מה שמעיד על תפיסת שחיתות חמורה באותן מדינות.

בקרב 35 מדינות ה-OECD ישראל מדורגת במקום ה-23 - קצת מעל השליש התחתון. זהו מיקום הזהה לזה שהתקבל ב-2017, אך מהווה ירידה לעומת 2016, אז דורגה ישראל במקום ה-22.

יושב ראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, ומנכ"לית העמותה, עו"ד חלי עולמי, מסרו כי "ברוח השאיפה לעולם ללא שחיתות, פועלת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל לקידום הערכים והנורמות של הגינות, שקיפות, שוויון לכל, אחריותיות, הגינות וקידום מעורבות חברתית בהתמודדות עם תופעות של שחיתות. על יישום ערכים אלה והטמעתם עלינו להתחייב כפרטים וכחברה בכלל הליכות חיינו ובקרב שליחי הציבור ונציגיו. על כולנו כאחד לעמוד על משמר עצמאות שומרי הסף ותקשורת חופשית שהם מתשתיות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

זו חובתנו האזרחית והמוסרית לנהוג בהקפדה מתמדת על הערכים והנורמות של שקיפות, יושרה ואחריות אישית בהגנה על רשויות אכיפת החוק, על עצמאות מערכת המשפט ועל תקשורת חופשית."