משרד הכלכלה לא יודע באיזה צד מרוחה החמאה

המחסור בחמאה נגרם לא רק מצמצום הייצור על ידי טרה. ל"כלכליסט" נודע כי משרד הכלכלה הבטיח לצרכנים בישראל חמאה במחיר מוזל, אך לא אכף את ההתחייבות של היבואנית וילי פוד שזכתה במכסה הגדולה ביותר לייבוא חמאה בפטור ממכס. התוצאה היתה שוילי פוד הביאה ב־2018 נתח שולי (כ־10%) מכמות החמאה המוזלת שבה זכתה (500 טון), מה שלא מנע ממנה לנצל כמעט במלואו (95%) את הבונוס שקיבלה ממשרד הכלכלה במסגרת הזכייה: 100 טון חמאה ללא מגבלת מחיר לצרכן. זאת נמכרה לצרכן במחיר הגבוה במאות אחוזים ממחיר החמאה הבסיסית.

למרות שעל פי כללי המכרז על היבואנים להעביר ברבעון השלישי של השנה דו"ח המפרט את הכמות והמחיר שמכרו, במשרד הכלכלה עדיין לא התפנו לבדוק את הנתונים ומעריכים שיעשו זאת רק בתום הרבעון הראשון השנה. זה לא הפריע להם לבחור גם במכרז ל־2019 את וילי פוד כזוכה במקום הראשון ולהעניק לו 66% מהיקף המכסה הפטורה ממכס. צביקה ויליגר, מבעלי החברה, מאשר שייבא כמות שולית מהמכסה ומוסיף כי אם מחיר החמאה בחו"ל יישאר גבוה, לא ייבא גם השנה.

רחוק ממחיר של 3.4 שקלים

משרד הכלכלה ניסה להתמודד עם יוקר מחירי המזון בישראל במהלכים שכוללים פתיחת מכסות ייבוא פטורות ממכס לבשר, גבינה צהובה וחמאה. המשרד, שראה כי חלוקת מכסות לייבוא גבינה צהובה בפטור ממכס הובילה להגדלת מגוון הגבינות במחירים זולים בשוק שנשלט על ידי מותג עמק של תנובה, הרחיב את המהלך גם לקטגוריית החמאה שמחירה בפיקוח עומד על 3.8 שקלים ל־100 גרם ומאז 2015 מפרסם בכל שנה מעין מכרז לקבלת מכסות ייבוא חמאה בפטור ממכס.

מימין: שר הכלכלה אלי כהן ובעלי וילי פוד צביקה ויליגר צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

מדובר בהליך תחרותי שבו המשרד מכריז על כמות החמאה שניתן יהיה לייבא בפטור ממכס ומציע ליבואנים להתחרות על מכסות בהיקף של 200, 300 או 500 טון. כדי להציב רף מחיר פסיכולוגי ליבואנים, ציין משרד הכלכלה במסמכי ההליך שפורסמו לקראת 2018 כי ועדת המכסות רשאית לא להקצות מכסה או להקצות מכסה מופחתת לזוכה אשר מחיר המקסימום ל־100 גרם חמאה שאליו התחייב, עולה על 3.40 שקלים. בפברואר 2018 פרסם המשרד כי וילי פוד שהציעה למכור לצרכן ב־3.3 שקלים ל־100 גרם חמאה זכתה במכסה בהיקף 500 טון בפטור ממכס ואילו נטו שבשליטת עדי עזרא וישרקו – זרוע הייבוא של טיב טעם שהתחייבו למכור ב־3.4 שקלים זכו במכסה של 200 טון כל אחת. בנוסף למכסה הפטורה ממכס, מקבלים הזוכים בונוס, לייבא 20% מהכמות שבה זכו בפטור ממכס, מבלי להתחייב למחיר לצרכן. המכס על חמאה עומד על 140%, כך שללא הפטור ממכס אין היתכנות ליבוא.

מבדיקת נתוני סטורנקסט המחוברת לקופות רשתות השיווק עולה כי וילי פוד, שזכתה במכסה של 500 טון, מכרה רק 167 טון חמאה. לא רק שוילי פוד מכרה רק שליש מהכמות שאותה התחייבה לייבא, גם המחיר הממוצע על פי נתוני סטור נקסט, שבה נמכרה החמאה נעה בין 3.79–4.5 שקלים ל־100 גרם. חשבוניות קנייה מציגות כי החמאה נמכרת ברשתות השיווק במחירים גבוהים אף מאלה, המגיעים לכ־6.5 שקלים ל־100 גרם. לשאלה האם כל כמות החמאה שבה זכתה החברה יובאה ונמכרה במחיר שלו התחייבה החברה, השיב ויליגר כי "ייבאנו כמות קטנה בגלל המחיר שעלה בחו"ל. מכרנו בעיקר ממרח חמאה שאין עליו רשיונות ומגבלה". ויליגר הוסיף כי "95% מכמות החמאה שייבאנו היא ממרחי חמאה שאין עליהם מגבלת מחיר". לדברי ויליגר, אין לו מחוייבות למכור את הכמות שבה זכה, כדי לממש את הבונוס. זאת בעוד תנאי המכרז מחייבים כי על הזוכה ליבא לישראל לפחות 80% מהכמות שבה זכה. לשאלה מדוע ניגש למכרז 2019 אם הייבוא תחת מגבלת מחיר לא משתלם כלכלית, השיב ויליגר: "היתה לי אינדקציה שהמחיר יירד, אם זה לא יקרה, לא נייבא".

התחרות רק נבלמה

הגשת מחיר נמוך במכרז מבטיחה למציע נתח גדול מהמכסה שתחולק, כך שלא יהיו הרבה זוכים. כשהזוכה לא מביא את המוצר הבסיסי לארץ ומנגד, מציב על המדף חלופה יקרה, הוא מאלץ את הצרכן לקנות את המוצר היקר. כך, ההליך של משרד הכלכלה, ללא אכיפה, לא רק שאינו מגביר תחרות, אלא בולם אותה.

על פי נתוני סטורנקסט, נטו מכרה 107 טון במחיר של 3.4 שקלים כפי שהתחייבה וכן את הבונוס שהגיע לה בהיקף של 40 טון תחת מותג פרזידנט במחיר ממוצע של 8 שקלים ל־100 גרם. מנטו נמסר ש"כל מכסת החמאה יובאה לישראל במלואה ונמכרה על פי תנאי ההליך התחרותי". הערכות הן כי חלק מהכמות עדיין במחסני החברה ולכן לא מופיעה בדו"חות סטורנקסט ככזו שנמכרה. ישרקו, שבבעלות טיב טעם הצליחה לטענתה לייבא 80% מהכמות לה התחייבה.

ואם כל זה לא הספיק, משרד הכלכלה פרסם מכרז חדש ל־2019 כשהפעם חולקה המכסה בין שני זוכים בלבד: וילי פוד שזכה במכסה של 500 טון בפטור ממכס במחיר 3.4 שקלים, וסאן פוד טרייד שקיבל 250 טון במחיר זהה. ממשרד הכלכלה נמסר ש"לפי נתוני המכס שברשות המשרד נמצא כי וילי פוד ייבאה קרוב ל־90% מהמכסה שהוקצתה לה. המשרד יקיים בדיקה מיידית בנושא. אם נמצא שכמות זו לא יובאה, או יובאה אך לא הגיעה אל הצרכן, יבחן המשרד הן את שלילת המכסות הבאות מהחברה, והן הטלת סנקציות נוספות, בהן חילוט ערבויות".