הסדרת פעילות הברוקר-דילר: החוליה החסרה במעטפת ההגנה על המשקיעים
בעקבות קריסת ברוקרים בתחילת השנה, יזמה רשות ניירות ערך הצעת חוק להסדרת פעילות הברוקר-דילר. ההצעה תגביר את ההגנה על משקיעים ותתרום לעידוד ופיתוח התחום, תוך יצירת הרמוניה חקיקתית בין ישראל לעולם
השינוי: קריסת ג'נרל טרייד ושורט טרייד
תחום הברוקראז' מציב סכנות לא מעטות בפני המשקיעים: מלבד הסכנות האינהרנטיות הכרוכות בכל השקעה פיננסית, פעילות דרך גופים שאינם מוסדרים ומפוקחים עלולה לטמון בחובה סיכונים נוספים, כגון חשיפה להונאות ומניפולציות, סיכוני אבטחת מידע, סיכונים רגולטוריים וחוסר יציבות פיננסית של הגופים הפועלים בתחום.
בעקבות קריסת חברות הברוקראז' ג'נרל טרייד ושורט טרייד בתחילת השנה, פרסמה רשות ניירות ערך הודעה לפיה יש להימנע מקבלת שירותי ברוקראז' מגופים שאינם מפוקחים. בבד בד, פרסמה הרשות טיוטה של הצעת חוק להסדרת פעילות ברוקר דילר, התשע"ח-2018, שתסדיר את תחום הברוקראז' באמצעות דרישה לקבלת רישיון למתן שירותי ברוקר–דילר.
הבנקים שולטים בתחום
מהי בעצם פעילות ברוקר-דילר? פעילות ברוקראז' היא קבלה והעברה של הוראות לצורך ביצוע עסקאות בניירות ערך עבור אחרים, או ביצוע עסקאות עבור אחרים בכל דרך אחרת. פעילות זו יכולה להתבצע על ידי חברי הבורסה במסגרת עסקאות אשר מבוצעות בבורסה, או על ידי גופים פרטיים הפועלים מחוץ לבורסה. פעילות דילר היא ביצוע עסקאות של קניית ניירות ערך מלקוחות אל מול חשבונו העצמי של הדילר, או ביצוע עסקאות של מכירת ניירות ערך ללקוחות אל מול חשבונו העצמי של הדילר.
פעילות ברוקר-דילר היא גם פעילות של חבר בורסה המבצע עסקאות בניירות ערך דרך הבורסה, אל מול חשבונו העצמי, כאשר אינו מבצע פעילות זו עבור לקוחות אלא עבור עצמו (חשבון הנוסטרו שלו).
כיום, פעילות הברוקראז' בישראל מבוצעת ברובה המוחלט על ידי הבנקים, זאת על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חברי בורסה שאינם בנקים – כך עולה מבדיקה שביצע לאחרונה צוות משותף של רשות ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך, שמונה לבחינת הגברת התחרות בברוקראז'. עם זאת קיימים בישראל גם גופים פרטיים, לא מפוקחים, המעניקים שירותים אלו, בין היתר, גם עבור ניירות ערך שאינם נסחרים בישראל.
המטרה: להבטיח את יציבות ואמינות נותני השירות
בהתאם לחוק המוצע, כל תאגיד המעוניין להציע שירותי ברוקר-דילר, יצטרך לקבל רישיון מרשות ניירות ערך. חריגים לדרישה זו יהיו תאגידים שהינם בעלי רישיון לניהול תיקים, זירות סוחר אשר עוסקות בפעילות דילר ותאגידים בנקאיים. על פי החוק המוצע, יחידים שאינם תאגיד לא יוכלו לשמש כלל כנותני שירותי ברוקר-דילר.
עו"ד ליטל סלוצקי צילום: יח"צ
על מנת לקבל את הרישיון מהרשות, יצטרכו התאגידים לעמוד בתנאים שהיא קבעה, בהן דרישות כי התאגיד מבקש הרישיון ישכנע את הרשות בכך שהוא יכול לעמוד בדרישות הדין, ושניתן לבצע פיקוח אפקטיבי על פעילותו, בין שהיא נעשית בארץ ובין שהיא נעשית בחו"ל.
בנוסף, על התאגיד המבקש להעמיד תנאים ראויים לביצוע פעילות ברוקר–דילר: כוח אדם מספק ומיומנות טכנית לביצוע הפעולות באופן שיבטיח יכולת להתמודד עם סיכוני אבטחת מידע. עוד נדרש ממבקש הרישיון לעמוד בדרישות ביטוח, פיקדון והון עצמי מזערי, על מנת להבטיח את יציבותו.
החוק להסדרת פעילות ברוקר-דילר מציע גם להחיל על תאגידים המבצעים את הפעילות כללים מתחום הממשל התאגידי. כך, לדוגמה, בהצעה נדרש כי בדירקטוריון של תאגיד המחזיק ברישיון יכהנו לכל הפחות שני דירקטורים חיצוניים. על התאגידים יחולו גם חובות אמון, חובות זהירות, חובת ניהול תקין והוגן, חובת דיווח ואיסור על הטעיה.
יישום ראוי של הדין
במבט גלובלי, קשה שלא לתהות כיצד רגולציה, שהיא משנה סדורה ברחבי העולם, עדיין אינה קיימת בישראל. זאת בייחוד נוכח החשיבות של ההרמוניזציה בין דיני ניירות ערך בישראל ובין הדין הקיים במדינות המפותחות. הצעת החוק תגדיל את פוטנציאל הצמיחה של שוק ההון הישראלי, תעודד את התחרותיות של שוק ההון הישראלי ותוביל להרחבת המסחר בניירות ערך ישראליים בשווקים בינלאומיים. הצעת החוק גם תתמוך בהיווצרות מכשירים פיננסים חדשים.
בהתאם לכך, נראה כי הצעת החוק להסדרת פעילות ברוקר-דילר מהווה צעד משמעותי בדרך להסדרת התחום וליצירת הרמוניה חקיקתית בדין הישראלי, ובינו לבין הדין המקובל במדינות המפותחות בעולם. יישום ראוי של הוראות החוק המוצע יהווה פריצת דרך בהגנה על המשקיעים מחד, ובמתן אפשרות לגופים נוספים לפעול בתחום הברוקר-דילר מאידך.
* עו"ד ליטל סלוצקי היא שותפה במחלקת שוק ההון במשרד שטיימץ, הרינג, גורמן , המתמחה במשפט מסחרי, דיני תאגידים, דיני ניירות ערך וממשל תאגידי
